תסמינים של ברונכיט

מבוא

ברונכיטיס חריפה היא אחת המחלות השכיחות של התחתונים דרכי הנשימה ובדרך כלל מתייחס ל- דלקת בסמפונות (ברונכיטיס) או קנה הנשימה (טרכיטיס) נגרם על ידי וירוסים. במקרים מסוימים, שתי הרמות, כלומר הסימפונות וקנה הנשימה, יכולות להיות מושפעות. סוג זה של דלקת נקרא אז טרכאוברונכיטיס.

מהם הסימפטומים של ברונכיטיס?

הסימפטומים של ברונכיטיס חריפה שונים בהתאם לפתוגן. ברוב המקרים, אדנו- או רינוווירוסים הם הגורמים הסיבתיים לברונכיטיס חריפה. ככלל, המחלה מתחילה בנביחות יבשות שיעול.

הדלקת של קנה הנשימה יכול להוביל לדלקת גרון קשה. אם ה גָרוֹן הוא גם מודלק, החולים מקבלים נאום צרוד. אחרי כמה ימים יבש שיעול הופך לשיעול יצרני עם ריר בסמפונות וכיח.

בנוסף לתסמינים הספציפיים הללו, תסמינים כלליים כגון חום, עייפות או איברים כואבים מופיעים. אם חיידק זיהום-על מתפתח על רצפת זיהום נגיפי, צבע הליחה משתנה לירקרק וכמות הליחה עולה משמעותית. סיבוכים מתעוררים כאשר הזיהום החיידקי הופך דלקת ריאות.

מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD) במובן של ברונכיטיס כרונית קשור בעיקר לסימפטום של קוצר נשימה. לאחר שיעול כבד וליחה בשעות הבוקר, חולים רבים נטולי תסמינים להמשך היום, ובלבד שזה COPD עדיין לא התקדם רחוק. המחסור בחמצן גורם להרגיש בצורה של כִּחָלוֹן.

תחילה זה מוביל לשינוי צבע כחלחל של השפתיים, הידיים והרגליים. אם COPD מחמיר, יש תחילה קוצר נשימה קבוע המתח. בשלבים מאוחרים יותר, הסימפטומים של קוצר נשימה מופיעים גם במנוחה.

ניתן לזהות החמרה חריפה במצב על ידי קוצר נשימה הגובר, שיעול מוגבר, כיח מוגבר משמעותית בזמן שיעול ותחושת לחץ של חזה. בברונכיטיס חריפה, אך לעתים קרובות יותר בברונכיטיס כרונית, יש לא רק שיעול כיח, אלא גם תשישות אפשרית כְּאֵב בגפיים כמו גם קוצר נשימה (קוצר נשימה רפואי). אם מצוקה נשימתית מתרחשת בברונכיטיס חריפה, היא מתרחשת בדרך כלל במהלך התקף שיעול.

בצורות הכרוניות, קוצר נשימה בדרך כלל אינו גורם לתסמינים חמורים בהתחלה. אולם לאורך זמן יתכן מאוד שהתקפי קוצר נשימה מתרחשים בתחילה רק בזמן מאמץ גופני חמור, אך בהמשך גם במצבים יומיומיים פחות מאומצים או אפילו במנוחה. הסיבה לכך היא גירוי דלקתי בדרכי הנשימה, במיוחד הסמפונות.

מצד אחד, הדלקת גורמת להתכווצות של שרירי הסימפונות (מה שמכונה "ברונכוספזם") ונפיחות מוגברת של הקרום הרירי; מצד שני, לעומת זאת, זה מוביל גם ליצירת ריר מוגברת, דרכה הגוף מנסה להשתחרר מהפתוגנים. שניהם מכווצים את צינורות הסימפונות, מה שבתורו מגביר את ההתכווצות ויוצר נשימה רע יותר. כאן, תרופות, מכייחות ואינהלציות עוזרות להפחית את הנפיחות בצינורות הסימפונות.

שיעול הוא סימפטום אופייני לברונכיט. בברונכיטיס חריפה, הפרשות לעיתים קרובות משתעלות ו שיעול מתואר לכן כפרודוקטיבי. אם גירוי בשיעול מייסר מדי, ניתן להשתמש במה שמכונה "מדכאי שיעול".

עם זאת, עדיף להזרים את הריר הקשוח על ידי גורמים ריריים ושתייה מספקת כדי להקל על שיעול. לכיבוש ההפרשה תפקיד חשוב בטיפול בברונכיט. יש ליטול חוסמי שיעול רק אם השיעול אינו יצרני (יבש מאוד, ללא כיח) ושינה בלילה נפגעת מאוד כתוצאה מהתקפי שיעול כואבים.

שיעול בברונכיטיס כרונית נוטה להיות יבש ושיעול הפרשות לבנבן ושקופות מתרחש בדרך כלל רק בשעות הבוקר המוקדמות. גירוי ההפרשות הוא תופעה שכיחה והוא מכונה גם כיח. למרות שהשיעול הכרוני בברונכיטיס כרונית הוא יבש למדי, חולים מושפעים לעיתים קרובות יש כיח לבנבן וקשוח בשעות הבוקר.

אם דרכי הנשימה נגוע בברונכיטיס כרונית שכבר קיימת או בצורות חריפות של ברונכיטיס, כיח יכול לקבל צבע אחר. אם ההפרשה צהבהבה או ירקרקה, הדבר מעיד על זיהום חיידקי. אם ההפרשה היא לבנבן או שקוף, סביר יותר להניח שיש סיבה נגיפית לברונכיטיס החריפה.

במקרה של מחלה קשה יתכן ומעבדה תבצע אבחנה פתוגנית מדויקת על בסיס הפרשת השיעול. בעזרת זאת, בנסיבות מסוימות ניתן להתחיל טיפול ממוקד בזיהום. שיעול קשה חוזר עלול לרוב להוביל למתח בשרירים הבין-צלעיים, המעורבים בהם נשימה כשרירי עזר.

אלה מתחים יכול להתפשט לשרירי הכתף והגב הסמוכים, וכתוצאה מכך גב קשה כְּאֵב במהלך שיעול ואחריו. הגב הזה כְּאֵב אינו מזיק ברוב המקרים, אולם ניתן להקל על ידי מריחת חום או עיסויים. כמו שיעול, כאב מאחורי עצם החזה והליחה (צהבהב בזיהום חיידקי) בזמן שיעול, כאבים בגפיים ואולי חום, כאבי ראש הם גם תסמינים אופייניים של ברונכיטיס חריפה.

לעתים קרובות הפתוגנים נמצאים לא רק בצינורות הסימפונות אלא גם בחלק העליון דרכי הנשימה. הריריות הנפוחות ונזלת שם עלולות לגרום לתחושת לחץ ב ראש or כאבי ראש. כאב ראש זה יכול להחמיר על ידי נשיפה חזקה של אף, התעטשות או אפילו שיעול. כאשר הברונכיטיס נרפא, כאב הראש לרוב מתפוגג. - כאבי ראש

• סינוסיטיס ̈ndung