הפרעת דחק פוסט טראומטית: הגדרה

סקירה קצרה

• טיפול: פסיכותרפיה, במבוגרים לעיתים בתמיכת טיפול תרופתי, צורות טיפול שונות כגון טיפול בעימותים, טיפול פסיכודינמי בטראומה דמיונית, בילדים טיפול התנהגותי המותאם לגיל במעורבות הורים או מטפלים
• גורמים: חוויות טראומטיות כמו אלימות פיזית ממלחמה או אונס, אנשים ללא תמיכה חברתית או עם מחלות נפש רגישות יותר, PTSD מורכב בדרך כלל גורם לטראומות קשות במיוחד, חוזרות ונשנות ומתמשכות כמו עינויים, ניצול מיני
• אבחון: קביעת תסמינים גופניים המתרחשים עם עיכוב זמן לאחר טראומה (הבחנה מתגובת מתח חריפה עם תסמינים דומים ללא עיכוב זמן חשובה), מטפל בטראומה מבקש היסטוריה רפואית, בדיקות סטנדרטיות (כגון CAPS, SKID-I), יש לעמוד בקריטריונים מסוימים לפי ICD-10
• פרוגנוזה: לעתים קרובות סיכויים טובים להחלמה, במיוחד אם מתחילים טיפול מתאים בזמן, נתמך על ידי הסביבה החברתית; אם התסמינים קיימים במשך זמן מה ללא טיפול, קיים סיכון למהלך כרוני.

מהי הפרעת דחק פוסט טראומטית?

הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) היא מחלת נפש המתרחשת לאחר אירועים טראומטיים.

המונח טראומה בא מיוונית ופירושו "פצע" או "תבוסה". טראומה מתארת ​​אפוא מצב מלחיץ מאוד בו האדם המושפע מרגיש נתון לחסדי אחרים וחסר אונים. אין הכוונה למצבי חיים רגילים, גם אם כואבים, כמו אובדן עבודה או מוות של קרובי משפחה. הפרעת דחק פוסט טראומטית נגרמת ממצוקה יוצאת דופן וקיצונית.

הפרעת דחק פוסט טראומטית נקראת גם תסמונת פוסט טראומטית מכיוון שהיא כוללת לעיתים תסמינים רבים ושונים. תסמינים אפשריים כוללים חרדה, עצבנות, הפרעות שינה או התקפי פאניקה (דופק מהיר, רעד, קוצר נשימה). פלאשבקים אופייניים גם הם: החוויה החוזרת ונשנית של המצב הטראומטי, בכך שהאדם המושפע מוצף בזיכרונות וברגשות.

תדר

הפרעת דחק פוסט טראומטית מתרחשת בדרך כלל שישה חודשים לאחר האירוע הטראומטי ואפשרית בכל הגילאים. מחקר אמריקאי אחד מעריך ששמונה אחוז מהאוכלוסייה חווה הפרעת דחק פוסט טראומטית פעם אחת בחייהם. לפי מחקר אחר, רופאים, חיילים ושוטרים נמצאים בסיכון מוגבר של עד 50 אחוז ל-PTSD.

על פי מחקרים, אונס מוביל להפרעת דחק פוסט טראומטית ב-30 אחוז מהמקרים.

הפרעת דחק פוסט טראומטית מורכבת

הפרעת דחק פוסט טראומטית מורכבת דורשת טראומה חמורה במיוחד או ארוכת טווח במיוחד. אנשים שנפגעו מראים בדרך כלל תמונה קלינית כרונית עם שינויים באישיות. לכן התסמינים משפיעים בעיקר על האישיות וההתנהגות.

כיצד מטפלים בהפרעת דחק פוסט טראומטית?

הפרעת דחק פוסט טראומטית צריכה להיות מטופלת על ידי פסיכיאטר או פסיכולוג שהוכשר לטיפול בטראומה. אם נעשה שימוש בשיטת טיפול שגויה, הפרעת דחק פוסט טראומטית עלולה להתבסס יותר.

חלק מהאנשים שרוצים להשלים עם חוויה טראומטית מחפשים עזרה נוספת על ידי החלפת רעיונות עם סובלים אחרים ומצטרפים לקבוצות עזרה עצמית.

פסיכותרפיה

שלב 1: בטיחות

העדיפות הראשונה היא ליצור סביבה מוגנת ותחושת ביטחון עבור הפרט. המטופל צריך להרגיש בטוח ומוגן במידה סבירה כדי להתמודד עם הפרעת הדחק הפוסט-טראומטית שלו. לכן, לעיתים קרובות מומלצת אשפוז חלקי או מלא לתחילת הטיפול. משך האשפוז תלוי, בין היתר, בחומרה והאם הנפגע סובל גם מתסמיני דיכאון חמורים, למשל.

לפני תחילת הטיפול בפסיכותרפיה, המטופל מקבל בדרך כלל מידע (פסיכוחינוך) כדי שיוכל להבין טוב יותר את הפרעת הדחק הפוסט-טראומטית כתמונה קלינית.

