סקירה קצרה
- טיפול: היגיינת פה קפדנית, ניקוי ע"י רופא שיניים במידת הצורך
- גורמים וגורמי סיכון: לרוב חוסר היגיינת פה, לעיתים גירוי/פציעה מכאנית בפה, שינויים הורמונליים, הפרעות מטבוליות וכו'.
- תסמינים: נפיחות, דימום, ריח רע מהפה
- אבחון: רופא השיניים צריך בדרך כלל רק לבצע אבחנה ויזואלית; אפשר גם בדיקות בדיקה ורנטגן
- מהלך המחלה ופרוגנוזה: דלקת בחניכיים מחלימה לרוב תוך מספר ימים. אם לא מטפלים, קיים סיכון לדלקת חניכיים ואובדן שיניים.
- מניעה: היגיינת הפה, בדיקות קבועות אצל רופא השיניים
מהי דלקת חניכיים?
דלקת חניכיים (דלקת חניכיים) היא דלקת חריפה או כרונית של החניכיים המופיעה גם אצל מבוגרים וגם אצל ילדים (צעירים) מבלי לערב את רקמת העצם. דלקת חניכיים מתרחשת, למשל, סביב שן טוחנת או מה שנקרא שן בינה.
כיצד מטפלים בדלקת חניכיים?
התרופה החשובה ביותר לדלקת חניכיים היא היגיינת הפה היומית. רובד חיידקים במיוחד יש להסיר באופן קבוע. אם דלקת חניכיים נמשכת זמן רב, רצוי לפנות לרופא שיניים לצורך טיפול. רופא השיניים ינקה תחילה את כל משטחי השיניים ויסיר רובד עיקש שאינו נגיש למטופל.
אם החניכיים דלקתיות בצורה חמורה (דלקת חניכיים חמורה) או שנוצרו כיסי חניכיים, הרופא יחליט על הטיפול המתאים לדלקת חניכיים בכל מקרה לגופו וירשום טיפול תרופתי מתאים.
בדרך כלל מספיק לצחצח שיניים ביסודיות פעמיים ביום. זה יכול למנוע או לרפא דלקת של החניכיים. חשוב לנקות את כל משטחי השיניים ביסודיות ולהסיר רובד. לשם כך, השתמש במברשת שיניים בעלת זיפים רכים יותר. זה מפחית את הסיכון לפציעה או לגירוי נוסף של החניכיים המודלקות בעת צחצוח שיניים.
מומחים ממליצים להשתמש בחוט דנטלי או מברשות בין שיניים כדי לנקות את המרווחים בין השיניים. לבסוף, ניתן לגרגר עם מי פה אנטיבקטריאלי או למרוח משחה מיוחדת נגד דלקת חניכיים. שניהם מרסנים את הצמיחה של חיידקים. גם מרשמים שנקבעו על ידי רופא השיניים על בסיס מי חמצן עוזרים.
אילו תרופות ביתיות עוזרות לדלקת חניכיים?
יש אנשים שמשתמשים בתרופות ביתיות לדלקת חניכיים כדי להקל על התסמינים ולעזור לדלקת לשכך מהר יותר. לדוגמה, חלק מהמטופלים מגרגרים עם תה קמומיל. אומרים שלצמח יש השפעה אנטי דלקתית ומגינה על הקרום הרירי.
שמן עץ התה התרופה הביתית יכול לשמש גם כשטיפה כדי לסייע בטיפול בדלקת בפה. בין היתר, אומרים שיש לו השפעה אנטיבקטריאלית ואנטי דלקתית.
חומץ תפוחים כתרופה ביתית: אומרים שחומץ תפוחים הוא גם תרופה ביתית טובה לדלקת חניכיים. מומלץ לגרגר בתערובת של שתי כפות חומץ תפוחים וכוס מים לפחות חצי שעה לפני צחצוח השיניים כל יום. אומרים שזה ממריץ את ייצור הרוק ויש לו השפעה אנטי דלקתית ואנטי בקטריאלית.
לתרופות ביתיות יש גבולות. אם התסמינים נמשכים לאורך זמן רב יותר ואינם משתפרים או אפילו מחמירים, תמיד יש לפנות לרופא.
הומיאופתיה
חלק מהאנשים הנוטים לדלקת חניכיים חוזרת משתמשים בהומאופתיה כדי לתמוך בריפוי של דלקת חניכיים. משתמשים ב- Silicea, Argentum nitricum או Atropa Belladonna, למשל.
מושג ההומאופתיה והיעילות הספציפית שלה שנויים במחלוקת בקהילה המדעית ולא הוכחו בבירור על ידי מחקרים.
מהם הגורמים האפשריים לדלקת חניכיים?
אם לא מנקים את השיניים באופן יסודי על בסיס קבוע, דלקת חניכיים עלולה להתפתח במהירות. עם זאת, גם פגיעה בחניכיים עלולה לגרום לדלקת.
עם זאת, אם פסולת מזון לא מוסרת באופן קבוע מהשיניים, זו ממש חגיגה לחיידקים - הם מתרבים במהירות. יחד עם שאריות מזון, מוצרים מטבוליים ורוק, החיידקים יוצרים ביופילם רך על השיניים, הנקרא רובד חיידקים. ברובד זה, החיידקים מוגנים במידה רבה מפני חיילי ההגנה של מערכת החיסון.
