עזרה ראשונה להרעלה

סקירה קצרה

• מהי הרעלה? ההשפעה המזיקה של חומר זר או רעיל על הגוף.
• כיצד ניתן לזהות הרעלה? בהתאם לסוג ההרעלה, למשל. בחילות, הקאות, שלשולים, רעד, סחרחורת, התקפים, חוסר הכרה, אי ספיקת לב וכלי דם, דום נשימה.
• מה לעשות במקרה של הרעלה? במקרה של הרעלה (חשד) יש לפנות תמיד לרופא או לרופא חירום!

שימו לב!

• חלק מההרעלות מסוכנות רק במעט, בעוד שאחרות אפילו יכולות להיות קטלניות. הדיוטות בקושי יכולים להעריך זאת, וזו הסיבה שתמיד יש לקרוא לרופא אם יש חשד להרעלה!
• התרחק מתרופות ביתיות במקרה של הרעלה! לדוגמה, לעולם אל תיתן לאדם שנפגע חלב לשתות, מכיוון שהדבר עלול לאפשר לרעל להיכנס לזרם הדם מהר יותר.
• כיום, רופאים ממעטים לגרום להקאה במקרים של הרעלה - כי זה יכול להסיר רק כמות קטנה של רעל מהגוף וגם טומן בחובו סיכונים (למשל, הקאות עלולות להיכנס לקנה הנשימה או חומר מאכל יכול להישפך דרך הוושט בפעם השנייה). אסור שהדיוטות יגרמו להקאה אצל אנשים שנפגעו!

הרעלה: מה זה?

הרעלה (שיכרון רפואי) היא נזק לגוף הנגרם ממגע עם חומר רעיל. מגע יכול להתרחש בדרכים שונות:

• הַכנָסַת מָזוֹן

• מגע עם העור ו/או הממברנה הרירית (למשל עיניים או אף)

חלק מהחומרים הגורמים להרעלה הם רעילים אפילו בכמויות קטנות. אחרים, לעומת זאת, בדרך כלל אינם רעילים (למשל קצף גילוח, משחת שיניים, גיר לוח, תכשירי ויטמינים) והופכים למסוכנים רק בכמויות גדולות יותר.

כמעט כל החומרים יכולים להיות רעילים במינונים מתאימים - "המינון עושה את הרעל" (Parcelsus).

הרעלה לא מכוונת ומכוונת

הרעלה לא מכוונת יכולה להתרחש, למשל, אם ילדכם שותה ממה שאתם חושבים שהוא בקבוק סודה שבו אתם מאחסנים מוצרי ניקוי ביתיים או פוליש לרהיטים. ערבוב תרופות או טיפול בכימיקלים רעילים יכולים גם הם להיות הגורם להרעלה לא מכוונת.

הרעלה מכוונת לרוב נועדה להרוג או לפחות לפגוע בעצמך או במישהו אחר. זה יכול להיעשות על ידי בליעת רעל או מנת יתר של תרופות. לפעמים אנשים גם מורעלים בכוונה כדי להפוך אותם לחסרי הגנה (למשל בגין אונס או שוד).

סוגי הרעלה

סוגי ההרעלה העיקריים הם:

הרעלת מזון: הן נובעות מצריכת מזון מקולקל. הגורם המדויק לתסמינים הוא, למשל, רעלים, חיידקים או טפילים במזון.

הרעלת אלכוהול: אם מישהו צורך כמויות גדולות של אלכוהול בפרק זמן קצר, הדבר גורם להרעלת אלכוהול. ההשלכות תלויות במידת השיכרון. רמת אלכוהול בדם של חמישה פרמיל או יותר היא בדרך כלל קטלנית. אגב, אלכוהול לא נמצא רק ביין, בירה וכו', אלא גם בחלק ממוצרי קוסמטיקה, חומרי חיטוי וחומרי ניקוי למשל.