שלב 2: ייצוב

תמיכה בתרופות משלימות מועילה לפעמים בהקלה על חרדה. עם זאת, תרופות אינן משמשות כטיפול בלעדי או ראשוני. בנוסף, לחולים שחווים הפרעת דחק פוסט טראומטית יש סיכון גבוה יותר להיות תלויים בתרופות. לכן, תרופות נלקחות באופן סלקטיבי ותחת השגחה. רק sertraline, paroxetine או venlafaxine משמשים כמרכיבים פעילים.

לא מומלץ להשתמש בתרופות פסיכוטרופיות בילדים ובני נוער.

שלב 3: התגברות, שילוב ושיקום

בשלב זה, המטופל כבר צבר ביטחון ולמד טכניקות שיעזרו לכוון במידת מה את רגשותיו. כעת מתחילה "עבודת הטראומה":

שיטת טיפול נוספת שפותחה במיוחד עבור PTSD היא Eye Movement Desensitization and Reprocessing (EMDR). כאן, המטופל מוצג באיטיות עם הטראומה במסגרת הטיפול המוגן. ברגע ההיזכרות וכאשר הפחד עולה שוב, המטרה היא להשיג התרגלות לחוויית הטראומה באמצעות שינוי מהיר ומטלטל בכיוון האופקי של המבט.

בסופו של דבר, החוויה הטראומטית צריכה להיות מוטמעת בתהליכים הנפשיים ולא להוביל עוד לפחד וחוסר אונים.

טיפול בהפרעת דחק פוסט טראומטית מורכבת

הפרעת דחק פוסט טראומטית מורכבת מטופלת לרוב במדינות דוברות גרמנית על ידי טיפול בטראומה דמיונית פסיכודינמית (PITT) לפי לואיז רדמן. טיפול דמיון זה משלב בדרך כלל טכניקות טיפול שונות.

בתהליך זה, המטופל לומד ליצור נפשית מרחב בטוח לנסיגה כאשר הרגשות הקשורים לאירוע מתחזקים מדי. המטרה כאן היא להתגבר על הפרעת דחק פוסט טראומטית על ידי הטמעת מה שנחווה בעולם הרגשי הרגיל.

אפשרויות טיפול נוספות כוללות טיפול בחשיפה ממושכת (PE), בו המטופל חי מחדש את המצב הטראומטי וחווה שוב את הטראומה. הפגישה הטיפולית מוקלטת. המטופל מקשיב להקלטה מדי יום עד שהרגשות שהיא מפעילה פוחתים.

טיפול בחשיפה נרטיבית (NET) הוא שילוב של טיפול בעדויות (הליך קצר מועד לטיפול בנפגעי טראומה של אלימות פוליטית) עם הליכי טיפול התנהגותי קלאסי. בתהליך זה מעובדים כל היסטוריית חייו של המטופל של טראומה לא פתורה. עם הזמן, המטופל מתרגל לאלה וממקם אותם בתולדות חייו.

פסיכותרפיה אקלקטית קצרה ל-PTSD (BEPP) משלבת אלמנטים קוגניטיביים-התנהגותיים ופסיכודינמיים ב-16 מפגשים טיפוליים. הוא כולל חמישה אלמנטים: פסיכו-חינוך, חשיפה, משימות כתיבה ועבודה עם פערי זיכרון, ייחוס ושילוב משמעות וטקס פרידה.

טיפול בילדים ובני נוער

מידת המעורבות של הורים או מטפלים תלויה בגיל הנפגע. ככל שהילד צעיר יותר, כך התמיכה של אנשים קרובים דחופה יותר על מנת ליישם את הנלמד בטיפול.

מהן הסיבות הבסיסיות?

הגורמים להפרעת דחק פוסט טראומטית הם לעיתים מגוונים מאוד. בכל מקרה, זו חוויה טראומטית. האדם שנפגע סובל מאיום רציני - זה עניין של ההישרדות שלו.

חוויות פיזיות של אלימות בצורה של אונס, עינויים או מלחמה תורמות בדרך כלל אפילו יותר להפרעת דחק פוסט-טראומטית מאשר אסונות טבע או תאונות שאיש אינו אחראי להן ישירות. האלימות האנושית שנחווה בדרך כלל אינה תואמת את השקפת העולם הקיימת בעבר. אז יש "אויב" ישיר שמייצג את האיום.

הצורה המורכבת של הפרעת דחק פוסט טראומטית נגרמת בדרך כלל מחוויות טראומטיות קשות במיוחד, שחוזרות על עצמן ומתמשכות לאורך זמן. דוגמאות כוללות טראומת ילדות כתוצאה מהתעללות פיזית או התעללות מינית. טראומות קשות אחרות שאחריהן אנשים מפתחים הפרעת דחק פוסט טראומטית מורכבת כוללות עינויים, ניצול מיני או צורות אחרות של אלימות מאורגנת חמורה (כגון סחר בבני אדם).

מהן הבדיקות והאבחנות?

