בדיקת מי שפיר: תסמינים, גורמים, טיפול

מי שפיר הוא הליך מי שפיר המשמש לבדיקת תאי העובר (הילד) הנמצאים ב מי שפיר. הוא מוצע בשבוע ה-15-18 הֵרָיוֹן לאתר הפרעות כרומוזומליות אפשריות על ידי ניתוח כרומוזומלי. לגבי הקרנת טריזומיה 21, למשל, דיוק הבדיקה של בדיקת מי שפיר הוא 99-99.95%.מי שפיר ניתן לבצע גם במועד מאוחר יותר אם דם יש חשד לאי התאמה קבוצתית בין אם לילד, או לאיתור גורמים זיהומיים.

אינדיקציות (תחומי יישום)

בדיקה זו חשובה לנשים בהריון עם הסיכונים הבאים:

  • גיל מעל 35 שנה
  • לידה קודמת של ילד הסובל ממום גנטי או ממחלה מטבולית
  • מחלות תורשתיות במשפחה
  • מחלות מטבוליות תורשתיות
  • זיהומים מולדים, כלומר זיהומים שנרכשו במהלך הֵרָיוֹן.
  • אינדיקציה להפרעות או מומים בהתפתחות הילד
  • חשד ל דם אי התאמה קבוצתית בין אם לילד.
  • ריאות קביעת בגרות במקרה של איום לידה מוקדמת.

השיטה

במהלך בדיקת מי השפיר נוקב חלל מי השפיר (חלל מי השפיר) בעזרת מחט דקה (בקוטר 0.7 מ"מ) בשליטה סונוגרפית (אולטרסאונד) ומעט מי שפיר (12-15 מ"ל) נשלף דרך לנקב מַחַט. ה מי שפיר ואז נבדק במעבדה. הממצאים זמינים רק לאחר שבועיים-שלושה, שכן יש לטפח (לגדל) את התאים ממי השפיר. יישומים נוספים של בדיקת מי שפיר הם: אבחון פגמים בצינור העצבים הפתוח וכן אבחון גנטי ואבחון ביוכימי.

סיבוכים פוטנציאליים

שיעור ההפסדים הקשורים להתערבות בבדיקת מי שפיר מדווח על 0.3-1.5%.

שיעור הסיבוכים כגון הפלה (הַפָּלָה) או קרע בטרם עת של קרומים הוא 0.4-1%.