תסמינים קשורים | כאב בשורש השן

תסמינים נלווים

בפועל כְּאֵב בשורש השן ניתן לתמוך בכמה תסמינים נלווים. ה חניכים בקצה השורש יכול להתפתח סימנים אופייניים לדלקת: הוא מתנפח, מאדים, מתחמם, כואב ואינו במצב תפקודי בריא. עצם הנגיעה בחניכיים לבדה כבר מובילה לחזק כְּאֵב תחושות.

שתייה קרה ואוכל הם לעתים קרובות כְּאֵב- להקל. יתכן גם שהכאב מקרין משורש השן ומגיע לאזורים אחרים של ראש. הנפגעים מתלוננים לעתים קרובות על כך כאבי ראש וכאבי אוזניים.

מה לעשות במקרה של כאב בשורש השן?

בכל מקרה, במקרה של תפיסה קשה של כוח המשיכה באזור השורש של השן, יש להתייחס לתלונות אלו בכובד ראש על מנת למנוע סיבוכים ותוצאות גרועות יותר כמו אובדן שיניים. על המושפעים לבקר את רופא השיניים שלהם בזמן טוב כדי לקבל אבחנה ברורה ולטפל בבעיה מוקדם ככל האפשר. אם ה שורש שן כאב הוא אפיאלי דלקת חניכיים, זה יכול להתפשט עוד יותר ולהוביל לבעיות מערכתיות.

אם לא מטפלים בו, קיים סיכון לכך בקטריה שגורמים לדלקת בשורש השן יכולה להגיע גם ל לֵב. במקרה הרע, אלה בקטריה יכול להוביל למחלות לב וכלי דם, ולכן יש צורך בזהירות, בזהירות ובטיפול לאחר. לעתים קרובות רופא השיניים רושם אנטיביוטיקה כדי לעזור להפחית את הסימפטומים במהירות האפשרית ולהשמיד את כולם בקטריה כדי שלא יוכלו להגיע ל לֵב במקום הראשון.

תרופות סבתא

אנשים הסובלים מכאב בשורש השיניים משתמשים לעיתים קרובות בתרופות ביתיות בכדי להקל על הכאב לפני שהם יכולים להתגבר עליו ולפנות לרופא שיניים. לועס רוזמרין עלים, מיץ של סבוי מבושל כרוב עלים או שפשוף שמן של ציפורן וציפורן הם תרופות ביתיות ידועות. שמנים אתרים ב רוזמרין אומרים להקל כאב בשורש השן.

המיץ של הסויוי המבושל כרוב צריך גם להבטיח שיפור בדחיסה כמעין תחבושת פצעים. ככל הנראה התרופה הביתית העתיקה ביותר בכל הנוגע לשיניים היא שמן ציפורן. לשמן ציפורן השפעה מרגיעה על חניכים והיה בשימוש ב חלל פה במשך אלפי שנים.

למרות ההשפעות החיוביות של חלק מהתרופות הביתיות, יתכן שהם יוכלו להקל על הכאב באופן זמני, אך הם לא יוכלו לרפא את הכאב בטווח הארוך מכיוון שהם אינם מגיעים לקצה השורש. כל התרופות הביתיות מגיעות רק ל חניכים ועשוי לשפר את הגירוי המקומי, אך החיידקים בקצה השורש יישארו ולא יושפעו, וכך ימשיכו לגרום לאי נוחות. לכן יש להשתמש בתרופות ביתיות רק כאמצעי תומך בנוסף לטיפול בשיניים ולא כטיפול היחיד. מומלץ להבהיר זאת עם רופא השיניים האחראי.