בלוטות זיעה

מבוא

בלוטות זיעה נקראות בדרך כלל בלוטות הזיעה האקריניות, כלומר בלוטות הזיעה המופצות על כל הגוף למעט כמה יוצאים מן הכלל. המשימה שלהם היא להפריש זיעה, שתורמת תרומה חשובה לוויסות החום לאזן של גופנו. יתר על כן, ישנן בלוטות הזיעה האפוקריניות כביכול, הנמצאות באזורים מסוימים בלבד בעור ותפקידן הוא הפרשת ריחות.

התרחשות

בלוטות הזיעה האקריניות שייכות לתוספות העור, ממש כמו ציפורניים שער. בבני אדם הם נמצאים בכל מקום בעור למעט בשפתיים ובעטרות (החלק הפנימי של העורלה). עם זאת, הצפיפות בה מכוסה העור בבלוטות זיעה משתנה מאוד מאזור לאזור.

לפיכך, רוב בלוטות הזיעה נמצאות על כפות הרגליים וכפות הידיים, כ- 600 לסנטימטר מרובע. בנוסף, הם מופיעים גם במספרים גדולים על המצח ובנוכל הזרוע. מקומות בהם יש רק כ- 60 עד 100 בלוטות לסנטימטר מרובע הם למשל הגב והירכיים. בלוטות זיעה אקריניות מוטמעות ברקמה התת עורית (תת עורית) וקוטרן הממוצע הוא 0.4 מילימטרים.

מבנה בלוטות הזיעה

בלוטות אלה אינן מסועפות ומוליכות את הנוזל המיוצר דרך צינורות צינוריות דרך החתך אל פני העור, שם מורחבות הבלוטות בכדור ומתרחשת הפרשה. בלוטות הזיעה (כמו האפוקרינית) מוקפות בקרום בסיסי. עם זאת, בין הבלוטה לקרום זה יש עדיין שכבה של תאי שריר חלק.

אלה עוזרים לבטא את ההפרשה כמעט מבלוטות ומכיוון שהן נשלטות על ידי האוטונומי מערכת העצבים, הם אינם כפופים לשליטתנו השרירותית. הפרשת הזיעה עוקבת אחר המנגנון האקסוקריני, המתאר את שחרורו של חומר למשטח חיצוני או, כמו במקרה של בלוטות הזיעה. בין הבלוטות האקסוקריניות, בלוטות הזיעה שייכות לקבוצת בלוטות האקרין (merocrine), כלומר הפרשת הפרשתן מתרחשת ללא אובדן ניכר של רכיבי הסלולר.