הרעלת צמחים: אלה מתרחשות לעתים קרובות אצל ילדים (קטנים) אשר שמים בפיהם ברישול פירות יער צבעוניים או עלים. מרכיבים כגון שמנים אתריים או רעלים אחראים אז לתסמיני הרעלה. מבוגרים יכולים גם להידבק בהרעלת צמחים, למשל אם הם קוטפים ואוכלים בטעות את העלים הדומים למראה של שושנת העמקים בזמן שהם מחפשים שום בר.

הרעלת סמים: זה נגרם על ידי מנת יתר של תרופה. זה יכול לקרות בטעות, למשל אצל אנשים מבוגרים. עם זאת, הרעלה באמצעות תרופות היא לרוב מכוונת - כניסיון התאבדות.

הרעלה בגזים: שאיפת מגוון רחב של גזים (למשל פחמן חד חמצני) עלולה גם היא לגרום לתסמינים של הרעלה. דוגמה אחת היא הרעלת שאיפת עשן (שיכרון הנגרמת משאיפת עשן או גזי אש).

הרעלת מתכות כבדות: בדרך כלל מדובר בשכרות הדרגתית - הנפגעים בולעים באופן לא מודע כמויות קטנות של מתכת כבדה רעילה (כגון ברזל, עופרת, כספית, נחושת) במשך תקופה ארוכה יותר, המצטברת בגוף. זה יכול לקרות, למשל, באמצעות מזון מזוהם (למשל דגים עם זיהום כספית) או באמצעות מי שתייה מצינורות עופרת.

הרעלה: איך לזהות אותה?

תסמיני ההרעלה תלויים בין היתר בסוג ובמינון החומר הרעיל. בנוסף, אנשים יכולים להגיב בצורה שונה לאותו חומר רעיל. תסמינים כלליים של הרעלה הם, למשל

• בחילות, הקאות, שלשולים
• כאב בטן
• כאב ראש, סחרחורת
• מצבי תסיסה, הזיות, בלבול
• דופק מואץ או האטה
• חיוורון, אדמומיות בעור, תחושת חום
• הלם
• בעיות נשימה עד להפסקת נשימה
• אי ספיקת לב וכלי דם

בהתאם להשפעת הרעל עלולים להופיע גם תסמינים נוספים כמו התקפים, ריור ודמעות, שיתוק והזעה. אם הרעל בא במגע עם העור, הוא יכול להגיב בפריחה ובשלפוחיות - ובמגע כרוני עם דלקת (דרמטיטיס). מגע עין עם רעלים גורם לכאב ואדמומיות בעיניים. בנוסף, החולה כבר לא יכול לראות טוב או בכלל בעין הפגועה.

הרעלה: אמצעי עזרה ראשונה

מה אתה צריך לעשות אם אתה רוצה לעזור למישהו שהורעל תלוי תמיד במה הוא הורעל, באילו תסמינים הוא מראה ועד כמה חמורה הרעלה.

במקרה של הרעלה דרך מערכת העיכול (למשל עם אלכוהול, תרופות, מזון רעיל או מקולקל, צמחים רעילים, כימיקלים), יש לנקוט באמצעי העזרה הראשונה הבאים:

הרגיעו את האדם המושפע, במיוחד אם מדובר בילד, והישארו רגועים בעצמכם.

התקשר לשירותי החירום (112). לאחר מכן חייג למרכז בקרת הרעל באזור שלך. הצוות שם יגיד לך מה אתה יכול או צריך לעשות.

אם האדם מגיב, פתח את הפה ונסה למחוק את כל השאריות של החומר שנבלע באצבע.

שמור את כל השאריות שיכולות להיות הגורם להרעלה (למשל שאריות מזון, שאריות פטריות, טבליות, חלקי צמחים). קח את אלה - ו/או כל הקאות - איתך לרופא או לבית החולים כדי שהרופא יוכל לקבוע מהי הרעלה.

אם האדם הפגוע מקיא בעצמו, אתה יכול לעזור לו על ידי תמיכה בראשו או ליטוף גבו כדי להרגיע אותו.

עזרה ראשונה להרעלת גז

במקרה של הרעלת גזים, תחילה עליך להוציא את הנפגע מאזור הסכנה (בתנאי שאינך מסכן את עצמך!) ולהביאו לאוויר הצח. לחילופין, ניתן לאוורר היטב את החדר כך שהגזים יתפזרו.

