צינור המרה: מבנה, פונקציה ומחלות

אל האני מָרָה צינור הוא השם שניתן לכל חלקי הגוף דרכם חייבת לעבור מרה במהלך חילוף החומרים. מבחינים בין מָרָה צינורות הממוקמים ב כבד (צינורות מרה תוך רחמיים) וצינורות מרה הנמצאים מחוץ לכבד (צינורות מרה מחוץ לכבד). מרה מיוצר ב כבד ואז הועבר לשם דרך צינורות המרה, הועבר למעי ומשם לכיס המרה.

מהי צינור המרה?

תרשים סכמטי המציג את האנטומיה ומבנה כיס המרה עם אבני מרה. לחץ להגדלה. ה צינור מרה הוא חלק חשוב ממערכת העיכול שלנו. באמצעותה מועברת מרה למקומות ספציפיים בגוף: או לצורך עיכול ישיר אל תוך תריסריון או לאחסון בכיס המרה (vesica fellea). בתחילה מייצרים מרה ב כבד ואז עובר דרך צינורות המרה אל המעיים. מיץ מרה הוא נוזל צמיג מאוד שלרוב הוא בצבע צהבהב עז. עם זאת, הוא יכול גם להפוך לירקרק לחום, במיוחד אם הוא עובה על ידי אחסון בכיס המרה. האחראי על הצבע של מיץ המרה הוא מה שנקרא בילירובין. מיץ מרה הכרחי לחלוטין לעיכול שומנים הנבלעים עם האוכל. פירוק השומנים הזה מתרחש ב תריסריון, כאשר כל השומנים מפורקים (מתחלבים) כך שניתן יהיה לפרק אותם עוד יותר על ידי הלבלב ולהשתמש בהם או להפריש אותם לאחר מכן.

אנטומיה ומבנה

דרכי מרה קטנות רבות עוברות דרך הכבד. מרה המיוצרת שם מועברת דרך צינורות המרה הללו לאתרים הנדרשים. כל צינורות המרה הקטנים בתוך הכבד נפתחים לשתי צינורות מרה, הכבד הנכון צינור מרה וצינור המרה הכבד השמאלי. במונחים טכניים, אלה נקראים צינור הכבד הימני וצינור הכבד השמאלי. שתי צינורות המרה הללו נפתחים בתורם על פתח הכבד לנפוץ צינור מרה ידוע כ- ductus hepaticus communis. מחובר לדאקטוס הפאטיקוס קומוניס צינור מרה נוסף המוביל ישירות לכיס המרה, הנקרא דקטוס סיסטיקוס. צינור המרה עובר אז דרך ראש של בלוטת הרוק הבנויה ומתמזג עם צינור ההפרשה של בלוטת הרוק. משם, שניהם ואז ממשיכים אל ה תריסריון.

פונקציה ומשימות

צינור המרה על כל ענפיו אחראי על הובלת מרה ולכן הוא מרכיב משמעותי של העיכול בגוף האדם. מרה מיוצרת בכבד ויש להעביר אותה משם לאתרים הנדרשים. אם יש צורך במרה לעיכול, הכבד מייצר את המרה והגוף מעביר את המרה ישירות לתריסריון דרך צינורות המרה. שם, המרה מפרקת את כל השומנים שנבלעו, וזאת הדרך היחידה שניתן להשתמש עוד יותר בשומנים על ידי הלבלב. עודף מרה שלא כרגע נדרש לעיכול עובר בענף בצינור המרה לכיס המרה. כיס המרה הוא אפוא המחסן למרה מיותרת. בנוסף, א ריכוז של מרה מתרחשת בכיס המרה, והמרה מתעבה תוך כדי. אם מרה זו נחוצה בנוסף לעיכול, כיס המרה משתמש בשריר התכווצויות להפריש את המרה לצינור המרה, משם היא מועברת הלאה לתריסריון. ללא צינור המרה, לא ניתן היה להעביר מרה למקומות הספציפיים בכדי לספק עיכול שומן חלק. הלבלב לא יוכל לפרק עוד יותר את השומן שנבלע.

מחלות ומחלות

צינור המרה, וגם ייצור, אחסון ופירוק מרה, מושפעים לעתים קרובות כאשר קיימות מחלות במערכת העיכול. זה לא נדיר שחסימה של צינורות המרה מתרחשת, זה מצב נקרא כולסטזיס. זה מתבטא אצל אנשים מושפעים בעיקר באמצעות חוסר סובלנות לשומנים. אלה מופרשים בצואה מכיוון שהגוף אינו מסוגל עוד לעכל שומנים בצורה מספקת. מחלה כזו יכולה להיגרם על ידי גידולים. אבני חן הם גם א מצב שמשפיע על צינור המרה. אבני חן נגרמות על ידי חוסר איזון בייצור מרה, המכיל מעט מדי חומרים מסיסים. זה מוביל להיווצרות גבישים או אבנים במרה. לעתים קרובות אבני מרה אינן גורמות לתסמינים כלשהם עוֹפֶרֶת לחסימה או להילכד, זה יכול להוביל לחמור כְּאֵב. זה יכול גם לגרום דלקת. כל התמונות הקליניות יכולות עוֹפֶרֶת לפוסט-כבד צַהֶבֶת (icterus). התוצאה היא הצהבה של עור, ממברנות ריריות ו לחמית של העין. אין לבלבל בין מחלה זו לבין קונבנציונאלית צַהֶבֶת. האחרון קשור לנגיף ולכן יש לו סיבות שונות לחלוטין. Icterus הוא גם לא מחלה עצמאית, אלא רק סימפטום.