פתוגנזה (התפתחות מחלה)
דכאון הוא מחלת נפש, אך לעתים קרובות הוא אינו מוכר או לא מוכר. הסיבה טרם זוהתה בוודאות, אך ככל הנראה ישנם מספר סיבות המשפיעות זו על זו. ההנחה היא כי דכאון בעל מרכיב גנטי כמו גם נטל פסיכו-סוציאלי. יתר על כן, ההנחה היא כי קיימים חוסר איזון במוליכים העצביים (חומרי מסנג'ר), במיוחד סרוטונין (אמין ביוגני; מווסת את הטון (המתח) של דם כלי ומשפיע על פעילות מערכת העיכול והעברת האות במרכז מערכת העצבים) ו נוראפינפרין (הורמון הקשור ל אדרנלין זה מגרה את מערכת לב וכלי דם). לפיכך, יש בעיקר פעילות נוראדרנרגית וסרוטונינרגית. בנוסף, קיים אי-ויסות (אי-ויסות) בין ה בלוטת יותרת המוח וקליפת יותרת הכליה, המתבטאת בשינויים ב CRH (הורמון משחרר קורטיקוטרופין) ו קורטיזול (הורמון סטרואידים /לחץ הורמון המשתחרר לאחר מצבי לחץ ומפעיל תהליכים מטבוליים קטבוליים ("משפילים"). יתר על כן, הוכח שכ- 80% מהחולים בדיכאון שינו את הפונקציונליות של קולטן הגלוקוקורטיקואידים (GR). זה מאשר את זה דכאון הוא בעיקר א לחץ הפרעה. יתכן גם ש הרפס וירוסים ממלאים תפקיד בפתוגנזה של דיכאון: בחולים עם הפרעות דיכאון דו-קוטביות ומגדירות, נמצא שזיהום גבוה בנגיף ההרפס האנושי HHV-6 נמצא בתאי העצב פורקינייה. בעזרת הדמיית תהודה מגנטית ברזולוציה גבוהה, ניתן היה להוכיח שככל שההפרעה חמורה יותר, כך גדול יותר ההיפותלמוס. בחולים עם הפרעה רגשית כביכול, השמאל ההיפותלמוס היה גדול בממוצע ב -5% בהשוואה לאנשים בריאים. זה יכול להיות מוסבר על ידי העובדה כי מה שמכונה ציר ההיפותלמוס-יותרת המוח-יותרת הכליה (ציר HPA) מתגבר כאשר קיימים מצבים מלחיצים. אצל אנשים עם דיכאון, מנגנון משוב זה אינו מתפקד, כלומר הם סובלים מהיפראקטיבי לחץ מערכת, גם כשאין מצבי לחץ נראים לעין.
אטיולוגיה (גורם)
להלן גורמים הקשורים לעלייה בסבירות לדיכאון:
סיבות ביוגרפיות
- לחץ גנטי
- היסטוריה משפחתית של הפרעות דו קוטביות או דיכאוניות
- ניסיונות התאבדות בהיסטוריה המשפחתית
- סיכון גנטי תלוי בפולימורפיזם גנים:
- גנים / SNP (פולימורפיזם נוקלאוטיד יחיד; אנגלית: פולימורפיזם נוקלאוטיד יחיד):
- גנים: FKBP5
- SNP: rs1545843 באזור בין-גני.
- קבוצת כוכבי אלל: AA (פי 1.4).
- SNP: rs1360780 ב- FKBP5 גֵן.
- קבוצת כוכבי אלל: CT (פי פי 1.3).
- קבוצת כוכבי אלל: TT (פי 1.3)
- גנים / SNP (פולימורפיזם נוקלאוטיד יחיד; אנגלית: פולימורפיזם נוקלאוטיד יחיד):
- זיהומים של האם במהלך הֵרָיוֹן - פתוגנים של מתחם ה- TORCH (טוקסופלזמה, "אחר", אדמת נגיף, ציטומגלווירוס ו הרפס נגיף סימפלקס) (הסיכון של הילד לדיכאון גדל ב -24%).
