קנדידה בוושט: טיפול, תסמינים

סקירה קצרה

• טיפול: ניתן לטפל בקנדידה של הוושט היטב באמצעות תרופות אנטי-פטרייתיות (אנטימיקוטיות) (חומר פעיל בדרך כלל פלוקונאזול).
• תסמינים: דלקת הוושט של קיכלי לרוב כמעט לא גורמת לתסמינים. לפעמים זה מתבטא בבעיות בליעה כואבות, תחושת צריבה מאחורי עצם החזה ו/או בחילות.
• גורמים: פטריות שמרי קנדידה פוגעות ומלהיבות את הקרום הרירי של הוושט.
• גורמי סיכון: תרופות המדכאות את המערכת החיסונית (מדכאים חיסוניים), חוסרים חיסוניים אחרים, מתח פיזי חמור, שינויים מבניים בוושט ופגיעה בייצור חומצות קיבה מקדמות את המחלה.
• בדיקה: הרופא בודק את הוושט ולוקח ספוגיות מהקרום הרירי.

מהי קיכלי ושט?

בדלקת בוושט קיכלי, הקרום הרירי של הוושט הופך דלקתי עקב זיהום בפטריות שמרים. קיכלי הוא כינוי כולל למחלות הנגרמות על ידי פטריות קנדידה. דלקת הוושט מתייחסת לדלקת של הוושט.

השמרים קנדידה אלביקנס דלקת לרוב את הוושט. הוא חלק מפלורת הפה הרגילה, אך יכול להתפשט במהירות אצל אנשים רגישים. דלקת הוושט של קיכלי נדירה אצל אנשים עם מערכת חיסון מתפקדת היטב.

כיצד מטפלים בדלקת הוושט של קיכלי?

רופאים יכולים לטפל היטב בדלקת הוושט באמצעות תרופות אנטי פטרייתיות, מה שנקרא אנטי פטרייתיות. בדרך כלל הם רושמים טבליות פלוקונאזול לתקופה של 14 עד 21 ימים. במידת הצורך נותנים גם חליטות עם החומר הפעיל, למשל בבית חולים. התסמינים בדרך כלל משתפרים לאחר שבוע של טיפול.

לפעמים פטריות קנדידה עמידות בפני פלוקונאזול. במקרים אלה, זמינים תרופות אנטי-פטרייתיות אחרות (למשל caspofungin או amphotericin B).

רופאים תמיד מטפלים במחלה שמחלישה את המערכת החיסונית ומקדמת דלקת בוושט. לפעמים רופאים מגלים מחלה כזו רק מכיוון שדלקת הוושט של קיכלי התרחשה באופן בלתי מוסבר. אם יש זיהום HIV, למשל, יש לטפל בזה במהירות. רופאים מטפלים בנזק לוושט בהתערבויות ממוקדות למניעת הישנות של דלקת הוושט.

תרופות ביתיות לדלקת בוושט קיכלי

תרופות ביתיות יכולות במקרה הטוב להשלים את הטיפול הרפואי הקונבנציונלי, אך הן אינן יכולות להחליף אותו. שוחח עם הרופא שלך כיצד תוכל לתמוך בצורה הטובה ביותר בטיפול בעצמך.

מהם התסמינים של דלקת בוושט קיכלי?

דלקת הוושט של קיכלי לא תמיד גורמת לתסמינים ולכן היא א-סימפטומטית. במקרים אחרים זה מתבטא כ

• קושי בבליעה (דיספגיה),
• כאב בעת בליעה (אודינופאגיה),
• בוער מאחורי עצם החזה.

תסמינים אפשריים נוספים הם כאבים בבטן העליונה, אובדן תיאבון ובחילות, המעודדות ירידה במשקל. במקרים חמורים, הקרום הרירי מדמם ואלו שנפגעו מחזירים דם או בעלי צואה שחורה.

זיהום בקנדידה מאופיין בציפוי לבנבן הנוצר על הריריות. בחלק מהחולים זה כבר נראה בבירור בפה ובגרון. אם הוושט מושפע, לעומת זאת, ניתן לראות רק במהלך הושט.

כמה מסוכנת היא דלקת הוושט של קיכלי?

דלקת הוושט של קיכלי ניתנת לטיפול בקלות ואלה שנפגעו בדרך כלל ללא תסמינים לאחר שבוע עם תרופות אנטי פטרייתיות. הזיהום הפטרייתי של הוושט נגמר לאחר שבועיים עד שלושה. אם הגורם לזיהום אינו ברור, הרופאים מחפשים אותו במיוחד. הסיבה לכך היא שקנדידה בדרך כלל לא מתפשטת כך אצל אנשים בריאים.

