אֶפִּידֶמִיוֹלוֹגִיָה
בגרמניה ובמרכז אירופה כ -83% מהאוכלוסייה הם חיוביים לרזוס, מה שעלול להוביל למחסור בעירוי מתאים. דם עבור מקבלי תרומות דם שליליות רזוס. המצב של מקבלי רזוס שליליים קריטי עוד יותר במזרח אירופה, שם חלקם מייצגים רק 4% מהאוכלוסייה.
משמעות קלינית
המשמעות החשובה ביותר של מערכת הרזוס נעוצה בסיווג דם עירויים ובמחלה המסוכנת hemolyticus neonatorum, מחלה של הילד ברחם בה האם מייצרת נוגדנים נגד דם של העובר. מערכת Rhesus תופסת מיקום דומה בסיווג הדם לעירויים כמו מערכת AB0. חשוב לוודא ששליל רזוס לא יקבל דם חיובי רזוס, מכיוון שעלולים להתרחש סיבוכים.
ההיווצרות של נוגדנים נגד חלבון D רזוס, העלול לפגוע ב עובר בְּמַהֲלָך הֵרָיוֹן, חשוב גם כאן. לעומת זאת, לתורם חיובי לרזוס אין מה לחשוש אם הוא מועבר לדם שלילי רזוס, מכיוון שאין גורם רזוס בתאי הדם שנתרמו שנגדו הוא יכול ליצור נוגדנים. Morbus hemolyticus neonatorum יכול להתרחש כאשר אם שלילית רזוס אשר ייצרה נוגדנים כנגד גורם רזוס בהריון עם ילד חיובי לריסוס.
בשל הירושה הנ"ל, יתכן שילד לאם שלילית רזוס הופך לחיובי רזוס דרך אב חיובי רזוס. כאשר נולד הילד החיובי לרזוס, כמויות מספיקות מדמו של הילד יכולות להיכנס למחזור האם כדי לבנות תגובה חיסונית (בדומה לחיסון) כנגד גורם רזוס. תיאורטית, ניתן גם לבנות חסינות רזוס על ידי מתן דגימת דם חיובית לרזוס לאם, ולכן חלות כאן תקנות מחמירות מאוד.
במהלך הֵרָיוֹן עם ילד חיובי רזוס, הנוגדנים החדשים של האם מוצאים את דרכם למחזור של הילד. שם הם מובילים לפירוק של עוברתאי הדם האדומים ועלולים לגרום נזק חמור לעובר. כאמצעי זהירות, ניתן לתת לאם תרופות במהלך הלידה הראשונה של ילד חיובי רזוס כדי למנוע התפתחות חסינות לגורם רזוס.