- משקל לידה <1,000 גרם
- מגדר - בעוד שכ- 25% מהנשים הבוגרות סובלות מדיכאון, רק כ -10% מכלל הגברים הבוגרים מושפעים - ההבדלים הללו מצטמצמים בגיל הביניים ובגיל המבוגר; ניסיונות התאבדות (ניסיון התאבדויות) שכיחים יותר בקרב נשים מאשר אצל גברים; התאבדויות שהושלמו שכיחות פי 2 עד 3 אצל גברים, מכיוון שהם בוחרים בשיטות אלימות יותר
- גיל - התרחשות מקובצת בגיל מבוגר (הופעה ראשונה> 60 שנה = דיכאון זקנה).
- גורמים הורמונליים - לאחר לידה (לאחר הלידה; לידה), גיל המעבר, אנדרופוזה (גיל המעבר אצל נשים / גברים).
- רופאים בהשתלמות
- חסידי התרבות הגותית
סיבות התנהגותיות
- תזונה
- טראנס חומצות שומן - להגדיל באופן משמעותי את הסיכון ללקות בדיכאון.
- תת תזונה ותת תזונה
- מחסור במיקרו-תזונה (חומרים חיוניים) - ראה מניעה באמצעות מרכיבים תזונתיים.
- צריכת ממריצים
- כּוֹהֶל (אישה:> 40 גרם ליום; גבר:> 60 גרם ליום).
- שימוש בסמים
- אמפטמינים (סימפטומימטי עקיף) ומטמפטמינים ("קריסטל מת '").
- קנאביס (חשיש ומריחואנה)
- מצב פסיכו-חברתי
- אירועי חיים מלחיצים עכשוויים
- מתח - לחץ חריף ומשברי חיים (לחץ כרוני / לחץ מתמשך).
- בריונות: בני נוער שדיווחו כי הם מציקים באופן קבוע על ידי חברי הכיתה היו בסיכון גבוה יותר לפתח דיכאון בגיל הבגרות המוקדמת.
- חוסר תמיכה חברתית
- בדידות (בגיל מבוגר) - אנשים מעל גיל 50 שהרגישו לעתים קרובות בודדים (מבלי להיות בהכרח) היו בסיכון גבוה יותר לפתח דיכאון במחקר ארוך טווח.
- אור נמוך בלילה בזמן שינה - בהירות ≥ 5 לוקס בזמן השינה בלילה כמעט מכפילה את הסבירות לפתח תסמיני דיכאון (יחס סיכון [HR]: 1.89; רווח בר סמך 95% בין 1.13 ל- 3.14)
- שיבוש בקצב היממה (הפרעה בקצב היום-לילה), כלומר פעילות מוגברת בתקופות מנוחה ליליות וחוסר פעילות בשעות היום
- עודף משקל (BMI ≥ 25; השמנת יתר) - במדד מסת גוף BMI / מסת גוף)> 30, השכיחות (תדירות המחלה) של הפרעות חרדה ודיכאון גבוהה פי שניים
- תת משקל (BMI <18.5) - הוכח קשר בצורת U בין BMI לתסמיני דיכאון: מרבית תסמיני הדיכאון נמצאו בקרב מבוגרים מתחת למשקל, ואחריהם חולים עם השמנת יתר.
סיבות הקשורות למחלות
- שימוש לרעה באלכוהול (תלות באלכוהול)
- הפרעת חרדה in הֵרָיוֹן (גורם סיכון עבור דיכאון לאחר הלידה, PPD).
- אפופלקסיה (שבץ מוחי)
- תסמונת שחיקה
- מחלת מעי דלקתית כרונית (CED; קוליטיס כיבית, מחלת קרוהן).
- מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD) - לכל חולה שלישי עם COPD יש דיכאון!
- סוכרת
- תת פעילות בלוטת התריס (תת פעילות של בלוטת התריס) או יתר לחץ דם (בלוטת התריס).
