מה זה PTCA?
על פי ההגדרה הרפואית, אנגיופלסטיקה transluminal coronary percutaneous – או בקיצור PTCA – משמשת להרחבת היצרות (היצרות) בעורקים הכליליים בעזרת צנתר בלון. זה הכרחי אם היצרות כלי הדם חוסמים את זרימת הדם ללב או עוצרים אותו לחלוטין במקרה של התקף לב. אז האיבר כבר לא מסופק כראוי, מה שמגביל את ביצועיו ועלול להיות מסכן חיים בנסיבות מסוימות.
כדי למנוע היצרות חדשה, לעתים קרובות מחדירים סטנט לכלי הפגוע במהלך PTCA. מבנה המתכת הזעיר תומך בדפנות הכלי ובכך שומר על הכלי פתוח.
PTCA משמש לרוב לטיפול זעיר פולשני של היצרות במחלת עורקים כליליים (CAD) כאשר הטיפול התרופתי אינו מניב את התוצאות הרצויות או שיש סיכון גבוה להתקף לב. PTCA משמש כטיפול חריף לאחר התקף לב.
PTCA הוא סוג של התערבות כלילית פרעורית (PCI). זהו מונח כולל להתערבויות ממוקדות המשתמשות בצנתרי לב כדי לשפר את זרימת הדם בעורקים כליליים צרים. עם זאת, PTCA ו- PCI משמשים לעתים קרובות במילים נרדפות.
מה הנוהל עבור PTCA?
PTCA מתחיל בכך שהרופא נוקב את העורק המפשעתי בהרדמה מקומית ומחדיר בזהירות צינור פלסטיק (קטטר) דק וגמיש לכלי. לאחר מכן הוא מקדם את זה בזהירות לתוך העורק הכלילי.
בשלב הבא מעבירים דרך הצנתר חוט דק שבקצהו בלון שטוח לאזור הצר בעורקים הכליליים.
לאחר מספר שניות (עד דקות), הלחץ משתחרר, כלומר תמיסת המלח מתנקזת שוב והבלון נשלף החוצה. לבסוף, הרופא בדרך כלל מחדיר סטנט כדי לשמור על הכלי הפגוע פתוח לצמיתות.
PTCA מבוצע בהנחיית רנטגן לאחר הזרקת חומר ניגוד. זה מאפשר לרופא המטפל לבדוק את המיקום הנכון של הצנתר, הבלון והסטנט במוניטור.
PTCA: סיבוכים אפשריים
ברפואה קרדיולוגית (רפואת לב), PTCA נחשב להליך טיפול עדין ובעל סיכון נמוך. הוא מבוצע אלפי פעמים ביום בבתי חולים ומרכזי לב רבים ברחבי העולם. עם זאת, כמו כל הליך רפואי, זה יכול לגרום לסיבוכים, אם כי נדירים. אלה כוללים, למשל:
- הפרעות בקצב הלב
- @ התקף לב
- קרעים בדופן כלי הדם
- זיהומים
- פַּקֶקֶת
- אמבוליזם
