אבחון רנטגן של הסינוסים הפאראנאסאליים

קרני רנטגן אבחון של סינוסים פרנסליים (NNH) היא טכניקת הדמיה הנפוצה בתחום אף אוזן גרון. הוא משמש לאבחון שגרתי ראשוני כסקירה כללית קרני רנטגן של ה- NNH. כהליך עם חשיפה לקרינה נמוכה יחסית, רדיוגרפיה קונבנציונאלית מתאימה להדמיית כל המערכת המופנחת (מאווררת) של ה- NNH בתמונה אחת. ניתן להשמיע הצהרות על תהליכים דלקתיים או מרחיבים של רירית או את הפנים גולגולת עצמות כמו גם על הרחבת ה- NNH. קרני רנטגן אבחנה מתאימה במיוחד כשיטה למניעת רגשות ניכרים של ה- NNH בהיעדר תסמינים קליניים או לפני פרוצדורות פולשניות מתוכננות כגון פנצ'רים, אנדוסקופיות או פעולות. עם זאת, רווח המידע מרדיוגרפיה נחשב נמוך בהשוואה להדמיה רוחבית (CT או MRI). הפחתות בפטנט הקרינה או בהצללות הן סימנים לפתולוגיות (שינויים פתולוגיים), אך לא ניתן להסיק מסקנות לגבי איכותן. המידע הפחות מפורט אינו מאפשר אבחון של המבנים הדקים והפנימיים של ה- NNH. לדוגמא, 1/3 מדלקת רינוזניטיסיטיס (דלקת ב- NNH) מוחמצת בצילום רגיל בהשוואה ל טומוגרפיה ממוחשבת לִסְרוֹק.

אינדיקציות (תחומי יישום)

הערך האבחוני של רדיוגרפיה קונבנציונאלית טמון במהירות ההליך וכתוצאה מכך הדמיה ברורה של ה- NNH עם חשיפה לקרינה נמוכה בלבד. לפיכך, יישומים שימושיים הם:

• הדרת תהליכים כובשים מקום (מרחיבים).
• הדרת שברים (הפסקות) לאחר טראומה.
• הצגת סקירה כללית לפני הליכים פולשניים כגון ניתוח, אנדוסקופיה, פנצ'רים.
• הצגת וריאציות ומומים מולדים (מולדים).
• איתור ומעקב אחר סינוסיטיס/ סינוסיטיס (כיום יותר רקע).

להדמיה מפורטת טובה יותר ובמיוחד כאשר יש חשד לתהליכים ממאירים במיוחד, טומוגרפיה ממוחשבת (CT) (עצם ו רירית הדמיה) ודימות תהודה מגנטית (MRI) (הדמיה של רקמות רכות) נמצאים בשימוש נרחב כיום. להלן אבחנות דיפרנציאליות שניתן לדמיין באמצעות רדיוגרפיה קונבנציונאלית של ה- NNH, אך אינן בהכרח אינדיקציות לאבחון רדיוגרפי:

1. מחלות דלקתיות:
   • סינוסיטיס חריפה
   • סינוסיטיס כרונית
   • Mucocele (הצטברות של ריר עקב חסימת ניקוז, בדרך כלל קשורה לנפיחות דלקתית רירית).
   • פיוצלה (הצטברות מוגלה)
   • דלקות ספציפיות: עגבת (לאט), שחפת, סרקואידוזיס (מחלה מערכתית של רקמת חיבור).
2. שינויים טראומטיים:
   • שברי אמצע (שברי עצם של אמצע הפנים).
   • שברים חזיתיים (צורה של גולגולת בסיס שֶׁבֶר כתוצאה מכוח על המצח ועל האמצע).
3. גידולים שפירים (שפירים)
   • אוסטאומה (גידול שפיר בעצם): ה- NNH מייצג לוקליזציה שכיחה מאוד
   • פוליפ (בליטות של הרירית).
   • אנגיופיברומה נעורים (גידול שפיר בכלי הדם): בעיקר גידול שפיר, אך גידול אגרסיבי מקומי עם מקורו בוושט האף (אף-גרון) ובכ- 1/3 מהמקרים עם תוך גולגולתי (בתוך גולגולת) מעורבות.
   • ציסטה לשמירה (הצטברות הפרשות בבלוטה).
4. גידולים ממאירים (ממאירים)
   • קרצינומות: קרצינומות של תאי קשקש (גידול ממאיר שמקורו ב אפיתל של עור או רירית), קרצינומות אדנואיד-סיסטיק (גידול ממאיר שמקורו ברקמת הבלוטה ויוצר מבנה אנפוזי), אדנוקרצינומות (גידול ממאיר שמקורו ברקמת הבלוטה) לימפומות ממאירות (גידולים ממאירים של רקמת הלימפה).
   • סרקומות: אוסטאוסרקומות (ממאירות גידול בעצמות), chondrosarcomas (גידול ממאיר בעצם שנוצר סָחוּס).
   • גרורות (גידולי בת).
   • אַחֵר: קרצינומה של תאים בזאליים (BZK; קרצינומה של תאי בסיס; חצי ממאירה / חצי ממאירה עור גידול (לא נוצר גרורגידולים בבתיים), משניים ב- NNH / אורביטה), אאוזינופיליים גרנולומה (היא צורת הקורס המקומית של היסטיוציטוזיס X; מחלה מקבוצת ההיסטיוציטוזות), סרטן עור (מַמְאִיר עור גידול בבלוטות הרוק וכו '.
5. מומים מולדים
   • אטרזיה צ'ואנלית: חסימה של השרירים (פתח האף האחורי), גרמי (90%) או קרומי (10%), לרוב חד צדדי
   • היצרות של צ'ואנל: היצרות של המועמדים.
   • ציסטות דרמואידים: ציסטה מרופדת באפידרמיס ועשויה להיות מעורבת עם חלב, שער, סָחוּס, שיניים וכו ', ניוון ממאיר אפשרי.
   • מנינגוצלה / אנצפלוצלה: בליטה של קרום (meningocele) עם אולי בליטה של מוֹחַ (אנצפלוצלה).
   • שָׁסוּעַ שפה, לסת וחך (LKG).
   • תסמונת Kartagener: משולש של situs inversus viscerum (סידור תמונת מראה של איברים), bronchiectasis (שם נרדף: bronchiectasis; הרחבת הסמפונות), ו- aplasia (nonformation) של ה- NNH
6. שינויים איטרוגניים (הנגרמים על ידי רופא) כגון פגמים לאחר הניתוח.

