פוטנציאל סיכון של בלוטת לימפה מודלקת | דלקת בבלוטות הלימפה - עד כמה זה מסוכן?

פוטנציאל סיכון של בלוטת לימפה מודלקת

הסיכון לפגיעה קבועה ב בריאות מדלקתית לִימפָה הצומת נמוך מאוד. רוב לִימפָה דלקות בצומת מתרחשות כתוצאה מזיהום ברקמה שכנה, למשל נפיחות של צוואר לִימפָה צמתים כחלק מ- הצטננות. נפיחות בבלוטת הלימפה בדרך כלל פוחתת תוך מספר ימים או שבועות.

אם דלקת בבלוטת הלימפה נגרמת על ידי דלקת חיידקית ספציפית, בדרך כלל מושגת ריפוי מוחלט תוך מספר שבועות. עם זאת יש לציין כי הדבר אפשרי רק בטיפול הולם ובזמן. רק במקרים נדירים, כגון הביטוי של שחפת בצומת הלימפה, יכולה להתפתח דלקת כרונית, שיכולה להיות מרשימה עם נפיחות חודשים עד שנים.

הבדיקה הקלינית של בלוטות לימפה יכול לספק מידע חשוב על סוג הנפיחות. לפחות ככלל, ניתן להניח שזיהום הוא הגורם אם הנפיחות כואבת בלחץ וניתנת לעקירה כנגד הרקמה שמסביב. אם נפוח בלוטות לימפה אינם כואבים בלחץ ואינם נעים היטב כנגד הרקמה שמסביב, הדבר עשוי להצביע על גידול ממאיר.

לכן, כמו ברוב התלונות הלא חריפות, הדבר תקף: באופן כללי, ניתן לחכות כמה ימים כדי לראות כיצד הנפיחות מתפתחת והאם מופיעים תסמינים נוספים. אם הנפיחות נמשכת או אם ישנם תסמינים נוספים החורגים מהיקף הצטננות לא בעייתי, יש לפנות לרופא. ברוב המקרים, רופא המשפחה יכול לקבוע באופן מדויק יותר כיצד לסווג את נפיחות בלוטות הלימפה ואילו בדיקות נוספות עשויות להועיל.

מלבד הבדיקה הקלינית, היסטוריה רפואית תמיד חשוב. שאלות לגבי זמן ההתרחשות (האם מדובר בנפיחות חריפה של בלוטות לימפה או שזה כרוני?) והקשר הזמני עם אירועים אחרים (למשל, הופעת נפיחות זמן קצר לפני הופעת הצטננות) יכול להיות חשוב.

חשוב גם לשאול על מחלות קודמות (למשל היסטוריה סרטנית) ועל נסיעות אחרונות (אפשרות לזיהום בפתוגנים הנפוצים במדינות מסוימות). בנוסף לבדיקה הקלינית ולאנמנזה, גם הדמיה משחקת תפקיד. כאן, נהלים כגון אולטרסאונד (סונוגרפיה), טומוגרפיה ממוחשבת (CT) והדמיית תהודה מגנטית (MRI) משמשים. נהלים רפואיים גרעיניים כגון סקרטיגרפיה ממלאים תפקיד חשוב בבדיקה מדויקת של בלוטות הלימפה. עם זאת, הם אינם משמשים כנהלים שגרתיים.