בעיה נוספת: התנגדות. זה הופך יותר ויותר נפוץ שמרכיבים פעילים בודדים אינם פוגעים עוד בקנדידה. כתוצאה מכך ייתכן שהטיפול הראשון לא יעזור, הקנדידה עלולה להמשיך לגדול ולהתפשט. לאחר מכן, הרופאים עוברים למרכיב פעיל אחר במהירות האפשרית. קיימות מספר חלופות לכך, כך שהטיפול בדלקת הוושט של קיכלי עדיין מוצלח.

כיצד מתפתחת דלקת הוושט של קיכלי?

דלקת הוושט של קיכלי נגרמת על ידי פטריות קנדידה, וזו הסיבה שהיא מכונה גם קנדידה ושט. קנדידה הן פטריות שמרים שניתן למצוא בכל מקום בסביבה. הפטריות חיות כחלק מהמיקרוביום ("פלורה טבעית") במערכת העיכול מבלי לגרום לבעיות. מערכת החיסון שומרת עליהם.

עם זאת, אם המערכת החיסונית חלשה, הקנדידה עלולה לצאת משליטה ולהתרבות במהירות. לאחר מכן פטריית השמרים תוקפת את הריריות ומשלהבת אותם. בבני אדם, בעיקר זן הקנדידה קנדידה אלביקנס הוא הגורם למחלות כמו קיכלי ושט. פתוגנים ידועים שאינם אלביקנס כוללים קנדידה גלברטה וקנדידה טרופיקליס.

דלקת הוושט של קיכלי אינה מדבקת ישירות. עם זאת, פטריות שמרי הקנדידה הגורמות עוברות מאדם אחד למשנהו, למשל בעת נשיקות, ומתיישבות את הריריות. המחלה עצמה מתפתחת רק כאשר הפטריות מסוגלות להתפשט.

תרופות כמו "קורטיזון" ושאר מה שנקרא מדכאי חיסון מווסתות את המערכת החיסונית. לא רק טבליות, אלא גם תרסיסים עם "קורטיזון" (למשל עבור COPD או אסטמה) יכולים להקל על התפשטות פטריות. כימותרפיה, לעומת זאת, הורסת תאי חיסון ובכך פוגעת במערכת החיסון.

אנטיביוטיקה יכולה גם לקדם דלקת בוושט של קיכלי. הם תוקפים חיידקים בפלורה הרירית הטבעית (מיקרוביום) ומשבשים שם את האיזון. זה מקל על פטריות לגדול ולהתפשט.

קיכלי ושט במחלות עם מערכת חיסון חלשה

ישנן גם כמה מחלות שמחלישות את מערכת החיסון והופכות אותה לרגישה יותר לזיהומים פטרייתיים. אלו כוללים

• ליקויים חיסוניים מולדים
• HIV / איידס
• סרטן הדם וסרטן בלוטות הלימפה
• סוכרת
• תת תזונה

מתח ולחץ רגשי יכולים גם להטיל עומס כבד על מערכת החיסון ולקדם דלקת בוושט.

סיכון מוגבר עקב מחלות הוושט

מערכת חיסונית מוחלשת היא לא תמיד הגורם לדלקת בוושט קיכלי. מחלות מסוימות פוגעות בוושט ופוגעות במבנה ובתפקודו. זה יכול להחליש את הקרום הרירי ואת ההגנות המקומיות שלו. מחלות אלו כוללות, למשל

• בליטות (דיברטיקולה) והתכווצויות (היצרות) של דופן הוושט
• חומצת קיבה שונה (אולי מחסלת פחות חיידקים)
• Achalasia, מחלה נדירה שבה ניידות הוושט נפגעת
• מחלות עצביות המקשות על הבליעה (למשל לאחר שבץ מוחי או עם מחלת פרקינסון)

כיצד מאבחן הרופא קיכלי ושט?

רופאים מאבחנים דלקת הוושט של קיכלי בעזרת אנדוסקופיה של הוושט. במהלך מה שנקרא esophagoscopy זה, הם מחדירים צינור עם מצלמה דרך הפה ובודקים את הקרום הרירי של מערכת העיכול העליונה.

קנדידה מאופיינת בדרך כלל על ידי רובד לבן שכמעט ולא ניתן לנגב או לשטוף. לפעמים הם כבר נראים בפה או בגרון. הקרום הרירי עשוי להיות רגיש מאוד ולדמם בקלות.

רופאים לוקחים ספוגיות של משקעי רובד אלה, אשר נבדקים לאחר מכן מקרוב יותר במעבדה. ניתן לראות בבירור את חוטי השמרים מתחת למיקרוסקופ. במקרים מסוימים משתמשים בדגימות רקמה קטנות לאיתור נגיעות בשכבות העמוקות יותר של הקרום הרירי. המעבדה יכולה להשתמש בספוגיות גם כדי לבדוק אילו חומרים אנטי פטרייתיים יעילים נגד דלקת הוושט של קיכלי.