רבים מכירים געגועים ביתיים מנסיונם. במיוחד ילדים מושפעים לרוב כשנוסעים בפעם הראשונה או מבלים את הלילה בסביבה לא מוכרת. עד כמה ההשלכות של געגוע הביתה יכולות להיות הרסניות ומדוע היא מכונה גם "המחלה השוויצרית"?
מדוע אנו חשים געגועים ביתיים?
הבית הוא המקום בו מוצאים ביטחון ובטיחות. אדם חי במבנים מסודרים ונהנה מההרגל. אם עוזבים את המקום הזה, זה יכול לקרות שמקבלים תחושה של אובדן סדר וביטחון. מכיוון שהצורך בביטחון הוא אחד הצרכים הבסיסיים, אובדן זה נתפס כמאיים וכואב במיוחד.
תסמינים של געגוע ביתי
געגוע ביתי יכול עוֹפֶרֶת להפרעה קשה של הגוף והנשמה במקרים בודדים בוטים. הסובלים לעיתים קרובות סובלים מ אובדן תיאבון וחוסר כונן. זה יכול עוֹפֶרֶת לתשוש מוחלט של הגוף, אשר בתורו יכול להביא תסמינים תוצאתיים כמו הזיות, חום או תכופים הקאה. יתר על כן, סבל פסיכולוגי עלול להתפתח.
כל החלופות שלא עומדות לרשותנו כרגע נראות אטרקטיביות הרבה יותר בעת ובעונה אחת. תלוי בסיטואציה ובאישיות של האדם שנפגע, געגוע הביתה יכול למעשה עוֹפֶרֶת למוות בגלל התופעות הפיזיולוגיות הניכרות. עם זאת, לעתים רחוקות זה קורה מכיוון שניתן לרפא געגועים חוזרים הביתה.
געגוע ביתי - "המחלה השוויצרית"
בסוף המאה ה -16 נכתבו חיבורים רפואיים רבים המדווחים על מצוקתם המוזרה של חיילים שוויצרים שהוצבו מחוץ למדינה. נצפה כי החיילים נעשו יותר ויותר נוגים ומספר העריקים גדל. כבר אז נחשד כי האוויר המשתנה אחראי במידה רבה למחלות הגופניות. הרופא השוויצרי יוהנס הופר פרסם את עבודת הדוקטורט שלו "געגועים ביתיים כמחלה" בשנת 1688. הוא ראה במחלה תוצאה פסיכו-פיזיולוגית של שינוי סביבה.
יתר על כן, הוא גם הפך את חילופי האוויר לאחראים למחלה. לכן, געגועים לבית עדיין נקראים כיום "מחלה שוויצרית", אם כי כבר לא ניתן לראות בשינוי האוויר גורם. האם חשק הביתה הוא מחלה עדיין נידון במחלוקת כיום. מומחים רבים בתחום הרפואה רואים בגעגועים יותר מצב.