סקירה קצרה
- תסמינים: כאבי ראש וצוואר מתגברים, מתח שרירים חמור (צוואר נוקשה), לעיתים בחילות, סחרחורת, טינטון, קשיי ריכוז ועייפות, קשיי בליעה או מפרקים טמפומנדיבולריים כואבים, לעיתים רחוקות סיבוכים כגון פגיעה בעצב או בעצמות.
- גורמים: לעתים קרובות מאוד עקב תאונת פגיעה ברכב, תאונות במהלך אומנויות לחימה, טיפוס או רכיבה על סוסים, גורמי סיכון הם שרירים חלשים באזור הצוואר, מחלות קיימות כמו פריצת דיסק או צמצום תעלות עצבים, שיגרון.
- אבחון: הרופא בודק ניידות באזור הצוואר, אולי הליכי הדמיה (רנטגן, MRI), לפעמים בדיקות נוירולוגיות, לעיתים רחוקות מאוד ניתוח של נוזל עצב או אולטרסאונד של עורקי הצוואר
- מניעה: באופן עקרוני, שרירי צוואר וראש מאומנים היטב מפחיתים את חומרת פציעות מסוג זה. חינוך טוב של האדם הפגוע לגבי אי הנוחות הזמנית בדרך כלל מועיל כדי למנוע כרוניות ולקדם את תהליך הריפוי.
מהו צליפת שוט?
אם הראש נמתח מדי בצורה זו, הוא מאמץ את השרירים והרצועות באזור עמוד השדרה הצווארי במיוחד. לכן המונח הרפואי לצליפת שוט הוא "עיוות עמוד שדרה צווארי", לפעמים קוראים גם על טראומה בעמוד השדרה הצווארי או צליפת שוט צווארית.
צליפת שוט אינה אבחנה נדירה והיא אפילו הסיבוך השכיח ביותר לאחר תאונות דרכים. אנשים שנפגעו מתלוננים בדרך כלל על כאבי ראש וצוואר לאחר תאונות, וייתכנו מספר תסמינים נוספים בנוסף לכאבי שרירים ולמתח.
מהם התסמינים של צליפת שוט?
אלו שנפגעו מצליפת שוט מדווחים גם על תלונות כלליות כמו בחילות, סחרחורת, צלצולים באוזניים (טיניטוס), בעיות ריכוז, קושי בבליעה ומפרקי לסת כואבים, וכן עייפות. גם אלה לרוב זמניים.
למרות שצליפת שוט היא לא נעימה, היא בדרך כלל לא מזיקה. במקרים נדירים מופיעים תסמינים חמורים יותר. אלו כוללים:
- אובדן ההכרה
- אובדן זיכרון לתקופה שמיד לפני או אחרי אירוע התאונה
- בחילות קשות עם הקאות
- פגיעה בעמוד השדרה הצווארי הגרמי, במיוחד שברים בחוליות
- פציעות בחוט השדרה, אולי פרפלגיה
- הפרעות ראייה אם עורק הצוואר הפנימי, כלי ספציפי, ניזוק
- טראומה קרניו-מוחית בו זמנית
עם זאת, סיווג בינלאומי נפוץ (סיווג קוויבק) מחלק פציעות צליפת שוט לארבע דרגות חומרה בתוספת דרגת אפס שבה אין תסמינים. הדרגה הגבוהה ביותר כוללת שברים בעמוד השדרה הצווארי. כמה מומחים ממליצים לבטל את הציון הזה.
מהלך המחלה והפרוגנוזה
בכל הנוגע למשך פציעות צליפת שוט, למומחים יש דעות שונות. באופן עקרוני, רוב המטופלים משוחררים לחלוטין מתסמינים לאחר זמן מה, רובם לאחר מספר ימים עד שבועות בלבד.
קשה לומר כמה גבוה שיעור הקורסים הכרוניים. מחקרים שונים בנושא זה מגיעים למסקנות שונות. הנתונים נעים בין מתחת לעשרה אחוזים ליותר מ-40 אחוזים.
