נטיות אובדניות (אובדנות): מניעה

כדי למנוע אובדנות (סיכון להתאבדות; מניעת התאבדויות), יש לשים לב להפחתת האדם גורמי סיכון.

גורמי סיכון התנהגותיים

  • שימוש בממריצים
    • שימוש לרעה באלכוהול (50% מכל המקרים)
  • שימוש בסמים
    • קנאביס * (חשיש ומריחואנה)
      • שימוש בהורים → סיכון מוגבר לניסיון התאבדות ילדים.
      • שימוש על ידי ילד / נער לפני גיל 18 מעלה את הסיכון לדיכאון והתאבדויות מאוחר יותר
  • מצב פסיכו-חברתי
    • לחץ כרוני
    • חוסר תקווה (למשל, סימפטום של פרק דיכאוני קשה)
    • אובדן הערכה עצמית
    • רגשות אשם מוחצים

הקשורים למחלות גורמי סיכון [טיפול רפואי אינטנסיבי ו תרפיה].

  • מחלת נפש
  • הפרעות אכילה קשות
    • אנורקסיה נרבוזה (אנורקסיה נרבוזה)
    • בולימיה נרבוזה (הפרעת אכילה מוגזמת)
  • מחלה פיזית / כרונית קשה
    • תסמונת עייפות כרונית (CMS)
    • Commotio cerebri (זַעֲזוּעַ).
    • אפילפסיה (התקפים)
    • טרשת נפוצה (טרשת נפוצה)
    • נדודי שינה קשים (הפרעות שינה / במיוחד הפרעות שינה) → מתן עזרה לשינה (טיפול בן 8 שבועות בזולפידם הביא לירידה גדולה יותר במחשבות האובדניות בהשוואה לפלצבו)
    • פוסט-אפופלקס (שבץ).
    • פסוריאזיס (פסוריאזיס)
    • כאב, כואב
  • פגיעה עצמית: התנהגות מזיקה עצמית (SVV) או התנהגות אוטומטית.
    • סיכון התאבדות חריף בחודש הראשון לאחר הפגיעה העצמית גדל בכ -180 פעמים
    • סיכון למוות עקב שיכרון אלכוהולי או סמים גבוה פי 34 בהשוואה לקבוצת הביקורת
  • מחלת גידול בשלב הסופי (שלב סופי, השלב האחרון של מחלה פרוגרסיבית לפני שמתרחש מוות)

גורמי מניעה (גורמי מגן)

  • ליתיום במשקה מַיִם: אזורים גיאוגרפיים עם ריכוזים טבעיים גבוהים יותר של ליתיום במי השתייה קשורים לשיעורי תמותת התאבדויות נמוכים יותר (שיעורי מוות).
  • חסום מסלולי התאבדות: הגבלת כלי נשק, הקטנת גודל החבילה נגד משככי כאבים, מחסומי גישה למוקדי התאבדות (למשל, גשר שער הזהב)
  • התערבות קצרה - אפילו קשר מקצועי יחיד ואחריו קשר טלפוני קבוע מפחית את הסיכון לניסיונות התאבדות ב -31%. בקבוצת ההתערבות התרחשו 78 פחות התאבדויות מאשר בקבוצות הביקורת בגודל דומה. המטא-אנליזה מבוססת על 4270 משתתפים.
  • טיפול פסיכיאטרי: הולם תרפיה להפרעות הנפש הנ"ל.
  • טיפולים משפחתיים והתערבות משבר בקרב מתבגרים אובדניים.