אבל זה לא הכל: החיידקים מייצרים חומצות ורעלים אגרסיביים בעת חילוף החומרים של שאריות מזון. אלו חודרים לחריצים העדינים בין השן לחניכיים ותוקפים את החניכיים. מערכת החיסון מגיבה לכך בתגובה דלקתית - התפתחה דלקת חניכיים.
אבנית בעלת משטח מחוספס שאליו נדבק פלאק בקלות. מכיוון שהרובד מעודד דלקת חניכיים, מנסים לעכב את היווצרות האבנית על ידי שימוש בתוספים במשחות שיניים.
אם רובד לא מוברש באופן קבוע, סידן ומינרלים אחרים מושקעים בו. הפלאק הופך מוצק יותר ומתפתח לאבן שן. חיידקים מתיישבים ביתר קלות במבנה המחוספס שלו. בנוסף, עלולים להיווצר כיסי חניכיים קטנים מלאים במוגלה (פריודונטיטיס) כתוצאה מדלקת בחניכיים.
גורמי סיכון שונים הופכים אנשים לרגישים במיוחד לדלקת חניכיים, כגון הפרעות מטבוליות, סוכרת, צריכת אלכוהול וניקוטין, מתח, שינויים הורמונליים (גיל ההתבגרות, הריון וכו') או מחסור בוויטמין C.
תרופות מסוימות להתקפים (תכשירי הידנטואין) ולחץ דם גבוה (תכשירי ניפדיפין) גם מעודדות דלקת חניכיים. כך גם לגבי החומר הפעיל ציקלוספורין A. הוא מעכב את מערכת החיסון ולכן נעשה בו שימוש לאחר השתלות איברים (למניעת תגובות דחייה) ומחלות אוטואימוניות.
איך נראית דלקת חניכיים?
רופאי שיניים מבחינים בין דלקת חניכיים חריפה לכרונית. הראשון מתרחש בדרך כלל בפתאומיות ובקו החניכיים. זה לא כואב בדרך כלל.
אם דלקת החניכיים לא חולפת במשך תקופה ארוכה יותר (כשבוע), הרופאים מתייחסים אליה כאל כרונית. אם היא מתפשטת לפריודונטיום וגורמת לדלקת חניכיים, שיניו של הנפגע עלולות אף לנשור במקרים חמורים.
- אדמומיות ונפיחות
- חניכיים מדממים
- חניכיים רכות
- ריח רע מפה
אם דלקת החניכיים נגרמת על ידי פטריות (קנדידה אלביקנס), מופיע ציפוי לבן שניתן לניגוב על החניכיים. אם זיהום בנגיף הרפס אחראי לדלקת החניכיים, מופיעות שלפוחיות קטנות על החניכיים, הכואבות מאוד, ובלוטות הלימפה מתנפחות בין היתר.
דלקת חניכיים חריפה נמקית (ANUG) היא צורה מיוחדת של דלקת חניכיים. בצורה זו, החיידקים תוקפים את החניכיים בין השיניים ומובילים לדלקת בחניכיים. נוצרים כיבים והחניכיים מתות. אותות אזעקה של סוג זה של דלקת חניכיים הם חום פתאומי חמור, כאב, ריח רע מהפה ועייפות. במקרה של דלקת חניכיים נמקית, רופא השיניים עשוי להשתמש באנטיביוטיקה כגון מטרונידזול או אמוקסיצילין.
בדיקה ואבחון
רופא השיניים יכול בדרך כלל לזהות דלקת חניכיים בעין בלתי מזוינת. הם משתמשים בבדיקה כדי לבדוק את מצב החניכיים ולבדוק אם נוצרו כיסי חניכיים. חיידקים אוהבים במיוחד להתיישב באלה.
אם דלקת החניכיים קיימת במשך זמן מה, בדיקת רנטגן נוספת של הלסת מועילה לרוב. הליך זה מסייע בחיפוש אחר הגורם וההשלכות האפשריות. על ידי בדיקת הרוק, יש לרופא גם אפשרות לקבוע את סוגי החיידקים בחלל הפה.
כמה זמן נמשך דלקת חניכיים?
הפרוגנוזה לדלקת בחניכיים טובה בדרך כלל. עם טיפול שיניים קפדני והגיינת פה, זה בדרך כלל נרפא לאחר מספר ימים.
עם זאת, אם לא מטופלים, דלקת חניכיים עלולה להפוך לכרונית. לפעמים זה אפילו מתפתח לדלקת חניכיים, שהיא דלקת של כל הפריודונטיום. עם הזמן, החניכיים נסוגות, השיניים מתרופפות ועלולות ליפול.
מניעה
כדי למנוע מלכתחילה דלקת בחניכיים, חשוב להקפיד על היגיינת פה יסודית ולבקר אצל רופא השיניים לבדיקות שוטפות. כך ניתן למנוע או לאתר ולטפל בדלקת חניכיים בשלב מוקדם.
כאמצעי מניעה, רצוי גם לבצע ניקוי מקצועי של שיניים אצל רופא שיניים לפחות פעם בשנה. הסיבה לכך היא שהוא מגיע גם למקומות בפה שלא ניתן להגיע אליהם עם מברשת שיניים.
