בריחת שתן: סיבות, טיפול

סקירה קצרה

• גורמים: משתנה בהתאם לצורה, למשל אבנים בדרכי השתן, ערמונית מוגדלת, גידולים, פגיעה עצבית או גירוי, מחלה נוירולוגית (טרשת נפוצה, שבץ מוחי, מחלת אלצהיימר וכו').
• טיפול: אימון רצפת האגן, אימוני שירותים, אלקטרותרפיה, קוצבי לב, תרופות, ניתוח, טיפול במחלה הבסיסית.
• מתי לפנות לרופא? כשהתלונות מתרחשות, לכל המאוחר כשהן הופכות לנטל
• מניעה: לא לגרות את שלפוחית ​​השתן, לשתות מספיק, תרגילי הרפיה, להפחית משקל עודף.

מהי בריחת שתן?

לאנשים עם בריחת שתן יש בעיות לעצור את השתן או, בתדירות נמוכה יותר, את הצואה באופן מבוקר. זה מכונה בריחת שתן או צואה.

בריחת שתן

בדיבור, סימפטום זה נקרא גם "חולשת שלפוחית ​​השתן". עם זאת, שלפוחית ​​השתן היא לא תמיד הסיבה. ישנם ביטויים שונים של בריחת שתן.

בריחת שתן בדחיפות: בצורת בריחת שתן זו, הדחף למתן שתן מתרחש באופן פתאומי ובתדירות גבוהה - לפעמים מספר פעמים בשעה - למרות ששלפוחית ​​השתן עדיין לא מלאה. לעתים קרובות, הנפגעים כבר לא מגיעים לשירותים בזמן. השתן יוצא בשפכים. חלק מהאנשים סובלים גם מבריחת שתן מעורבת. זהו שילוב של מתח ובריחת דחף.

בריחת שתן: כאשר שלפוחית ​​השתן מלאה, כמויות קטנות של שתן זורמות החוצה ללא הרף. הנפגעים חשים לעתים קרובות גם דחף מתמיד להטיל שתן.

בריחת שתן מחוץ לשופכה: גם כאן השתן זולג כל הזמן ללא שליטה. עם זאת, זה לא מתרחש דרך דרכי השתן, אלא דרך פתחים אחרים (מבחינה רפואית: חוץ-שופנית), כמו הנרתיק או פי הטבעת.

בריחת צואה

מבחינים בין בריחת שתן לבריחת צואה. צורה זו של בריחת שתן פחות שכיחה. חולים עם בריחת צואה מתקשים לשמור על תוכן מעי וגזי מעיים בפי הטבעת.

תוכלו לקרוא הכל על הסיבות, הטיפול והאבחון של צורת בריחת שתן זו במאמר על בריחת צואה.

גורם לבריחת שתן

זה ממלא שתי משימות חשובות: עליו לאחסן את השתן ולרוקן את עצמו (עד כמה שניתן) בזמן הרצוי. במהלך האחסון, שריר שלפוחית ​​השתן נרגע. זה גורם לשלפוחית ​​השתן להתרחב ולהתמלא. במקביל, שריר הסוגר מתוח כך שהשתן לא יזרום מיד שוב החוצה דרך השופכה. כדי להתרוקן, שריר השלפוחית ​​מתכווץ, בעוד הסוגר עם שרירי רצפת האגן נרגע. השתן זורם החוצה דרך השופכה.

בבריחת שתן במאמץ, מנגנון הסגירה בין צוואר שלפוחית ​​השתן לשופכה אינו מתפקד יותר. הסיבות לכך הן למשל שרקמת רצפת האגן נפגעה, למשל בתאונה או בגברים לאחר ניתוח ערמונית או לידה נרתיקית אצל נשים. פציעות וגירוי של העצבים כמו גם בליטה של ​​שלפוחית ​​השתן מעוררים גם בריחת שתן. בנוסף, הוא מועדף על ידי גורמי סיכון כגון:

• שיעול כרוני
• הרמה תכופה של משאות כבדים
• חוסר פעילות גופנית (רצפת אגן מאומנת בצורה גרועה!)
• בנשים: איברי האגן שוקעים כלפי מטה, למשל צניחת רחם

בנקודות אלו קיים סיכון שרקמת החיבור תתנתק, למשל, עקב מתחים כמו הריונות ולידות, ירידה ברחם או שינויים הורמונליים בגיל המעבר - הגורמים לבריחת שתן.

