צהבת (Icterus)

In צַהֶבֶת (מילים נרדפות: אוֹדֶם הַמָרָה הפרעת מטבוליזם; כולמיה; כולמיה; עור Icterus; Icterus; הלחימה איקטרוס; רוביניקטרוס; סקלרה - צהוב; Icterus Sclerenic; סקלרה צהובה; ICD-10-GM R17: היפרבילירובינמיה, עם או בלי צַהֶבֶת, אינו מסווג במקומות אחרים) הוא צהבת, אשר יכולה להופיע כסימפטום של מחלות רבות ושונות, במיוחד כבד מַחֲלָה. סקלרה (לבן עור בעין), העור והריריות הריריות מצהיבים בגלל התצהיר של מָרָה פיגמנטים (בעיקר בילירובין).

Icterus נגרמת על ידי עלייה חזקה ב בילירובין רמות ב דם (= היפרבילירובינמיה). Icterus מזוהה בקלות מרמות הבילירובין> 2-3 מ"ג / ד"ל (> 51 מיקרומול / ליטר) על הלחמית (לחמית של העיניים).

נבדלים בין שני סוגים של היפרבילירובינמיה (ראה להלן סיבות / פתוגנזה (התפתחות מחלה):

  • היפרבילירובינמיה לא מצומדת (= היפרבילירובינמיה עקיפה): סך הבילירובין עם שיעור הבילירובין הישיר נמוך מ- 15%.
  • היפרבילירובינמיה מצומדת (= היפרבילירובינמיה ישירה; מַיִםצורה מסיסה של בילירובין): ריכוז של בילירובין מצומד> 2 מ"ג לד"ל או> 20% מסך הבילירובין בסרום.

ניתן להבחין בין שלוש צורות / גורמים לצהבת:

  • Icterus prehepatic - הנה הסיבה היא לפני הכבד:
    • אטיולוגיה (סיבה): המטופואיזה / המוליזה לא יעילה עם בילירובין מוגבר.
    • הפרעה: עודף יכולת הצמידה בכבד (צימוד של בילירובין לחומצה גלוקורונית).
  • צהבת תוך רחמית (שם נרדף: icterus hepatic) - כאן הסיבה היא בכבד:
    • אֶטִיוֹלוֹגִיָה: כבד מחלות הפרעה: הפרעות בצמידות כבד ו / או מָרָה זרימה (= כולסטזיס תוך רחמי).
  • פוסט-כבד צַהֶבֶת כאן הסיבה ממוקמת אנטומית מאחורי כבדכלומר מצינורות המרה העיקריים:
    • אטיולוגיה: דחיסה /סְפִיגָה של חוץ-כבד גדול מָרָה תעלות.
    • הפרעה: הפרעה בזרימת המרה (= כולסטזיס חוץ-כבד).

Icterus יכול להופיע גם בילודים ("צהבת ילודים“). כ- 60% מהילודים סובלים מצהבת בולטת פחות או יותר בימים הראשונים לחייהם. בדרך כלל, צהבת ילודים אין משמעות קלינית. זה קורה 2-3 ימים לאחר הלידה ובדרך כלל נעלם מאליו (בפני עצמו) תוך 8 ימים.

מהלך ופרוגנוזה: מהלך ופרוגנוזה תלויים במחלה הבסיסית. איקטרוס עלול להיות כרוני ולגרום לנזק לאיברים.