סקירה קצרה:
- תסמינים: כאב מתרחש כאשר אבנים בכליות חודרות לשופכן. תסמינים אפשריים כוללים כאב דמוי התכווצות, בחילות והזעה.
- גורמים וגורמי סיכון: אבנים בכליות מתרחשות כאשר חומרים מסוימים נמצאים בריכוז גבוה בשתן ויוצרים גבישים.
- אבחון: קיימות שיטות בדיקה שונות לאבחון אבנים בכליות, לרבות אולטרסאונד, רנטגן או טומוגרפיה ממוחשבת (CT).
- מהלך המחלה ופרוגנוזה: אבנים בכליות עלולות לחזור לאחר טיפול מוצלח. עם זאת, מניעת אבנים טובה יכולה להפחית משמעותית את שיעור ההישנות.
מהן אבנים בכליות?
אבנים בכליות (חצץ כליות או נפרוליתיאזיס) הן אבנים בדרכי השתן והן משקעים הנוצרים ממרכיבי השתן. הם נוצרים באבוביות של הכליה, באגן הכליה ובדרכי השתן (למשל בשופכנים או בשלפוחית השתן). חלקם קטנים כמו גרגירי אורז, אחרים עשויים למלא את כל אגן הכליה (אבני תפליט).
אבנים בכליות נחשבות למחלת שפע, שהתפתחותה מקודמת על ידי תזונה עתירת חלבונים, אכילת יתר, השמנת יתר וחוסר פעילות גופנית.
Nephrolithiasis מתרחשת הן בצד ימין והן בצד שמאל, בהתאם למיקום הכליות. אומרים כי אבן הכליה הגדולה ביותר שאובחנה אי פעם שקלה 1.36 קילוגרם.
בהתאם להרכבם, הרופאים מבחינים בין סוגים שונים של אבן בכליות:
- אבנים המכילות סידן: אלו מהוות 70 עד 80 אחוז מכלל האבנים בכליות. הנפוצות ביותר הן אבני סידן אוקסלט, ואחריהן אבני סידן פוספט.
- אבני חומצת שתן: אלו מהוות כ-15 אחוז מכל אבני הכליות והן ידועות גם בתור אבני אורט.
- אבני מגנזיום אמוניום פוספט: הן מהוות כעשרה אחוזים. שמות אחרים הם סטרוביט או אבנים מדבקות.
- אבני ציסטין וקסנטין: אלו מהוות רק כשני אחוזים מכלל האבנים בכליות.
אבנים בכליות מתרחשות בדרך כלל בין הגילאים 20 עד 40 ושכיחות אצל גברים בערך פי שניים מאשר אצל נשים.
לאילו תסמינים גורמות אבנים בכליות?
חולים לא תמיד חווים תסמינים כאשר יש להם אבנים בכליות. כאב מתרחש כאשר אבנים בכליות עוברות מהכליות לתוך השופכן, שם הן נודדות לאט. אבנים אלה שנקראות השופכן גורמות לדרגות שונות של אי נוחות בהתאם לגודלן. אבנים בכליות (נפרוליתיאזיס) גורמות לתסמינים הבאים אצל נשים וגברים:
חצץ כליות ואבנים קטנות מאוד עוברים לתוך השתן ומופרשים עם השתן - הנפגע חש לכל היותר כאב קטן ודוקר בעת מתן שתן.
רופאים מדברים אז על קוליק כליות (קוליק השופכן). זהו אחד מסוגי הכאב המורגשים ביותר בבני אדם והוא נגרם על ידי גירוי ומתיחה יתר של השופכן על ידי אבן הכליה החולפת.
סימנים המעידים על קוליק כליות ולכן אבנים בכליות הם
- כאב פתאומי, חד, דוקר, דמוי התכווצות, דמוי גל אשר, בהתאם למיקום אבן הכליה, מקרין לגב, לצד הבטן התחתונה, למפשעה או לאזור איברי המין (שפתי השפתיים, האשכים)
- בחילות, בחילות והקאות
- יציאות וגזים כבר לא עוברים (רפלקס חסימת מעיים).
