מבוא
פריחת החיתולים - נקראת גם דרמטיטיס חיתולים - הוא השם שניתן למאפיין פריחה בעור של תינוקות ופעוטות באזור החיתול. כשני שלישים מכל ילדי החיתולים סובלים מפריחה בחיתולים לפחות פעם אחת במהלך חייהם, אם כי זה יכול להיות אינטנסיבי פחות או יותר. התדירות המרבית היא בסביבות חודש 9 - 12 לחיים.
בניגוד למה שמניחים לעתים קרובות, לא רק תינוקות ופעוטות יכולים לסבול מפריחות חיתולים. פריחה זו יכולה להופיע לעתים קרובות יותר בכל קבוצות הגיל, בתנאי שיש סיבה לאדם שנפגע ללבוש חיתול (למשל חוסר שליטה בגיל מבוגר). באופן אופייני, ניתן לזהות את הפריחה על ידי אדמומיות לפעמים כואבת של העור באזור החיתול, שעליהם ניתן למצוא שלפוחיות קטנות בבכי, בסיסים גדולים יותר, נפיחות (בצקת), קשקשים, פגיעות בעור (שחיקות) וגלדים. העור באזורים אנאליים ואברי המין מושפע במיוחד, אך גם באזורים הסמוכים לאזור החיתולים כגון מפשעה, ישבן, ירכיים, בטן תחתונה וגב.
גורם לפריחה בחיתולים
הגורם העיקרי לפריחה בחיתולים נובע משילוב של שתן חוזר ומגע בצואה של העור עם סביבה חמה ולחה בו זמנית הנגרמת על ידי סגירת חיתול כמעט ואטומה למים. בפרט, תכולת הפלסטיק והגומי הגבוהה בחיתולים מובילה להצטברות חום, הגורמת לעור "להתנפח" לאחר זמן קצר. "נפיחות" זו פוגעת בעור, כך שמחסום המגן הטבעי מותקף ומגע חוזר ונשנה עם שתן וצואה או עם החומרים המגרים את העור הכלולים בהם (למשל אוריאה, עיכול אנזימים) עלול לגרום לגירוי נוסף.
תגובת העור לגירוי קבוע זה הינה אז הפריחה האופיינית, ותפקוד המחסום הלקוי בתורו מאפשר זיהום נוסף באזור עור זה עם בקטריה ופטריות. סיבות נוספות להתפתחות פריחה בחיתולים יכולות להיות תגובות אלרגיות של הילד לחומרי ניקוי מסוימים, מרככי כביסה או רכיבים של חומר החיתול, כמו גם שימוש אינטנסיבי מדי בייצור טיפוח העור. עם זאת, מחלות של הילד עצמו כגון נוירודרמטיטיס, ספחת, סבורואי אקזמה או לקוי בדרך כלל המערכת החיסונית יכול להיות גם גורם סיכון לפריחה בחיתולים.
אם דרמטיטיס מפיות חמורה יותר או שאינה מטופלת בזמן, היא עלולה להוביל לזיהום פטרייתי, ליתר דיוק לזיהום בקנדידה אלביקנס. פטרייה זו שייכת לקבוצת פטריות השמרים והיא חלק נורמלי מ פלורת העור. בדרך כלל זה לא מדבק.
עם זאת, אם העור מגורה מאוד, חם ולח, כמו שקורה דרמטיטיס חיתולים, אלה הם תנאים אידיאליים לצמיחה פטרייתית. מתפתח זיהום פטרייתי. אם לא מטפלים בזה, זה יכול להתפשט עוד יותר ולהיות כואב.
הטיפול הסטנדרטי בזיהום פטרייתי הוא קרם נגד פטריות, המונח על האזור המתאים בעור. במקרים חמורים יתכן ויהיה צורך במתן דרך הפה. בזמן שהקטנטנים בקיעת שיניים, האורגניזם של הילד לחוץ ומתוח במיוחד, כך שבמהלך הזמן הזה, בין היתר, פריחות יכולות להופיע לעתים קרובות במהלך בקיעת השיניים.
לעיתים חלקים בגוף בסיכון לפריחה, כמו אזור החיתול, יכולים להיות מושפעים מעט. הסיבות לכך הן, מצד אחד, שילדים לעיתים קרובות חשים בקדחת השיניים ומזיעים יותר במהלך תקופה זו, כך שמעודדים את הסביבה החמה והלחה מתחת לחיתול. במקביל, ה חום מצביע על כך שמערכת ההגנה של הילד עצמה עובדת במלוא יכולתה, אך עשויה להיות חשופה יותר לזיהום.
מצד שני, בקיעת שיניים מלווה לעיתים קרובות בשינויים בצואה, כך שחלק מהילדים עלולים לסבול מהם שלשול. בנוסף, הרכב השתן וגם הצואה של הילד משתנה במהלך בקיעת השיניים ומרכיביהם הם אגרסיביים הרבה יותר, מה שתוקף בנוסף את העור באזור החיתול. כל הגורמים הללו יחד מבהירים מדוע פריחת חיתולים יכולה להתרחש במיוחד במהלך בקיעת השיניים ולכן יש לשים לב במיוחד לטיפול בעור התינוק במהלך תקופה זו, במיוחד לטיפול בעור באזור החיתול. כאן תוכלו לקבל טיפים בנושא: טיפוח עור לתינוק