שימו לב לבטיחותכם: אם גזים בורחים בחדרים סגורים, הם לא רק רעילים, אלא לרוב גם דליקים מאוד. אש גלויה או ניצוצות מתעופפים עלולים להצית את הגז.

רק לאחר שהאדם הפגוע חולץ מהמצב המסוכן, מומלץ לבצע אמצעי עזרה ראשונה נוספים - כלומר הרגעת המטופל, הנחתו בעמדת התאוששות אם הם מחוסרי הכרה והנשמה במידת הצורך.

עזרה ראשונה להרעלה בכימיקלים

אם מישהו קיבל כימיקלים (למשל חומצה) בעיניים או על עורו, שטפו את האזור ביסודיות במים קרים וצלולים למשך עשר דקות לפחות. אם העיניים נפגעות, יש להשאיר את העפעף פתוח ככל האפשר ולשטוף תמיד מהאף אל הרקה.

אל תסיר כל לבוש ספוג בחומר הכימי מהאדם הפגוע - אתה עלול לקרוע את העור שמתחת!

הרעלה: מתי לפנות לרופא?

הרעלה: בדיקות על ידי הרופא

על מנת להצליח להתחיל את הטיפול הנכון, על הרופא לברר יותר על הגורם והחומרה האפשריים של ההרעלה.

לשם כך הוא ישיג תחילה מידע רקע חשוב בראיון (אנמנזה): במידת האפשר, ישאל את המטופל עם אילו חומרים הוא בא במגע (בבליעה, שאיפה, מגע וכו'). הם גם ישאלו כמה מארוחה חשודה נאכלה או כמה חומר כימי נבלע, למשל. חשוב גם לדעת מתי זה קרה וכמה מהר התפתחו התסמינים. אם המטופל אינו מגיב או צעיר מדי, ייתכן שאתה בתור עוזר ראשון תוכל לספק את המידע ההכרחי הזה.

זה גם מועיל לרופא אם אתה בתור עוזר ראשון שחזרת את הארוחה הרעילה, התרופה, החומר הכימי ו/או הקאה של המטופל. זה מקל על קביעת הגורם המדויק להרעלה.

בדיקה גופנית (כולל מדידת לחץ דם וכו') תספק לרופא מידע על מצבו הכללי של המטופל. זה עשוי גם לספק רמזים לגבי סוג ההרעלה. לדוגמה, חלק מהרעלים משנים את ריח הנשימה בצורה אופיינית. וכל אתרי הזרקה עשויים להצביע על כך שהמטופל הזריק תרופות.

• ניתוח דם: לעיתים קרובות ניתן לזהות בדם את הסיבה להרעלה (תרופות, פחמן חד חמצני וכו'). בנוסף, ערכי דם מספקים לעיתים קרובות אינדיקציות לבעיות בתפקוד איברים אפשריים (כגון כבד או כליות) כתוצאה מההרעלה.
• בדיקת שתן: בדיקה זו יכולה לשמש לגילוי תרופות, למשל.
• בדיקת צואה: הרופא יבצע ניתוח של דגימת צואה אם ​​הוא חושד בהרעלת סלמונלה, למשל.
• בדיקת רנטגן: לעיתים ניתן לזהות את סיבת ההרעלה בתמונות רנטגן, למשל מתכות כמו עופרת, אריזות סמים שנבלעו (במקרה של שליחי סמים), סוללות שנבלעו או שרידי בעלי חיים מתקיפת חיה רעילה (למשל שיניים רעילות).

הרעלה: טיפול על ידי רופא

הרעלה לא תמיד דורשת טיפול רפואי. אם כן, ייתכן שיהיה צורך באשפוז בנסיבות מסוימות. הטיפול כולל ניטור או ייצוב מצב בריאותו של המטופל ועזרה לגוף להפריש מהר יותר את הרעל הנבלע (בדרך כלל דרך השתן) או לנטרל אותו (בדרך כלל דרך הכבד).