בריחת שתן דחופה:

• נזק עצבי או גירוי כתוצאה מניתוח.
• מחלות נוירולוגיות כגון טרשת נפוצה, מחלת פרקינסון, מחלת אלצהיימר, גידול מוחי או שבץ
• גירוי מתמיד של שלפוחית ​​השתן, למשל עקב אבנים בשלפוחית ​​השתן או דלקות בדרכי השתן (דלקת שלפוחית ​​השתן)
• סוכרת שלא טופלה מספיק (סוכרת): רעלים המיוצרים על ידי רמות סוכר גבוהות בדם משפיעים על מערכת העצבים.
• סיבות פסיכולוגיות

בריחת שתן רפלקסית:

בריחת שתן בשטף:

בצורה זו, יציאת השלפוחית ​​חסומה ומפריעה לזרימת השתן, למשל, אצל גברים עקב ערמונית מוגדלת (כמו בהגדלה שפירה של הערמונית) או היצרות השופכה. האחרון עשוי לנבוע מגידול או אבנים בדרכי השתן.

בריחת שתן מחוץ לעורף:

תרופות שונות (כגון משתנים, תרופות נוגדות דיכאון, נוירולפטיות) וגם אלכוהול עלולים להחמיר את בריחת השתן הקיימת.

מה ניתן לעשות נגד בריחת שתן?

ישנן דרכים שונות לטיפול בבריחת שתן. במקרים פרטניים, הטיפול בבריחת שתן מותאם לצורת וסיבה של בריחת שתן ולמצב חייו של המטופל.

אימון ביופידבק: יש אנשים שמתקשים להרגיש את שרירי רצפת האגן ולתפוס באופן מודע את הסוגרים ולשלוט בהם. באימון ביופידבק, בדיקה קטנה בפי הטבעת או בנרתיק מודדת התכווצויות של רצפת האגן ומפעילה אות חזותי או אקוסטי. בדרך זו, המטופל יכול לראות האם הוא או היא באמת מותח או מרפה את השרירים הנכונים במהלך תרגילי רצפת האגן.

אימון בשירותים (אימון שלפוחית ​​השתן): כאן, על המטופל לשמור יומן ניקיון כביכול במשך זמן מה. ביומן זה, המטופל רושם מתי הוא הרגיש דחף להטיל שתן, מתי העביר שתן, כמה השתן הועבר והאם השתנה הייתה מבוקרת או לא מבוקרת. על המטופל לציין גם מה וכמה הוא שתה במהלך היום או הלילה.

בצע אימוני שירותים רק בפיקוח רפואי.

טיפול הורמונלי: במקרה של בריחת שתן עקב מחסור באסטרוגן במהלך גיל המעבר או אחריו, הרופא רושם לנשים מושפעות תכשיר אסטרוגן מקומי, למשל משחה.

צנתר: עם בריחת שתן רפלקסית, ייתכן שיהיה צורך לרוקן את שלפוחית ​​השתן באופן קבוע באמצעות קטטר.

ניתוח: בריחת שתן חוץ-שופכת מטופלת תמיד בניתוח, למשל על ידי סגירת הפיסטולה. אם בריחת שתן נובעת מערמונית מוגדלת, לרוב יש צורך בניתוח. אחרת, ניתוח נחשב רק לבריחת שתן אם אמצעי טיפול לא ניתוחיים אינם מביאים את ההצלחה הרצויה.