התוויות נגד

אבחון רנטגן של ה- NNH הנו הליך לחשיפת קרינה ואין להשתמש בו בנשים בהריון ובילדים במידת האפשר. זה התווית לתינוקות מתחת לגיל שנה מכיוון שה- NNH אינם נוצרים במלואם ולא ניתן לייחס שום משמעות פתולוגית להצללה. ניתן לסווג הפחתת שקיפות כפתולוגית בהחלט רק לאחר גיל 1.

התהליך

תמונת סקירה רדיוגרפית היא תמונת רדיוגרפיה הקרנה עליה מוצגים כל המבנים הרדיואקפיים במישור אחד ומונחים זה על גבי זה. להערכה טובה יותר, יש להימנע מההתעלמות במידת האפשר, וזה מסובך במקרה של ה- NNH בגלל מיקומו האנטומי. לכן, פותחו טכניקות הדמיה מיוחדות כדי לכוון את קרן הרנטגן המרכזית דרך מישורים שונים של הראש ומכוונות ללוקליזציה של ה- NNH השונים:

נתיב קרן עורפית (של) (על פי קלדוול): המטופל שוכב עם אף ומצח כנגד לוח הרנטגן כך שהקרן המרכזית עוברת במסלול. ניתן להעריך בצורה טובה יותר את הסינוס הקדמי ואת הסינוס האתמואידלי. נתיב קרן occipitomental (om) (על פי Waters): לחולה יש את פה פתוח לרווחה ושוכב עם אף וסנטר כנגד לוח הרנטגן. הקורה המרכזית מכוונת 30 מעלות האופק הגרמני (מילים נרדפות: פרנקפורט אופקית, מישור אופקי פרנקפורט; קו אופקי דמיוני דרך הנקודה הנמוכה ביותר של המסלול והנקודה הגבוהה ביותר של החיצוני תעלת השמע). ניתן להדמיה טובה של סינוס מקסילרס (סינוסים מקסילריים) כמו גם סינוס ספנואידאלס (סינוסים ספנואידיים), המוקרנים לשטח פתוח פה. ה- os zygomaticum (עצם הלחי), הזמני המפרקים וגם פירמידת האף נראית היטב. הסינוס הקדמי מצוין על ידי אלכסוניות ואת הסינוס האתמואידלי מונח על ידי ה- עצם אף. צילום רנטגן לרוחב: ניתן לבצע צילום רוחבי לרוחב ומספק מידע על עומק הצילום סינוס מקסילי והסינוס הקדמי. זה נלקח גם במקרים של חשד למעורבות של סינוס ספנואידי אם ההערכה בקרן העורפית מוגבלת. ככלל, עליונות הגבלה מגבילות את הערך האינפורמטיבי של תמונות סקירה NNH. ניתוח קודם עשוי גם עוֹפֶרֶת לפרשנויות שגויות נוספות, שכן הצטלקות מצטלמת כהצללה לא ספציפית. יתר על כן, ידע בהתפתחות הקשורה לגיל NNH חיוני להערכה נאותה. פנאומטיזציה (אוורור) של ה- NNH השונה מתרחשת בגילאים שונים בילדות:

• סינוס אתמואידלי: בלידה.
• סינוס חזיתי: בגיל 3 שנים.
• סינוס ספנואידי: 2. עד 4. שנת חיים.
• סינוס מקסילאריס: מגיל 4 שנים.

לא פעם נצפתה אפלזיה חד-צדדית או דו-צדדית (אי היווצרות) של הסינוס הקדמי.