השתלת כליה: עובדות, סיבות ונוהל

מתי צריך השתלת כליה?

השתלת כליה היא לפעמים הסיכוי היחיד להישרדות עבור חולים עם אי ספיקת כליות. הסיבה לכך היא שהאיבר המזווג הוא חיוני: הכליות מפרישות חומרי פסולת מטבוליים וחומרים זרים לגוף. הם גם מווסתים את מאזן המים בגוף ומייצרים הורמונים. מחלות שונות יכולות להוביל לאי ספיקת כליות בלתי הפיכה:

  • סוכרת
  • דלקת חוזרת ונשנית של אגן הכליה
  • כליה מכווצת, למשל עקב שימוש ארוך טווח במשככי כאבים
  • מחלת כליות ציסטית (כליות ציסטיות - מחלה גנטית שבה נוצרים חללים מלאי נוזלים בכל הכליות)
  • אצירת שתן בכליות עם נזק לרקמות
  • דלקת של גופי הכליה (גלומרולונפריטיס)
  • נזק לכליות עקב לחץ דם גבוה (נפרוסקלרוזיס)

השתלת הכליה הראשונה בוצעה בארצות הברית בשנת 1954.

תרומת הכליה החיה

רוב השתלות האיברים (כגון לב, ריאות או קרנית) מגיעות מאנשים שנפטרו. הכליה היא יוצאת דופן: כי אפילו אדם בריא יכול לתרום אחת משתי הכליות שלו לחולה כליה. נכון לעכשיו, כ-25% מכלל הכליות התורמות בגרמניה מגיעות מאנשים חיים. הוכח כי כליה תורמת חיה מתפקדת טוב יותר וארוך יותר מכליה של אדם שנפטר. הדבר נובע בין היתר מהעובדה שניתן לתכנן את השתלת הכליה בצורה מדויקת יותר ולמקבל זמן המתנה קצר יותר לאיבר.

במה עליי לטפל לאחר השתלת הכליה?

לאחר השתלת הכליה תטופל במרכז ההשתלות למשך שבוע עד שבועיים, בתנאי שלא יתרחשו בעיות. במהלך תקופה זו, הרופא יתאים את הטיפול המדכא החיסוני הדרוש לצרכים האישיים שלך: תזדקק לתרופות לכל החיים המדכאות את המערכת החיסונית (מדכאים חיסוניים) כך שהיא לא תדחה את האיבר הזר. המינון של תרופות אלו נבחר כדי להשיג את האפקט הטוב ביותר האפשרי עם כמה שפחות תופעות לוואי.

טיפול מדכא חיסון אינו הכרחי רק אם התורם ומקבל הכליה הם תאומים זהים.

ברוב המקרים, הכליה המושתלת מייצרת שתן מיד. אולם במקרים מסוימים, לוקח זמן מה לכליה המושתלת להתאושש מההליך ולחזור לתפקוד. עד אז יש צורך בטיפול בדיאליזה.

השתלת כליה: תוחלת חיים וסיכויי הצלחה

מתוך 100 כליות מושתלות, 88 עדיין מתפקדות שנה לאחר ההליך ו-75 לאחר חמש שנים, על פי מחקר כלל אירופה עם נתונים מ-1990 עד 2019.

סיכויי ההצלחה של השתלת כליה הם אפוא בדרך כלל די טובים - כליה מושתלת מבצעת את תפקידה בגוף "זר" במשך כ-15 שנים בממוצע. עם זאת, במקרים בודדים הפרוגנוזה עשויה להיות שונה - תלוי, למשל, במצב בריאותו הכללי של החולה, המחלה הבסיסית שהצריכה את השתלת הכליה וכל מחלות משניות או נלוות.

ברגע שכליה מושתלת כבר לא תוכל לעשות את עבודתה, החולה יזדקק שוב לדיאליזה; ייתכן שיהיה צורך בהשתלת כליה חדשה.