אימון הוא סוג של ייעוץ מקצועי או ליווי של אנשים שרוצים להגדיל את ביצועיהם בסביבה המקצועית או הפרטית. זהו קידום של פתרון בעיות פרטני כמו גם השתקפות עצמית ומודעות עצמית במטרה לחזק את הביטחון העצמי ותחושת האחריות, ובסופו של דבר להבטיח עזרה לעזרה עצמית. במקור, המונח "קואצ'ינג" נגזר מהמילה האנגלית "coach", שפירושה "כרכרה". תפקיד הכרכרה הוא להעביר אנשים ליעד מסוים. זה משקף גם את עיקרון האימון: אדם נתמך להגיע במהירות ובבטחה למטרה שנבחרה באופן אינדיבידואלי. מאז סוף המאה ה -19 נעשה שימוש במונח בעולם האנגלו-אמריקאי בעיקר בתחום הספורט בעל ביצועים גבוהים. ספורטאי צמרת מקבלים תמיכה מקיפה ממאמן, לפיו האימונים הטהורים מתווספים על ידי תמיכה אישית ומוטיבציה פסיכולוגית, למשל במהלך תחרות. בשנות השבעים והשמונים המונח הופיע גם בהקשר של ניהול. זה זכה לחשיבות רבה יותר ויותר כמדד לפיתוח כוח אדם בו מאמן משמש כיועץ ותומך במיוחד באנשים בתפקידי ניהול במשימותיהם. עד היום נבדלו גישות אימון רבות ושונות, למשל בקבוצות היעד שלהן (אימון קבוצתי לעומת אימון פרטני).
אינדיקציות (תחומי יישום)
מנקודת מבט אישית, אימון הוא צורת ייעוץ מאוד אינדיבידואלית המותאמת לצרכים קונקרטיים של המאמן (מי שייעץ לו). לכן, האינדיקציה לאימון תלויה מאוד בגורמים אישיים. עם זאת, ישנם גם סיטואציות קלאסיות בהן אדם רוצה לשנות התנהגות או עמדות אישיות ולנקוט באופן פעיל בהדרכה תומכת:
- לרוב זה קורה בתקופות של "משבר" עכשווי. זהו מצב בעייתי שלעתים קרובות כרוך בשינויים דרסטיים ובהחלטות רציניות. זה יכול להתרחש ברמה האישית והוא מופעל, למשל, על ידי מחלה קשה, גירושין, הפסדים, אסונות סביבתיים וכו '. ברמה המבצעית, זה יכול להיות ארגון מחדש מהותי, מיזוג מערכות או פיננסי. לחץ. בכל מקרה, משבר משפיע על קבוצה של אנשים או על אדם ויכול להיות מאיים ולחץ כמו גם מאתגר והזדמנות לשינוי. מכיוון שמשבר מייצג תקופה שבה דפוסי התנהגות ישנים מושלכים ומחפשים התפתחויות חדשות, זהו זמן מצוין להיתמך באימון מקצועי.
- אתגרים פחות חמורים וחריפים מהסביבה המקצועית או הפרטית יכולים להוות גם אירוע לאימון. כאן המאמן מרגיש את הרצון לשנות את התנהגותו כדי להתמודד טוב יותר עם מצבים ולחצים מסוימים. זה יכול להיות פרויקטים חשובים, צעדים מכריעים בקריירה או התאמה לתפקידים משפחתיים מסוימים נותנים את ההזדמנות לקבל ייעוץ ותמיכה של מאמן.
- בנוסף, עקרונות ונימוסים ותיקים, שבהם מתממש צורך בשיפור, מתאימים גם לביטול או לשינוי באמצעות אימון. זה יכול להיות פיתוח מיומנויות מנהיגות או התאמת התקשורת.
מנקודת מבט כלכלית, אימון הוא השקעה בהון האנושי (עובדים) של חברה ומוביל לביצועים גבוהים יותר של החברה כולה באמצעות פיתוח כוח אדם חדשני. גם ללא אירועים ספציפיים, מנהלים רבים רואים צורך לקדם את יכולותיהם ואת כישוריהם של עובדיהם. על מנת לשפר את הגמישות, את עבודת הצוות או את היצירתיות, משתמשים לעתים קרובות באימון מקצועי. באמצעות שיתוף פעולה ללא רבב, כישורים חברתיים טובים והגברת למידה יכולת הצוות, בסופו של דבר מקווים ליתרון תחרותי של החברה כולה.
התהליך
שיחות האימון מתקיימות במספר מפגשים ובמסגרת מוגבלת זמן. המאמן עובד על תפיסת אימון קבועה המסבירה את גישתו, התערבויותיו ושיטותיו. על מנת לא לכלול מניפולציות, יש להנגיש את הקונספט הזה למתאמן. הבנה של המושג הכללי היא גם דרישה בסיסית לתמיכה הטובה ביותר של המאמן.
