מוֹחַ
אצל מבוגרים, האדם גולגולת כבר לא מסוגל להסתגל לשינויים בלחץ. אם הלחץ התוך גולגולתי עולה עקב שינויים בנפח הרקמה, דם או נוזל מוחין, מצב מסוכן יכול להיווצר במהירות יחסית. מרבית מצבי הלחץ נגרמים כתוצאה מגידול בנפח הרקמה, אם כי במקרים קלים ניתן לפצות על ידי העברת נוזל מוח השדרה אל תוך תעלת עמוד השדרה של עמוד השדרה.
בדימום אפידורלי, ה מוֹחַ אינו מתנפח, אך נפח נוזל המוח ומערכת כלי הדם נותרים זהים, ולכן הסימפטומים מתייחסים לפרנכימה המוחית (רקמת מוח). בשל הלחץ התוך גולגולתי המוגבר, דם הזרימה לרקמה פוחתת יותר ויותר. מה שנקרא תת-זלוף זה מוביל לא מוֹחַ בצקת, נפיחות ברקמת המוח. בנוסף לגורם הממשי לעליית הלחץ, כלומר דימום אפידורלי, יש גם עלייה בנפח עקב התפתחות בצקת.
אם לא מספקים לתאי העצב דם, הם מתים לאחר זמן מה. מאז תאי עצב ב מוֹחַ לא ניתן לשחזר במסגרת זו, מתרחש נזק בלתי הפיך למוח, אשר יכול להתבטא בדרכים שונות. בצקת במוח יכולה גם לגרום לתסמונת הלכידה, שכבר הוסברה בסיבוכים.
עמוד השדרה וחוט השדרה
מכיוון שהמרחב בעמוד השדרה כבר מוגבל יחסית, הדימום בתוכו גורם ליצירת מסה המפעילה לחץ על חוט השדרה. ה חוט השדרה מסוגל לעמוד בלחץ קל זה ללא נזק, למרות שהמטופל עשוי לתאר ברור כְּאֵב סימפטום. ה חוט השדרה מכיל דרכי עצב האחראיות לשליטה במערכות שונות.
בהתאם לרמה בה מתרחשת הדחיסה, יתכן ויתפתחו גירעונות גם במערכות הבודדות. בעודו באזור של חזה, ברמה של חוליות בית החזה, הזרועות מושפעות גם במקרה של גירעונות מוטוריים, שיתוק במקרה של דימום ברמת חוליות המותן או הקודש בגב התחתון מוגבל לרוב לרגליים. לא רק התפקוד המוטורי יכול להיות מושפע מדחיסת חוט השדרה.
כשלים רגישים הם גם סימנים ללחץ מוגזם. תפקודים גופניים אחרים, כמו היכולת להחזיק או להעביר שתן, יכולים גם הם להיות מושפעים. נזק לעמוד השדרה עצמו אינו סביר למדי עקב דימום אפידורלי, מכיוון שלא ניתן להפעיל מספיק כוח כדי לפגוע בעצם בריאה. אם הדימום מתרחש באזור חוליות פצועות (עמוד שדרה המופעל טראומטית דימום אפידורלי יכול להיות מלווה בפציעה גרמית באותו אזור), במקרה הגרוע לא ניתן לשלול נזק נוסף.