- חוסר איזון הורמונלי - הריון סוכרת (סוכרת הריונית), לידה (→ דיכאון לאחר הלידה, PPD), תסמונת קדם וסתית (PMS), גיל המעבר, אנדרופוזה.
- (בקרב גברים בדיכאון, גברים עם רמות נמוכות של טסטוסטרון חופשי היו בסיכון גבוה פי שלוש לדיכאון מאשר אלו עם רמות טסטוסטרון תקינות)
- מחלות סומטיות נלוות / מחלות גופניות נלוות (למשל, מחלות גידול, שלד-שריר, אנדוקרינית, לב וכלי דם ומחלות ריאות, הפרעות מטבוליות, אלרגיות, מחלות מוח, מחלות זיהומיות)
- הפרעה דיספורית קדם וסתית (PMDS / PMDD; שינויים במצב הרוח בימים שלפני וסת) (גורם סיכון עבור דיכאון לאחר הלידה, PPD).
תרופות
- 5-אלפא-רדוקטאז סוג II - פינסטריד
- תרופות נגד קצב לב
- אַנְטִיבִּיוֹטִיקָה
- Aminoglycosides (עמיקצין, גנטמיצין, נטילמיצין, סיסומיצין, טוברמיצין).
- קווינולונים (ciprofloxacin, אנוקסציןפלרוקסצין, grepafloxacin, levofloxacin, לומפלוקסצין, אולוקסצין, רוזוקסצין, ספארפלוקסצין, טמפלוקסצין).
- תרופות נוגדות דיכאון - SSRI ו- SSNRI: יחס הסיכויים 1.88 (1.34-2.64); טריציקלי תרופות נוגדות דיכאון: יחס הסיכויים 2.66 (1.45-4.36); קולקטיב: ילדים בגילאי 5 עד 20.
- תרופות נגד אפילפסיה (פלבמט, גאבאפנטין, lamotrigine, טיאגאבין, topiramate, חומצה ולפרואית/ valproate).
- נוגדי לחץ דםחוסמי בטא ו סידן אנטגוניסטים: יחס סיכון 2.11 (רווח סמך 95% (CI) 1.12-3.98) ו -2.28 (95% CI 1.13-4.58), בהתאמה; אשפוז באשפוז בגלל הפרעות רגשיות (84% דיכאון חמור; 15% הפרעה דו קוטבית)
- מעכבי ACE
- חוסמי בטא (פרופרנולול, נדיר!)
- אינדול קולואיד (רסרפין)
- תרופות נגד מלריה (אטובקונה, מפלווין, פרוגניל).
- תרופות נגד פרקינסון
- אנטיכולינרגי (בנזטרופין, ביפרידין, בורנפרין, מטיקסין, אורפנדרין, פרידינול, procyclidine, טריהקסיפנידיל).
- דופמינרגית (אמנטדין, קברגולין, dihydroergocryptine mesilate, לבודופה, פרגוליד).
- תרופות אנטי-פסיכוטיות (נוירולפטיקה) - בנפרידול, ברומפרידול, בוטירופנונים, כלורפרומזין, כלורפרותיקסן, קלופנטיקסול, קלוזאפין, דיקסיראזין, דקנואט, פלואניסון, פלופנטיקסול, פלופנזין, פלוספירילן, הלופרידול/ decanoate, לבומפרומאזין, מלפרון, metofenazate, אולנזפיןOxypertin, perazine, periciacin, פרפנזין/ enantate, phenothiazines, פימוזיד, פיפמפרון, פרומזין, פרומזין, פרותיפנדיל, רספין, ריספרידון, סולפורידאזין, תיורידזין, טיוטיקסן, trifluoperazine, trifluperidol, triflupromazine, zotepine, זוקלופנטיקסול/ אצטט / דקנואט.
- אנטי-וירליה (אמנטדין).