יש להבחין בין הפרעת דחק פוסט טראומטית לבין תגובת דחק חריפה. התסמינים דומים בשני המקרים (כגון חרדה, בלבול, בידוד). עם זאת, תגובת מתח חריפה מתייחסת למצב של הצפה פסיכולוגית מיד לאחר מצב פיזי או פסיכולוגי חמור שנחווה. הפרעת דחק פוסט טראומטית, לעומת זאת, מופיעה עם עיכוב זמן לאחר הטראומה.

אם הסובל חווה תסמינים גופניים כגון קוצר נשימה, דפיקות לב מואצות, רעד או הזעה, האדם הראשון שהוא או היא נוהגים להתייעץ איתו הוא רופא המשפחה שלו. תחילה הוא או היא יבהירו סיבות אורגניות. אם יש חשד להפרעה פוסט טראומטית, הוא יפנה את המטופל לפסיכיאטר או פסיכותרפיסט.

היסטוריה רפואית

בייעוץ הראשוני עם מטפל טראומה שהוכשר במיוחד, האבחנה של "הפרעת דחק פוסט-טראומטית" לא נעשית בדרך כלל. במקום זאת, המטפל שואל תחילה שאלות לגבי היסטוריית חייו של המטופל וכל מצב רפואי קיים. במהלך אנמנזה זו, המטפל גם מבקש מהמטופל לתאר את התסמינים בפירוט.

מִבְחָן

שאלונים סטנדרטיים שונים זמינים לאבחון הפרעת דחק פוסט טראומטית:

מה שנקרא Clinician-Administered PTSD Scale (CAPS) פותח במיוחד לאבחון של הפרעת דחק פוסט טראומטית. בתחילה הוא מכיל שאלות על הטראומה עצמה. לאחר מכן, שאלות לגבי האם, באיזו תדירות ובאיזו עוצמה מופיעים תסמיני ה-PTSD השונים. לבסוף, דיכאון או מחשבות אובדניות מתבררות.

מבחן SKID-I ("ראיון קליני מובנה") הוא גם שיטה בשימוש תכוף לאבחון הפרעת דחק פוסט טראומטית. זהו ראיון מודרך: המראיין שואל שאלות ספציפיות ולאחר מכן מקודד את התגובות. עבור מאושפזים, בדיקת SKID-I אורכת בממוצע 100 דקות. ניתן לאשר את האבחנה של PTSD באמצעות בדיקה זו.

האם קיימת הפרעת דחק פוסט טראומטית מורכבת מוגדרת בדרך כלל גם בעזרת ראיון. "הראיון המובנה של הפרעות של מתח קיצוני" (SIDES) הוכח כמוצלח למטרה זו.

גרסת מבחן בשפה הגרמנית היא "ראיון על הפרעת דחק פוסט טראומטית מורכבת" (I-KPTBS). כאן, גם הרופא או המטפל שואלים את המטופל שאלות ולאחר מכן מקודדים את התשובות.

קריטריונים לאבחון

כדי לאבחן הפרעת דחק פוסט טראומטית, יש לעמוד בקריטריונים הבאים, על פי הסיווג הסטטיסטי הבינלאומי של מחלות ובעיות בריאות קשורות (ICD-10):

• החולה נחשף לאירוע מלחיץ (באיום יוצא דופן או בגודל קטסטרופלי) שיגרום לחוסר אונים וייאוש כמעט אצל כל אחד.
• יש זכרונות חודרניים ומתמשכים מהחוויה (פלאשבקים).
• עצבנות והתפרצויות זעם
• קושי להתרכז
• קושי להירדם ולהישאר ישן
• רגישות יתר
• קפיצות מוגברת
• חוסר יכולת חלקי עד מוחלט לזכור את האירוע המלחיץ
• התסמינים מופיעים תוך שישה חודשים מהטראומה.

בנוסף, מערכת הסיווג הבינלאומית לסיווג תפקוד, מוגבלות ובריאות (ICF) נחשבת לבריאות תפקודית. ה-ICF משמש, למשל, כדי ללכוד היבטים פסיכו-סוציאליים של תוצאות המחלה ודרגת הנכות.

אילו תסמינים מופיעים?

תוכל לקרוא על האופן שבו הפרעת דחק פוסט טראומטית מתבטאת בפירוט ואילו השלכות ארוכות טווח אפשריות במאמר "הפרעת דחק פוסט טראומטית - סימפטומים".

מה מהלך המחלה ומה הפרוגנוזה?

עם פסיכותרפיה נאותה, הפרעת דחק פוסט טראומטית נמשכת בממוצע 36 חודשים. ללא תמיכה טיפולית, הוא נמשך זמן רב יותר באופן משמעותי, 64 חודשים בממוצע. גם תמיכה מהסביבה החברתית חשובה ביותר לתהליך הריפוי ולהפחתת הסיכון להישנות. עם זאת, אם התסמינים נמשכים במשך שנים, כשליש מהנפגעים מפתחים מהלך כרוני.

חלק מהמטופלים מצליחים לראות בטראומה תהליך של התבגרות ולהשיג משהו חיובי מהחוויה (המכונה "צמיחה טראומטית"). לעתים קרובות הם עוזרים לקורבנות אחרים לטפל בהפרעת הדחק הפוסט-טראומטית שלהם או להיות מעורבים בארגוני הקורבנות.