תימוס: מבנה, תפקוד, מיקום ומחלות תימוס

מהו התימוס?

התימוס ממלא תפקיד חשוב במערכת החיסון האנושית. באיבר קטן זה, חלק מתאי הדם הלבנים (לימפוציטים T או תאי T) לומדים לזהות ולתקוף תאים זרים. לשם כך, תאי החיסון מעוצבים כאן כך שיוכלו להבחין בין מבני פני השטח של הגוף עצמו (אנטיגנים) של, למשל, חיידקים או וירוסים מאנטיגנים זרים. זה חשוב כדי למנוע מתאי החיסון לתקוף את גופם ולגרום למה שנקרא מחלות אוטואימוניות.

התימוס מורכב מאונה ימנית ושמאלית, שתיהן מוקפות בקפסולת רקמת חיבור. מקפסולה זו, חוטים של רקמת חיבור עוברים דרך האונות ומחלקים את התימוס לאונות קטנות רבות הנקראות lobuli thymi. כל אונה מורכבת מאזור מדולרי חיוור (מדולה) מוקף בקורטקס כהה יותר.

האזור המדולרי של התימוס מכיל את גופי הסאל האופייניים. הם מזוהים בקלות, במיוחד חזותית מתחת למיקרוסקופ. גופי האסאל מורכבים ככל הנראה מתאי רקמת כיסוי (תאי אפיתל) המסודרים יחד ונראים כמו בצל קטן בשל השכבות הזו. תפקידם עדיין לא ברור, אך קיים חשד שהם מסייעים בהבשלה של תאי חיסון.

שינוי של בלוטת התימוס

ביילוד אורכו של התימוס ציקרה חמישה ס"מ ורוחבו שני ס"מ. במהלך הילדות עד גיל ההתבגרות, התימוס מגיע למשקלו המרבי של 35 עד 50 גרם. מהבגרות המינית, התימוס מתכווץ. שינוי תפקוד ורקמות. בגיל מבוגר מצויים שם בעיקר שומן ורקמות חיבור, ומשקלם מופחת לכשלושה גרם. תהליך זה נקרא אינבולוציה תימית. עם זאת, רוב היווצרות תאי החיסון הושלמה כבר לפני כן.

לאחר רגרסיה, איברי הלימפה המשניים (בלוטות לימפה, טחול) משתלטים על תפקודי התימוס.

מה תפקידו של התימוס?

התימוס, יחד עם מח העצם, נקרא האיבר הלימפואידי הראשוני. המשמעות היא שמערכת החיסון מתפתחת ומתבגרת בתימוס ובמח העצם.

לשם כך, תאי החיסון עוברים במספר תחנות:

מח עצם

תאי גזע רב-פוטנטיים" נודדים ממח העצם; אלו תאים מקדימים שתפקודם הבסיסי כבר הוקם, אך הפיתוח עדיין לא הושלם.

התימוס

תאים אלה מגיעים לתימוס דרך מחזור הדם. על מנת לקבל החתמה והתמיינות, תאי האב (תימוציטים) חייבים לעבור דרך התימוס מהקורטקס לאזור המדולרי ולאחר מכן להשתחרר בחזרה לזרם הדם כלימפוציטים מסוג T.

תהליך ההטבעה מתבצע בשלושה שלבים. לאחר מכן, ממוינים אותם תאים שלא "הוכשרו" בצורה נכונה או לא מספיק טוב. בתהליך זה, יותר מ-90 אחוז מהתאים המוטבעים מסולקים.

בסוף תהליך ההטבעה והבחירה, לימפוציטים מסוג T הנותרים למדו להבחין בין רקמות אנדוגניות לרקמה אקסוגנית על ידי זיהוי מבני פני השטח בהתאם. מאוחר יותר הם יכולים לזהות ולתקוף חיידקים, וירוסים, טפילים או תאי גידול, בעוד התאים של הגוף עצמו נחסכים.

העבר לבלוטות הלימפה

לאחר "אימון" ה-T-לימפוציטים משתחררים חזרה לדם וכך מגיעים לבלוטות הלימפה. שם הם מחכים לשימוש. אם תא T מזהה את מולקולת השטח המיוחדת שלו בפולש, תא T זה מתרבה. יחד, המשובטים תוקפים חיידקים, למשל. כך נלחמים בזיהום.

בלוטת התימוס: ייצור הורמונים

מדוע האיבר הזה נקרא גם בלוטת התימוס? תפקידו של התימוס כבלוטה הוא גם ייצור של תימוסין, תימופואטין I ו-II. להורמונים אלו תפקיד בהבשלה ובהתמיינות של לימפוציטים T בתימוס.

היכן נמצא התימוס?

אילו בעיות התימוס יכול לגרום?

בשל המבנה המורכב של התימוס, חריגות עלולות להתרחש בתדירות גבוהה יותר. עם זאת, אין זה אומר בהכרח שתפקודו נפגע. אם, אז ליקוי משחק תפקיד במיוחד בגיל צעיר כאשר התימוס פעיל.

למשל, ישנן הפרעות מולדות שבהן התימוס אינו מפותח כלל (אפלסיה תימית) או מפותח באופן חלקי בלבד. הפרעה התפתחותית זו עלולה להוביל לליקויים חיסוניים מובהקים עם רגישות גבוהה לזיהום. אפלזיה תימית מתלווה לרוב לפגמים תורשתיים אחרים, כגון תסמונת דיג'ורג', עוברי רטינואיד, תסמונת לואי-בר או תסמונת וויסקוט-אלדריך.

במיוחד בינקות המוקדמת, התימוס עלול להגדיל (היפרפלזיה מתמשכת של התימית) וללחוץ על קנה הנשימה, ולגרום לקשיי נשימה. עם זאת, ברוב המקרים זה נסוג באופן ספונטני.

נראה שהתימוס גם משחק תפקיד במחלה אוטואימונולוגית קשה מסוימת של שרירי השלד (myasthenia gravis pseudoparalytica) - אצל חולים רבים התימוס מוגדל גם הוא.