- הטלת שתן תכופה של כמויות קטנות של שתן (פולקיוריה) ודחף להשתין שלא ניתן לדכא
- אי שקט מוטורי
- הזעה, נטייה להתמוטטות
- חום, צמרמורות וכאבים בעת מתן שתן עם דלקת נוספת בדרכי השתן
ברגע שאבן הכליה היוצאת מגיעה לשלפוחית השתן, הקוליק הכלייתי נעלם מאליו. כמה מהר זה קורה תלוי בגודל האבן. עם אבנים קטנות יותר בכליות, קוליק כליות נמשך לפעמים דקות ספורות.
קוליק כליות הנגרם מאבנים בכליות בגודל של כחצי סנטימטר מסתיים בדרך כלל לאחר מספר שעות. במקרים חמורים, כאשר אבן כליה נקבעת בשופכן, עשויים לחלוף מספר ימים.
אבנים כרוניות בכליות: תסמינים
מה גורם לאבנים בכליות?
אבנים בכליות נוצרות כאשר חומרים מסוימים נמצאים בשתן בריכוז גבוה מדי. בתחילה הם משקעים בגבישים קטנים, המתלכדים עם הזמן וגדלים לאבנים בכליות - תחילה נוצר חצץ בכליות, ואז מתפתחות בסופו של דבר אבנים בכליות.
הגורמים לרוויית יתר של השתן בחומרים יוצרי אבנים הם
- הפרשה מוגברת של חומרים יוצרי אבנים (כגון סידן, פוספט, אוקסלט, חומצת שתן) והפרשה מופחתת של חומרים שאינם יוצרים אבנים (מגנזיום, ציטראט)
- ריכוז מוגבר בשתן עקב מחסור בנוזלים והתייבשות (למשל עקב הזעה כבדה), אקלים טרופי או מחלות מעיים כרוניות
- הפרעות בחילוף החומרים של חומצת שתן עם הפרשת חומצת שתן מוגברת, הנובעות מפגמים באנזימים או מקודמות על ידי תזונה עשירה בפורין (בשר), שימוש לרעה באלכוהול או ריקבון של רקמת הגידול
- שתן עם ערך pH של פחות מ-5.5 (עבור אבני חומצת שתן) או יותר מ-7.0 (עבור אבני פוספט)
גורמי סיכון להיווצרות אבנים בכליות
ישנן סיבות שונות לכך שאנשים מפתחים אבנים בכליות. בנוסף, גורמים שונים מקדמים את היווצרות אבנים בכליות:
- מזונות המייבשים את הגוף ומשרים את השתן במלחים מעודדים היווצרות של אבנים בכליות (למשל אספרגוס, ריבס).
- גודש שתן עקב צלקות, התכווצויות או מומים בכליות או בדרכי השתן
- תרופות מסוימות כגון אצטלזולמיד, סולפונאמידים, טריאמטרן, אינדינביר ומינונים גבוהים במיוחד (מעל ארבעה גרם ליום) של חומצה אצטילסליצילית (ASA)
- הופעת אבנים בכליות בבני משפחה
- דלקות חוזרות ונשנות בדרכי השתן
- צריכת נוזלים לא מספקת
- להיות עודף משקל
אבנים בכליות: בדיקות ואבחון
במקרים רבים, ההיסטוריה הרפואית של החולה כבר מספקת אינדיקציות לאבנים בכליות. האבחון בפועל נעשה על ידי הרופא באמצעות טכניקות הדמיה.
למשל, ניתן לזהות אבנים בכליות באמצעות אולטרסאונד. בדיקת אולטרסאונד של דרכי השתן היא אפוא שיטה נפוצה לאבחון אבנים בכליות, המשולבת לרוב עם בדיקת רנטגן של הכליות, השופכנים ושלפוחית השתן.