- ברביטורטים
- סמים
- פינסטריד
- הורמונים
- נוגדי אנדרוגנים (ביקלוטמיד, אצטט של סיפרוטרון, פלוטאמיד).
- נוגדי אסטרוגנים (טמוקסיפן)
- מעכבי ארומטאז (אנסטרוזול)
- פרוגסטוגנים (לבונורגסטרל, לינסטרנול, מטרוקסיפרוגסטרון אצטט, נורתיסטרון).
- אנלוגים של GnRH (גוסרלין).
- Glucocorticoids (קורטיזון, פרדניזולון).
- אסטרוגנים
- אמצעי מניעה הורמונליים (אמצעי מניעה תוך שימוש בתכשירים המכילים הורמונים) הובילו למרשם תכוף יותר של תרופות נוגדות דיכאון במקרים הבאים:
- המכיל פרוגסטין אמצעי מניעה: 34 אחוזים תכופים יותר (שיעור שכיחות IRR 1.34; רווח סמך 95 אחוז 1.27-1.40),
- מערכת תוך רחמית עם לבונורגסטרל: נפוץ 40 אחוז יותר (IRR 1.4; 1.31-1.42).
- טבעת בנרתיק עם etonogestrel: 60% שכיחים יותר (IRR 1.6; 1.55-1.69).
- מדבקת הורמונים עם נורלגרומין: נפוצה ב 100% יותר (IRR 2.0; 1.76-2.18).
- H2 אנטיהיסטמינים (סימטידין, רניטידין).
- מערכות חיסון (אינטרפרון α2, אינטרפרון 2β).
- חומרי הרדמה מקומיים (לידוקאין, mepivacaine, פרוקאין).
- מעכב רב טירוזין קינאז (ונדטניב).
- נוירולפטיקה (טטראבנזין).
- מעכבי טרנסקריפטאז הפוכים ללא נוקלאוזידים (NNRTI) (efavirenz, nevirapine).
- אנלוגים של נוקלאוזידים (אבקביר, דידנוזין, למיווודין, סטבודין, זידובודין).
- אופיואידים (אוקסיקודון)
- מעכב פוספודיאסטראז -4 / מעכבי PDE-4 / tsDMARD (מטרת DMARD סינתטית) (אפרילסט).
- מעכבי משאבת פרוטון (PPI) - אזומפרזול, לנסופרזול, אומפרזול, פנטופרזול, רבפרזול.
- חומרים פסיכוטרופיים / פסיכו-סטימולנטים (אמפטמינים, modafinil).
- רטינואידים (אקיטריטין, isotretinoin).
- מעכבי טירוזין קינאז (TKi) - ונדטניב
- אנטי-וירליות
- מעכבי טרנסקריפטאז הפוך (NNRTI) שאינם נוקלאוזידים - efavirenz, nevirapine, רילפיבירין.
- אנלוגים של נוקלאוזידים (אבקביר, פוסקרנט, גנציקלוביר,ריבווירין).
- אנלוגים של נוקליאוטידים (טנופוביר) מעכבי טרנסקריפטאז הפוך של נוקלאוזיד (NRTI) - דידנוזין, למיווודין, סטבודין, זלקיטאבין, זידובודין.
- מעכבי פרוטאז (PI; מעכבי פרוטאז) - לופינביר. ריטונאוויר
- ציטוקינים (אינטרפרון ß-1a, אינטרפרון ß-1b, glatiramer אצטט).
- תרופות ציטוסטטיות (פנטוסטטין)
זיהום סביבתי - שיכרונות (הרעלות).
- אזורים עם איכות אוויר ירודה במיוחד
עוד
- בייבי בלוז (גורם סיכון לדיכאון לאחר לידה, PPD).
- ניסיונות התאבדות
- רגשנות שלילית (נטייה גבוהה לחוסר אמון) בגיל הרך היא גורם סיכון אפשרי
- מצב לאחר טיפול ביחידה לטיפול נמרץ (כל חולה שלישי מציג תסמיני דיכאון; עדיין קיים כעבור שנה)