מהי בדיקה אלקטרופיזיולוגית?
בדיקה אלקטרופיזיולוגית (בקיצור EPU) מתבצעת תמיד במעבדת צנתור לב (אז נקראה גם מעבדת EPU). לבדיקה עצמה משתמשים בצנתורי לב מיוחדים בעזרתם ניתן לבצע בדיקה אלקטרוקרדיולוגית ישירות על הלב. אם כמה מצנתרי לב אלו ממוקמים בנקודות ספציפיות בלב, הרופא יכול לעקוב במדויק אחר הולכת העירור ולהבהיר הפרעות קצב לב בפירוט. במובן מסוים, הבודק מפיק אק"ג ישירות מהלב. בנוסף, במהלך ה-EPU ניתן להגדיר גירויים שגורמים להפרעות קצב לב נסתרות ובכך להפוך אותן לניתנות לזיהוי.
הפרעות בקצב הלב
לאחר מכן, במפגש בין הפרוזדורים לחדרים, הדחף עובר דרך צומת AV וצרור His אל רגלי החדרים (במחיצת החדר) ולבסוף אל סיבי Purkinje (בשרירי החדרים). הם מעוררים את שריר הלב מהקודקוד, וגורמים להתכווצות חדרי הלב. אם האותות החשמליים מכוונים לא נכון או שנוצרים דחפים נוספים בדופן הלב, קצב הלב מופרע. הלב פועל בצורה לא מתואמת, כך שהדם מוזרם בצורה פחות יעילה או, במקרה הגרוע, כלל לא לגוף.
מתי מתבצעת בדיקה אלקטרופיזיולוגית?
הבדיקה האלקטרופיזיולוגית משמשת בעיקר לבירור מדויק של הפרעת קצב לב, שבדרך כלל זוהתה באק"ג קודם או שגרמה לתסמינים כגון דפיקות לב. כיום, EPU משמש במיוחד לאבחון סינקופה, במיוחד בחולים עם מחלת לב בסיסית. בדיקה אלקטרופיזיולוגית היא לרוב לא בדיקת חירום, אלא מבוצעת רק לאחר תכנון קפדני.
EPU מבוצע עבור הסוגים הבאים של הפרעות קצב לב:
- במקרים בודדים מבוצע EPU גם במקרה של תסמונת ברדיקרדיה-טכיקרדיה על מנת להבהיר את המנגנון הבסיסי - אך אז רק בקשר לאפשרות של אבלציה קטטר מרפא.
- אם יש חשד סביר לתסמונת sick-sinus - ברדיקרדיה שמקורה בצומת הסינוס - מתבצע מדי פעם EPU.
- הפרעות קצב טכיקרדיות - הלב פועם מהר מדי: הסיבות כוללות דחפים נוספים בדפנות הפרוזדורים (טכיקרדיה על-חדרית) או בחדר (טכיקרדיה חדרית). עבור tachyarrhythmias, EPU מצוין רק בשילוב עם אבלציה קטטר.
- דפיקות דמויות התקפים כאשר סימפטומטולוגיה מרמזת על טכיקרדיה על-חדרית כדי לזהות את המנגנון. אלה כוללים, למשל, טכיקרדיה חוזרת אטריונטריקולרית (AVRT, כולל תסמונת WPW) וטכיקרדיה חוזרת של בלוטות ה-AV. טיפול מיידי על ידי אבלציה קטטר בדרך כלל לאחר מכן.
- הפרעות קצב לב אצל אנשים ללא מחלת לב בסיסית ששרדו דום לב פתאומי.
מה עושים במהלך בדיקה אלקטרופיזיולוגית?
לפני הבדיקה האלקטרופיזיולוגית, הרופא מסביר את היתרונות והסיכונים למטופל בפירוט. אין לאכול דבר במשך כשש שעות לפני תחילת הבדיקה, ואסור לשתות דבר במשך ארבע שעות לפני כן. זמן קצר לפני ה-EPU מוחדר קו ורידי שדרכו ניתן לתת תרופות ונוזלים (בדרך כלל על גב היד). א.ק.ג משמש לניטור קצב הלב בכל ה-EPU, וחיישן אצבע רושם חמצן בדם. לחץ הדם נמדד גם באופן קבוע.
המטופלים בדרך כלל ערים, אך מקבלים כדור הרגעה. הבודק מרדים רק את המקום בו הוא רוצה להחדיר את הצנתרים של הבדיקה האלקטרופיזיולוגית עם הרדמה מקומית. תחת הרדמה מקומית זו, הרופא בדרך כלל מנקב את הוורידים המפשעתיים ומניח שם מה שנקרא "נעילה". כמו שסתום, הוא מונע את בריחת הדם מהכלי ומאפשר החדרת הצנתרים.
אם זה לא מצליח, הצנתרים של הבדיקה האלקטרופיזיולוגית מוכנסים דרך מערכת העורקים (העורקים).
ברגע שנכנסים ללב, האותות החשמליים המעוררים את הפרעות הקצב יכולים להירשם כעת בנקודות שונות בלב. זה כרוך בכתיבה ופירוש א.ק.ג. ישירות מהלב (תוך-לב). במקרים מסוימים, הפרעות הקצב חייבות להיות מופעלות תחילה על ידי דחפים חשמליים מהקטטרים על מנת שהרופא יוכל לקבוע את טבען ומקורן.
בהתאם לכמה ידוע על הפרעת הקצב של המטופל לפני המחקר האלקטרופיזיולוגי, ה-EPU ייקח פרקי זמן שונים. אם יש צורך במספר בדיקות, ה-EPU יכול להיות ארוך (כשעה).
מהם הסיכונים בבדיקה אלקטרופיזיולוגית?
הבדיקה האלקטרופיזיולוגית היא הליך בטוח עם מעט סיבוכים. עם זאת, EPU מגרה את הלב ואת מערכת העירור, מה שעלול לגרום לפרפור פרוזדורים, למשל. סיבוכים אפשריים נוספים הם:
- אלרגיות לחומרי ההרדמה המקומיים או לתרופות אחרות
- @ פגיעה בכלים, עצבים, עור ורקמות רכות
- דימום @
- זיהומים
- קרישי דם (פקקת ותסחיפים) ושבץ מוחי
- חבורות
- הפרעת ריפוי פצעים
הפרעות קצב לב מסוכנות לעיתים נדירות מופעלות שלא בכוונה. יתרה מכך, את רובם ניתן לתקן מיד במהלך הבדיקה האלקטרופיזיולוגית. עם זאת, ליתר בטחון, למעבדת EPU יש את כל הכלים הדרושים לרופאים כדי לבצע החייאת לב-ריאה, במידת הצורך.
מה אני צריך לזכור לאחר בדיקה אלקטרופיזיולוגית?
בדרך כלל אתה יכול ללכת הביתה רק כמה שעות לאחר הבדיקה האלקטרופיזיולוגית. עם זאת, עליך להימנע מספורט או מאמץ גדול אחר בימים הראשונים לאחר ה-EPU.