נוהל
ניתן לחלק את תהליך האימון באופן סכמטי לחלקים:
- תפיסת הצורך באימון: חיוני להצלחת האימון שהרצון או הצורך בו יבוא לידי ביטוי על ידי המאמן עצמו ומבוסס על בסיס רצוני. ללא דרישה בסיסית זו, כל התייעצות תהיה חסרת משמעות.
- ראשית היכרות: בקשר הראשון בין המאמן למאמן חייבים ליצור תחילה יחסי אמון ליחסי עבודה חיוביים. לשם כך, נאסף מראש מידע על הברית הזו:
- סיבת התייעצות: על מה התייעץ המאמן? למה דווקא המאמן הזה? למה מצפה הלקוח? האם האימון הוזמן?
- שזירה בין מאמן למאמן: האם השניים כבר מכירים זה את זה? איזו תדמית משדר המאמן? האם יש קשרים לממונים?
- ניסיון בייעוץ קודם: האם זה האימון הראשון? אילו נושאים יש להימנע מלהיות "מזויפים"? אילו נושאים הם הכרחיים?
- הערכה: חשוב למאמן שהקושי במצבו הראשוני יוכר. את ההחלטה ואת האומץ שלו לפנות לייעוץ צריך המאמן להעריך.
- כריתת חוזה: חוזה נחתם בין המאמן למאמן על בסיס היכרות ראשונה, שהיא מעין הסכמה של שני הצדדים לביצוע האימון.
- הגדרת יעדים: יחד נקבעים יעדים וסדרי העדיפויות שלהם. מה צריך להשיג / למנוע / לשמור? אילו יעדים הם החשובים ביותר? יש לזהות מטרות סותרות, כך שניתן יהיה לוותר על אחת מהן לעת עתה. יתר על כן, יש לקבוע מראש כיצד יוכר מאוחר יותר כי הושגה מטרה מסוימת. האם התנהגות מסוימת תשתנה? האם הביצועים יוגברו?
- התערבויות / שיטות: השיטות וטכניקות ההתערבות של אימון הן מגוונות מאוד וניתן להשתמש בהן לפי הצורך בהתאם לצורך. להלן רשימה של כמה דוגמאות לשיטות:
- הקשבה פעילה: מצד אחד, המאמן מקבל מספיק זמן לספר את הסיפור, ומצד שני המאמן נותן משוב על השיחה, מסכם את הנאמר ומשקף אותו חזרה למתאמן. כמו כן, המאמן יכול להדגיש באופן פעיל תכנים רגשיים מסוימים בכדי לגרום ללקוח להיות מודע לחשיבותם.
- שאלות: שאלות ממוקדות הן אחד הכלים החשובים ביותר לאימון. מצד אחד, הם משמשים לאיסוף מידע עבור המאמן, מצד שני, כדי ליצור מידע כאשר המאמן צריך לחפש את התשובה המתאימה.
- סיפורים: המאמן מספר בכך סיפורים או אנקדוטות המשמשות את המאמן כמראה להכרה עצמית או כמודלים למשל, ניסיונות לפתרון בעיות.
- "ועידה פנימית": לשיטה זו יתרונה בקבלת החלטות קשה, כאשר הלקוח נמצא בסכסוך פנימי. מעין "ועידה" בין קולותיו / דעותיו האינדיבידואליות של המאמן חוזר, כך שלאחר דיון מקיף, סוף סוף נמצא פשרה.
- ניתוח תקשורת: רצפי תקשורת שנזכרו על ידי המאמן כ"קשה "חוזרים ומנותחים.
- ניתוח סכסוכים: עימותים מנותחים ומוצעים דפוסי פיתרון לעתיד.
- שינוי מדיה: כלי ציור, חימר, אבני בניין, בובות וכו 'משמשים לביטוי מחשבותיו של המאמן. המאמן פועל יותר כרכז. על הפונקציה הפרשנית דווקא הלקוח עצמו משתלט.
- שינוי תפקיד / משחק תפקידים: מצבים מסוימים חוזרים, לפיהם ניתן לתפוס ולנתח טוב יותר את אלה. ניתן להכין ולתרגל עימותים עתידיים.
- הערכה: המאמן משקף את ההצלחה או הכישלון של המפגשים הקודמים שלו. במיוחד הגדרת היעד הקודמת נלקחת שוב בשלב זה ומנותחת.
- מסקנה: באמצעות השתקפות עצמית, המאמן יכול להתמודד טוב יותר עם מצבים מסוימים ומרגיש שהוא מסוגל לפתור בעיות דומות באופן עצמאי בעתיד. האימון הבטיח "עזרה לעזרה עצמית".