בריחת שתן: שתייה נכונה

במיוחד במקרה של בריחת שתן, השתייה מקבלת לפתע תפקיד מכריע עבור הנפגעים: מחשש לדליפת שתן בלתי מבוקרת, הם מנסים לשתות כמה שפחות. עם זאת, זה לא משפר את המצב – להיפך: עם צריכת נוזלים לא מספקת, השתן מתרכז יותר בשלפוחית ​​השתן, מה שלעיתים מגביר את הדחף למתן שתן ומגרה את הקרום הרירי של שלפוחית ​​השתן.

אם יש לך בריחת שתן, שוחח עם הרופא שלך כמה אתה שותה ובאילו שעות ביום. ביומן נטילת שתן, אתה מנהל תיעוד מדויק של צריכת הנוזלים והשתן שלך (ראה למעלה: אימוני שירותים). על סמך רישומים אלו, הרופא ימליץ לך על כמויות וזמני שתייה מתאימות.

עזרים לבריחת שתן

בריחת שתן: מתי לפנות לרופא?

בריחת שתן: בדיקות ואבחון

בראיון, הרופא שואל תחילה על התסמינים המדויקים וההיסטוריה הרפואית של המטופל (אנמנזה). בדרך זו, הוא מגלה מאיזו צורה של בריחת שתן מישהו סובל ומצמצם את הסיבות האפשריות ביתר פירוט. שאלות אפשריות בשיחת האנמנזה הן:

• כמה זמן יש לך דליפת שתן בלתי מבוקרת?
• באיזו תדירות אתה נותן שתן?
• האם אתה חווה כאב כלשהו?
• באילו מקרים מתרחשת דליפת שתן לא רצונית?
• האם אתה יכול להרגיש אם שלפוחית ​​השתן שלך מלאה או ריקה?
• עברת ניתוח? האם ילדת ילד?
• האם יש לך מחלות בסיסיות (סוכרת, טרשת נפוצה, פרקינסון וכו')?

בחינות

בדיקות שונות עוזרות להבהיר בריחת שתן. אילו שיטות שימושיות במקרים בודדים תלויות, בין היתר, בסוג וחומרת בריחת השתן. הבדיקות החשובות ביותר הן:

• בדיקה גינקולוגית: למשל, ניתן לקבוע צניחת רחם או צניחת נרתיק כגורם לבריחת שתן.
• בדיקות שתן ודם: הן מספקות עדות לזיהומים או דלקות.

• אורודינמיקה: במקרה של בריחת שתן, הרופא משתמש בבדיקות אורודינמיות כדי להעריך את תפקוד שלפוחית ​​השתן. לדוגמה, uroflowmetry משתמשת באלקטרודות למדידת נפח השתן בזמן מתן שתן, משך ריקון שלפוחית ​​השתן ופעילות שרירי הבטן ורצפת האגן.
• ציסטוסקופיה: במקרים מסוימים יש צורך לזהות דלקת ברירית שלפוחית ​​השתן או גידולים בשלפוחית ​​השתן, למשל.
• בדיקת תבנית: כאן, תבנית יבשה נשקלת ומכניסה תחילה. בתום תקופה מוגדרת, עם כמות שתייה ומאמץ גופני שנקבעו, תבנית זו נשקלת שוב ומראה כמה השתן עבר באופן לא רצוני.

בריחת שתן: מניעה

ישנם מספר אמצעים למניעת בריחת שתן או למניעת התקדמותה:

אם סובלים מעודף משקל, אפשר להפחית במשקל. משקל עודף הוא גורם סיכון חשוב לבריחת שתן. זה מגביר את הלחץ בחלל הבטן ובכך מקדם בריחת שתן או מחמיר בריחת שתן קיימת. לכן כדאי להיפטר מקילוגרמים עודפים. יש לכך גם השפעה חיובית על הצלחת אימון רצפת האגן.

אכלו אוכל ידידותי לשלפוחית ​​השתן. הימנע ממזונות שמגרים את שלפוחית ​​השתן, למשל תבלינים חמים או קפה.

שאלות נפוצות

תוכל למצוא את התשובות לשאלות הנפוצות ביותר בנושא זה במאמר שלנו שאלות נפוצות בנושא בריחת שתן.