הבטחת תפקוד הגוף

במקרה של אי ספיקת כליות, החולה עשוי לקבל שטיפת דם (דיאליזה). במקרים קשים מאוד, בהם הכבד ו/או הכליות הפכו לחוסר תפקוד קבוע כתוצאה מההרעלה, ייתכן שיהיה צורך בהשתלת איברים.

למנוע ספיגה והתפשטות הרעל

הרופא יכול לתת פחם פעיל אם האדם הפגוע בלע רעל. הוא קושר את החומר הרעיל במערכת העיכול כך שהוא לא יכול יותר להיכנס לזרם הדם. עם זאת, פחם פעיל אינו יעיל נגד כל הרעלים; זה לא יעיל נגד כימיקלים ביתיים רבים או אלכוהול. כמו כן אין לו השפעה על רעלים שכבר נכנסו למחזור הדם.

אם הרעל נבלע דרך הפה, זה עשוי להיות הגיוני גם לשאוב את הבטן של האדם המושפע. הרופא יעשה זאת אם הרעל מסוכן מאוד או מצב בריאותו הכללי של המטופל ירוד.

מתן תרופה נגד

יש תרופות נגד מיוחדות לכמה רעלים (למשל אקמול, הרואין, כמה ארס נחשים). הניהול שלהם יכול להיות שימושי במקרים של הרעלה חמורה. עם זאת, לעתים קרובות האדם המושפע מחלים בעצמו.

אמצעים נוספים

בהתאם לסוג והיקף ההרעלה, אמצעים נוספים עשויים להיות שימושיים. לדוגמה, אם חומרים רעילים נכנסו לעיניים או לעור של האדם הפגוע, הרופא ישטוף את חלקי הגוף המתאימים בהרבה מים (מי מלח).

מניעת הרעלה

אמצעי זהירות שונים מפחיתים את הסיכון להרעלה מקרית. הם מומלצים במיוחד במשקי בית עם ילדים:

• שמור תרופות במקום שאינו נגיש לילדים. ארון תרופות הניתן לנעילה הוא המתאים ביותר למטרה זו.
• נעל תרופות לאחר כל שימוש, גם אם יש צורך בהן מספר פעמים ביום (על ידך או על ידי מישהו אחר בביתך).
• לעולם אל תשאיר תרופות שוכבות. כדורים צבעוניים במיוחד דומים מאוד לממתקים, מה שהופך אותם קל לחטוף לילדים קטנים.
• שמור תמיד כימיקלים ביתיים כגון חומרי ניקוי, נוזלי כביסה וחומרי ניקוי הרחק מהישג ידם של ילדים, רצוי בארון הניתן לנעילה.
• לעולם אל תעביר כימיקלים לתוך אריזות מזון, למשל. לתוך בקבוק מיץ. אם כן, סמן את המיכל גדול וברור!
• באופן כללי, תמיד יש לסמן מיכלים בכימיקלים או רעלים אחרים בצורה ברורה ולוודא שיש להם סגרים חסינים לילדים.
• אל תסיח את דעתך אם זה עתה פתחת כימיקלים ביתיים. סגור שוב את הבקבוק או המיכל כאשר אתה מפנה את תשומת לבך לילדים אחרים, ענית לשיחת טלפון או כאשר פעמון הדלת מצלצל.
• הרחק משקאות אלכוהוליים מהישג ידם של ילדים. אפילו כמויות קטנות של אלכוהול מסוכנות מאוד לילדים קטנים. עדיף לשמור משקאות אלכוהוליים נעולים כדי שילדים גדולים יותר לא יתפתו לנסות אותם.
• למדו את ילדיכם על הסכנות של תרופות, כימיקלים ביתיים, צמחים רעילים, פטריות, סיגריות ואלכוהול כבר בגיל צעיר, אך באופן המותאם לגילם.
• דון וסקור אמצעים למניעת הרעלה במשקי בית אחרים שבהם ילדך מבלה לעתים קרובות, למשל. עם סבא וסבתא או עם המטפלת.