גורמים וגורמי סיכון
ללא ספק הסיבה השכיחה ביותר לצליפת שוט היא תאונת פגיעה. חגורת הבטיחות מאבטחת את פלג הגוף העליון, אך לא את הראש. לאחר בלימה פתאומית מתוך הכונן, הראש נע קדימה ללא בלימה ביחס לפלג הגוף העליון. השרירים והרצועות באזור עמוד השדרה הצווארי מיירטים את התנועה, וגורמים לכוחות גדולים לפעול על מבנים אלו לזמן קצר. פציעות הן התוצאה.
אם התסמינים של פציעת צליפת שוט הופכים לכרוניים, תפיסת הכאב ועיבודו של הפרט ממלאים לעתים קרובות תפקיד. מדוע הכאב בולט יותר ו/או נמשך זמן רב יותר אצל אנשים מסוימים, לעתים קרובות לא ניתן להסביר על ידי סיבות פיזיות בלבד.
בחינות ואבחון
כאשר מטופל מציג לרופא את הסימפטומים האופייניים של צליפת שוט, הרופא שואל תחילה האם קדמה לתלונות תאונה וכיצד התרחשה התאונה. ככלל, התשובה כבר מספקת את האבחנה. הוא גם רוצה לדעת עד כמה חמור הכאב והאם יש תסמינים נוספים.
בדיקה גופנית
במהלך הבדיקה הגופנית, הרופא מקיש בזהירות על עמוד השדרה. אם יש שברים בעצמות או נקעים, זה יגרום לכאב מוגבר. אם זה לא המצב, הוא גם מזיז את ראשו של המטופל לכל הכיוונים ומתבונן אילו תנועות מוגבלות או כואבות.
אם יש חשד לפגיעה במערכת העצבים, הרופא המטפל מתייעץ עם נוירולוג. הנוירולוג משתמש בבדיקות מיוחדות כדי לקבוע את הנגעים העצביים האפשריים בצורה מדויקת יותר. אלה כוללים, למשל, מדידות של מהירות הולכה עצבית (NLG) או פעילות חשמלית בשרירים (אלקטרומיוגרמה, EMG).
רק במקרים חריגים מיוחדים יש צורך בבדיקות נוספות, למשל של נוזל השדרה (CSF) או אולטרסאונד של עורקי הצוואר הגדולים.
בנוסף לבדיקה הגופנית היסודית, חשוב לא פחות שהרופא ישקול את ההיבטים הפסיכולוגיים של הפציעה שחוותה. האם התאונה נתפסת כטראומטית או שמא ניתן לזהות אצל הנפגע תגובת מתח חריפה? גורמים אלו מגבירים את הסיכון לתלונות מתמשכות. הסבר זהיר חשוב כדי להפיג את החשש של המטופל מפציעה חמורה או ציפיות שליליות.
באופן עקרוני, הרופא נמנע מאבחון יתר, כלומר בדיקות מיותרות המוכרות, על מנת לא להפעיל לחץ נפשי מיותר על המטופל ולקדם מהלך ספונטני חיובי.
כיצד מטפלים בצליפת שוט?
כדי לנטרל מתח וצוואר נוקשה, על המטופל לבצע גם תרגילי התרופפות ממוקדים ולהניע את ראשו באופן פעיל. סד צוואר אינו מומלץ מבחינה רפואית.
סיבוכים אפשריים של צליפת שוט כגון פציעות עצם או עצבים דורשים טיפול מיוחד - לעתים קרובות כירורגי. כל עוד לא ברור לאחר תאונה אם קיימות פציעות חמורות יותר, על האדם שנפגע תמיד לשמור את ראשו בשקט.
במקרה של כאבים ארוכי טווח הנגרמים עקב צליפת שוט, מושג הטיפול מורחב. ישנן פרקטיקות ומרפאות פסיכוסומטיות המתמחות בחולי כאב כרוני ובטיפול בתלונות ארוכות טווח ומורכבות. בנוסף לטיפול נוסף בכאב בתרופות נוגדות דיכאון, טיפולים התנהגותיים ופיזיותרפיים מיוחדים עשויים לסייע בהקלת הכאב.
האם ניתן למנוע צליפת שוט?
על מנת למנוע מהמחלה להפוך לכרונית, חשוב שהרופא יספק מידע טוב. אם האדם שנפגע יודע שהתסמינים בדרך כלל יחלפו בקרוב, לרוב יש לכך השפעה חיובית על מהלך המחלה.
