אדמת אצל מבוגרים - מהם התכונות המיוחדות? | אַדֶמֶת

אדמת אצל מבוגרים - מהם התכונות המיוחדות?

השאלה היא איך? אדמת הוא אופייני ילדות מחלה, זה נדיר מאוד אצל מבוגרים. עם זאת, מבוגרים לא מחוסנים רגישים לזיהום בדיוק כמו ילדים. סכנה מיוחדת קיימת לילדים שטרם נולדו של נשים הרות שאינן מחוסנות ונדבקות בהן אדמת.

אַדֶמֶת אצל מבוגרים, כמו אצל ילדים, הוא גם לא ספציפי למדי. התסמינים הראשונים הם הצטננות קלאסית כגון הצטננות, כאבי ראש, גפיים כואבות וטמפרטורות מעט מוגברות. במחצית מהמקרים, זיהום האדמת כבר שכך.

המחצית השנייה של המושפעים מקבלים בנוסף תסמינים אחרים, כמו נפיחות של לִימפָה צמתים או פריחה מנומרת טיפוסית שמתפשטת מה- ראש (בדרך כלל מאחורי האוזניים) לגוף. סיבוכים מסוימים מופיעים בתדירות גבוהה יותר אצל מבוגרים מאשר אצל ילדים. עם זאת, אלה עדיין נדירים מאוד בסך הכל.

אלו כוללים כאבי מפרקים (ארתרלגיה) ודלקת של המפרקים (דלקת פרקים), אשר ניתן לראות גם אצל ילדים גדולים יותר. בנוסף, ישנם מקרים בהם יש פלישה לתחתון דרכי הנשימה במובן של ברונכיט. התפשטות אל מוֹחַ (דלקת קרום המוח) קרום הלב or לֵב שריר אפשרי גם כן.

אִבחוּן

התסמינים הקליניים לרוב אינם אופייניים למחלת אדמת. מכיוון שקשה לאתר את הנגיף עצמו, מתבצע זיהוי נוגדנים לאדמת: אם IgM נוגדנים (לִרְאוֹת: המערכת החיסוניתנגד נגיף האדמת קיימים ב דם, זה מצביע על זיהום עכשווי של אדמת, אך אינו חלוט, מכיוון שריכוז הנוגדנים ל- IgM יכול להיות מוגבר גם על ידי מחלות נגיפיות אחרות או שעדיין עשוי להיות מוגבר לאורך זמן לאחר זיהום עבר ושכך (עד שנה לאחר מחלת האדמת ). כדי לאשר או לשלול מחלת אדמת, שתיים דם יש לקחת דגימות במרווחים של 14 יום ולבצע בדיקת נוגדן IgG כנגד אדמת.

הליך זה משמש בעיקר במהלך הֵרָיוֹן: אם יש חשד לזיהום באדמת של הילד שטרם נולד, שניים דם יש לקחת דגימות לקביעת ריכוז ה- IgG (= קביעת כייל IgG). אם הערכים שנקבעו מראים שהאם חסינה מפני הנגיף, נשללת הזיהום של הילד שטרם נולד. נדרשת שיטה פולשנית לזיהוי זיהום באדמת אצל הילד: מי שפיר לנקב וניתן להשתמש בבדיקות או בדגימת דם עוברית שנלקחה מרחם האם כדי לזהות נוכחות של חומצת גרעין (חומר גנטי של הנגיף) אצל הילד.