פיברינוגן: מה משמעות הערך המעבדתי

מהו פיברינוגן?

פיברינוגן הוא חלבון הממלא תפקיד חשוב בקרישת הדם ומכונה גם פקטור I. זהו המבשר של הפיברין. זהו המבשר של פיברין, המצפה את פקק הטסיות - הנוצר במקום של פגיעה בכלי הדם - כמו רשת. פיברינוגן הוא גם אחד מהחלבונים המכונה שלב אקוטי. אלו ערכי מעבדה שונים שעולים במחלות מסוימות.

מתי נקבע פיברינוגן?

הרופא קובע את הפיברינוגן, למשל, אם יש חשד למחסור מולד או נרכש בפיברינוגן. זה האחרון יכול לנבוע מפגיעה בכבד, למשל. אינדיקציות חשובות נוספות לבדיקת רמת הפיברינוגן הן:

ניטור של טיפול פיברינוליטי להמסת קריש דם (עם סטרפטוקינאז או אורוקינאז)
ניטור של טיפול תחליפי עם פיברינוגן
חשד להפעלה מוגזמת פתולוגית של קרישת דם (קרישת צריכה)

פיברינוגן: ערכים תקינים

הערך הסטנדרטי של פיברינוגן בדם תלוי בגיל. הטווחים הנורמליים הבאים (טווחי ייחוס) חלים על ילדים, מתבגרים ומבוגרים:

גיל	ערך תקין של פיברינוגן
עד 4 ימים	167 - 399 מ"ג/ד"ל
5 לימי 30	162 - 462 מ"ג/ד"ל
31 ימים עד 3 חודשים	162 - 378 מ"ג/ד"ל
4 חודשים 6	150 - 379 מ"ג/ד"ל
7 חודשים 12	150 - 387 מ"ג/ד"ל
13 חודשים עד שנתיים	170 - 405 מ"ג/ד"ל
מ 6 שנים	180 - 350 מ"ג/ד"ל

שימו לב: ערכי הגבול תלויים בשיטה ובמעבדה. במקרים בודדים חלים טווחי הייחוס המצוינים בממצאי המעבדה.

מתי ירד פיברינוגן?

מחלות מסוימות מעכבות את ייצור הפיברינוגן. אלה כוללים, למשל, מחלות כבד קשות כמו שחמת או דלקת כבד חריפה. מצבים אחרים המובילים לירידה בקריאה הם:

שלב מאוחר של קרישה צרכנית (הפעלה חריגה של קרישת דם, הנקראת גם קרישה תוך-וסקולרית מפושטת)
איבוד דם חמור
נטילת תרופות מסוימות (למשל, אספרגינאז בטיפול בלוקמיה לימפובלסטית חריפה).

גם לילודים יש רמות פיברינוגן נמוכות יותר מאשר למבוגרים. עם זאת, זה די נורמלי בגיל זה ואינו מהווה אינדיקציה למחלה.

מתי מוגבר פיברינוגן?

פיברינוגן הוא מה שנקרא חלבון שלב אקוטי. משמעות הדבר היא שהיא מתגברת כאשר לגוף יש תגובה מערכתית למצבים מסוימים. חלבונים אחרים בשלב אקוטי כוללים חלבון C-reactive (CRP) ופריטין. מחלות המובילות לעלייה בחלבונים בשלב אקוטי הן:

דלקות (למשל שיגרון, מחלת קרוהן)
גידולים (ניאופלזמות)
ברנס
טראומה (למשל ניתוח)
סוכרת והפרעות מטבוליות כתוצאה מכך
אורמיה על רקע אי ספיקת כליות (אורמיה היא הרעלת הדם עם חומרים שאמורים למעשה להיות מופרשים דרך השתן - בקיצור: הרעלת שתן)

מה לעשות אם פיברינוגן משתנה?

אם הפיברינוגן נמוך מדי, הסיכון לדימום מוגבר. אלה עלולים להיות קשים לשליטה. לכן, אם מבחינים ברמת פיברינוגן מופחתת, במיוחד לפני ניתוח מתוכנן, על הרופא לקבוע את הסיבה לפני הניתוח ולשלול הפרעה בחוסר פיברינוגן.

מחלות כרוניות עם פיברינוגן מוגבר חייבות להיות בשליטה מיטבית. כך למשל יש חשיבות רבה למינון נכון של תרופות במקרה של סוכרת או שימוש בדיאליזה במקרה של אי ספיקת כליות. אם פיברינוגן מוגבר לצמיתות, הסיכון למחלות לב וכלי דם ולשבץ מוחי עולה.