Delir (לטינית delirare = להיות מטורף או de lira ire = לרדת מהפסים או למסלול; ICD-10-GM F05.-: דליריום לא בגלל כּוֹהֶל או חומרים פסיכוטרופיים אחרים; ICD-10-GM F10.4: הפרעות נפשיות והתנהגותיות עקב כּוֹהֶל, תסמונת גמילה עם הזיה; ICD-11-GM F10.4: הפרעות נפשיות והתנהגותיות עקב אופיואידים, תסמונת גמילה עם הזיה; ICD-10-GM F12. 4: הפרעות נפשיות והתנהגותיות עקב קנבינואידים, תסמונת גמילה עם דליריום; ICD-10-GM F13.4: הפרעות נפשיות והתנהגותיות עקב תרופות הרגעה או מהפנטים, תסמונת גמילה עם דליריום; ICD-10-GM F14. 4: הפרעות נפשיות והתנהגותיות עקב קוקאין, תסמונת גמילה עם הזיה; ICD-10-GM F15.4: הפרעות נפשיות והתנהגותיות בגלל אחרים ממריצים, לרבות קפאין, תסמונת גמילה עם הזיה; ICD-10-GM F16.4: הפרעות נפשיות והתנהגותיות עקב הזיות, תסמונת גמילה עם דליריום; ICD-10-GM F17.4: הפרעות נפשיות והתנהגותיות עקב טבק, תסמונת גמילה עם הזיה; ICD-10-GM F18. 4: הפרעות נפשיות והתנהגותיות כתוצאה מממיסים נדיפים, תסמונת גמילה עם הזיה; ICD-10-GM F19.0: הפרעות נפשיות והתנהגותיות עקב שימוש רב בחומרים ושימוש בחומרים פסיכוטרופיים אחרים, שיכרון חריף [שיכרון חריף]; ICD-10-GM F19.1: הפרעות נפשיות והתנהגותיות עקב שימוש מרובה בחומרים ושימוש בחומרים פסיכוטרופיים אחרים, שימוש מזיק; ICD-10-GM F19. 2: הפרעות נפשיות והתנהגותיות הנגרמות כתוצאה משימוש מרובה בחומרים ושימוש בחומרים פסיכוטרופיים אחרים, תסמונת התלות; ICD-10-GM F19.3: הפרעות נפשיות והתנהגותיות הנגרמות כתוצאה משימוש מרובה בחומרים ושימוש בחומרים פסיכוטרופיים אחרים, תסמונת נסיגה; ICD-10-GM F19.4: הפרעות נפשיות והתנהגותיות הנגרמות כתוצאה משימוש מרובה בחומרים ושימוש בחומרים פסיכוטרופיים אחרים, תסמונת נסיגה עם דליריום) מתייחסת למצב חריף של בלבול. יש ירידה חריפה יחסית בקוגניציה. דליר יכול להיגרם על ידי מחלות רבות ושונות כמו גם על ידי חומרים שונים כגון כּוֹהֶל or תרופות. Delir הוא נפוץ יחסית מצב, המופיע אצל למעלה מ- 80% מחולי האשפוז, תלוי בסיבה ובקהל הלקוחות. בחולים בטיפול נמרץ מדובר במחלה הפסיכיאטרית החריפה הנפוצה ביותר. עם זאת, עד שליש מהנפגעים, אבחנה של דליריום אינה מוכרת. במסגרת האשפוז, הזיה מופיעה בעיקר במוסדות סיעודיים ובחולים טרום-עיניים. ניתן להבחין בצורות הבאות של דליריום על פי קוד ICD-10-GM:
- דליריום בלי דמנציה (ICD-10-GM F05.0).
- דליריום עם דמנציה (ICD-10-GM F05.1)
- צורות אחרות של דליריום (ICD-10-GM F05.8)
- דליריום עם אטיולוגיה מעורבת
- דליר לאחר הניתוח
- דליריום לא צוין (ICD-10-GM F05.9)
- הפרעות נפשיות והתנהגותיות כתוצאה מחומרים שונים עם תסמונת גמילה עם דליריום (ICD-10-GM F10.4-ICD-10-GMF19.4)
ניתן להבחין בין delir היפואקטיבי לבין delir hyperactive:
- הזיה היפואקטיבית - מאופיינת בחוסר תנועה, עייפות, ישנוניות (האדם המושפע ישנוני אך מגיב לגירויים חיצוניים כגון תגובה) ומגע ספונטני מועט; במיוחד בשיכרון אופיאטים; אצל חולים קשישים זו הצורה השכיחה יותר
- הזיה היפראקטיבית - מאופיינת בתסיסה פסיכו-מוטורית לתסיסה, תסיסה (אי שקט חולני), עצבנות מוגברת (עצבנות מוגברת), חרדה, הזיות וסימנים צמחיים; במיוחד בנסיגת אלכוהול
דליריום יכול להימשך בין מספר שעות לחודשים. בתחום המבצעי יש להבחין בין:
- הזיה לאחר הניתוח (POD) [יכול להיות גם ביטוי של כְּאֵב] ו.
- הפרעה בתפקוד הקוגניטיבי לאחר הניתוח (POCD).
Delirium tremens (דליריום לגמילה מאלכוהול) יכול להיות מסווג כצורה מיוחדת:
- פרדליר (גמילה מאלכוהול תִסמוֹנֶת).
- הזיה מלאה
- דלייה מסכנת חיים
יחס מין: גברים נוטים יותר לחוות הזיות בגיל מבוגר בגלל התעללות מוגברת באלכוהול (שימוש לרעה באלכוהול). שיא תדירות: בקרב בני 65, כ -20% נוכחים עם הזיה באשפוז. השכיחות (שכיחות מחלות) נעה בין 14-56% בחולים המאושפזים (בגרמניה). מהלך ופרוגנוזה: מהלך והפרוגנוזה תלויים בסיבת הדליריום. עם העלייה בגיל, דליריום קשור לתמותה גבוהה יותר באופן משמעותי (מספר מקרי מוות, יחסית למספר האוכלוסיה המעניינת) של 10-65% חולים שאינם מטעים באותו גיל).