זו הסיבה ש-CT ספירלה, צורה מודרנית של טומוגרפיה ממוחשבת (CT), מומלצת יותר ויותר לאבחון של אבנים בכליות. טכניקה זו אינה דורשת חומר ניגוד והיא משמשת כחלופה לאורוגרפיה.
בהתאם למקרה הפרטני, ייתכן שיהיה צורך בבדיקות נוספות לאבחון אבנים בכליות, כגון ציסטוסקופיה עם הדמיית רנטגן של דרכי השתן משלפוחית השתן (רטרוגרד ureteropyelography) או סינטיגרפיה (פרוצדורה של בדיקה ברפואה גרעינית).
במהלך ההריון, הדמיית אולטרסאונד היא שיטת הבחירה לאבחון אבנים בכליות. במידת האפשר, יש להימנע מבדיקת רנטגן בשליש הראשון.
בדיקות נוספות
לאנשים עם אבנים בכליות מומלץ להשתמש במסננת בעת מתן שתן כדי לתפוס אבנים או חלקים מהן בזמן מתן שתן. בדיקת מעבדה של המשקעים עשויה לספק מידע על הגורם המדויק להיווצרות האבן.
אבנים בכליות: טיפול
את כל מה שצריך לדעת על טיפול באבנים בכליות תוכלו לקרוא במאמר אבנים בכליות – טיפול.
מהלך המחלה ופרוגנוזה
אבנים בכליות עלולות להופיע שוב ושוב. לאחר טיפול מוצלח, 50 אחוז מהמטופלים חווים חזרה של אבנים תוך עשר שנים. עם זאת, שיעור הישנות גבוה זה יכול להיות מופחת באופן משמעותי עם טיפול מונע אבנים טוב.
סיבוכים
במקרים מסוימים, אבנים בכליות מובילות לדלקת באגן הכליה (פיאלונפריטיס), הרעלת דם עקב דלקת בדרכי השתן (אורוזפסיס) ולהיצרות בדרכי השתן. במקרים חמורים מאוד, אבנים בכליות עלולות לגרום לאי ספיקת כליות חריפה. אבנים בכליות הן אפוא מחלה שעלולה להיות מסוכנת.
אם אבן כליה (אבן השופכה) חוסמת לחלוטין את השופכן, השתן המיוצר בכליה הפגועה עלול לא לזרום עוד החוצה. הרופאים קוראים לזה אצירת שתן. השתן נאסף בכליה ואיתו הרעלים המסוננים מהדם. אלה פוגעים ברקמת הכליה לאורך זמן.
מניעה
כדי למנוע הישנות של אבנים בדרכי השתן במבוגרים (מניעת הישנות), מומלץ בדרך כלל על האמצעים הבאים:
בהנחיה לאבחון, טיפול ומטפילקסיס של אורוליתיאזיס, ממליצה האגודה הגרמנית לאורולוגיה (DGU) להגדיל את כמות הנוזלים היומית לשתייה ל-2.5 עד 3 ליטר לפחות ולחלק אותה באופן שווה על פני 24 שעות.
משקאות קלים ממותקים בסוכר (למשל לימונדה, קולה, מיץ תפוחים) אינם מתאימים למניעת הישנות של אבנים בכליות, שכן הם מגבירים את הסיכון להיווצרות אבנים.
כמו כן, מומלץ לאכול תזונה מגוונת ומאוזנת. זה צריך להכיל הרבה מזונות מהצומח (פירות, ירקות, סלט) ומוצרי דגנים, כמו גם מוצרי בשר, דגים ונקניקיות בכמויות מתונות.
עם זאת, מזונות עשירים באוקסלט (למשל עגבניות, תרד, ריבס) עשויים להשפיע לטובה על היווצרות אבנים מסוימות בכליות - מה שנקרא אבני קלציום אוקסלט.
אם ידוע מאיזה סוג של אבנים בכליות סבל החולה, ייתכן שניתן למנוע באופן ספציפי היווצרות של אבנים בכליות חדשות (למשל באמצעות תזונה או תרופות).
