נשירת שיער אצל נשים: טיפול, סיבות

סקירה קצרה

• טיפול: במקרה של נשירת שיער תורשתית בעיקר מינוקסידיל, במקרה של נשירת שיער מעגלית למשל טיפול בקורטיזון; במקרה של טיפול בנשירת שיער מפוזרת במחלה הבסיסית הקיימת או הפסקת תרופות מעוררות, תוספי מזון.
• גורמים: התקרחות תורשתית (אנדרוגנית), מחלה אוטואימונית (נשירת שיער מעגלית), הורמונלית (לדוגמה, לאחר הריון) או עקב תרופות, זיהומים, הפרעות מטבוליות (לדוגמה, מחסור ברכיבים תזונתיים) או מחלות כרוניות (לדוגמה, תת פעילות של בלוטת התריס או לופוס אריתמטוס).
• מתי לפנות לרופא: במקרה של נשירת שיער קשה מתמשכת (יותר מ-100 שערות ביום) או דילול שיער הקרקפת.
• אבחון: ראיון מטופל (אנמנזה), בדיקת השיער והדלילות, טריכוגרם, בדיקת דם.

מהי נשירת שיער אצל נשים?

איבוד של כ-70 עד 100 שערות ביום זה נורמלי ולכתחילה אין סיבה לדאגה. במקרה של נשירת שיער מוגברת, הרופאים מדברים גם על אפלוביום. התקרחות מתייחסת לחוסר שיער כשלעצמו.

נשים רבות סובלות מנשירת שיער במהלך חייהן, והסיבות לכך מגוונות. לעיתים היא מתרחשת באופן זמני בלבד, למשל כתוצאה משינויים הורמונליים לאחר הריון או בתקופת גיל המעבר (קלימקטרי). תרופות מסוימות או פשוט צמה הדוקה מדי יכולות גם להיות טריגרים לנשירת שיער - ובמקרה זה ניתן לתקן בקלות יחסית.

אולם לעתים קרובות, מה שנקרא התקרחות אנדרוגנטית היא הסיבה, כלומר נשירת שיער תורשתית. עם זאת, לפעמים מחלות אחרות מסתתרות מאחורי נשירת שיער אצל נשים.

מה ניתן לעשות נגד נשירת שיער אצל נשים?

הטיפול בנשירת שיער אצל נשים תלוי בגורם.

אם מחלות (כגון פעילות יתר של בלוטת התריס או שחפת) או הרעלה הן הטריגר לנשירת שיער, חיוני כי אלו יטופלו במקצועיות. כתוצאה מכך, זה בדרך כלל מפסיק את נשירת השיער.

הטיפול בנשירת שיער בצלקת הוא קשה וממושך. במקרה של לופוס אריתמטוזוס, הרופא רושם לעיתים קרובות קורטיזון וחומרים פעילים נוספים לטיפול באזורים הדלקתיים בקרקפת, שעוצרים את התהליכים הדלקתיים ובכך את נשירת השיער. שיער שכבר אבד לא יצמח בחזרה כי זקיקי השיער ניזוקים ללא תקנה.

ניתן למנוע נשירת שיער הנגרמת מכנית בנשים על ידי אי-כפיפת שורשי השיער למתיחה מוגזמת. המשמעות היא, למשל, קשירת קוקו באופן רופף בלבד או ללבוש את השיער לעתים קרובות יותר.

נשירת שיער זמנית אצל נשים לאחר לידה, ניתוח או זיהומים לרוב אינה מצריכה טיפול, אלא חוזרת לשגרה מעצמה. עם מעט סבלנות ואספקה ​​מספקת של חומרים מזינים (במיוחד אצל נשים מניקות), השיער מתמלא שוב בהדרגה.

מינוקסידיל נחשבת לתרופה היעילה ביותר לנשירת שיער תורשתית (אנדרוגנית) אצל נשים. הוא מוחל כטוניק שיער של שני אחוזים פעמיים ביום באופן מקומי על האזורים המדללים. במקרים רבים היא עוצרת את התקדמות נשירת השיער ולעיתים אף מגרה צמיחת שיער חדשה. מאמינים שמנגנון הפעולה הוא שמינוקסידיל ממריץ את זרימת הדם בכלי הדם הקטנים.

לעיתים רופאים רושמים גם טבליות המכילות אנטי-אנדרוגנים (כגון ציפרוטרון אצטט) לנשירת שיער תורשתית בנשים. אלו חומרים שמבטלים את השפעתם של הורמוני המין הגבריים. לפני גיל המעבר משתמשים באנטי-אנדרוגנים בשילוב עם אסטרוגנים כאמצעי מניעה. הסיבה לכך היא כי יש להימנע מהריון בכל מחיר במהלך הטיפול: בעובר זכר, החומרים הפעילים היו מפריעים להתפתחות איברי המין.

אם הפרעה הורמונלית כמו תסמונת PCO עומדת מאחורי ההתקרחות האנדרוגנית אצל נשים, הטיפול במחלה הבסיסית הוא בראש סדר העדיפויות.

טיפול בנשירת שיער מעגלית אצל נשים

קיימות אפשרויות שונות לטיפול בנשירת שיער מעגלית אצל נשים (וגברים). אלה כוללים, למשל, יישומים מקומיים של קורטיזון או דיתרנול (סיגנולין, אנתרלין). קורטיזון מעכב את מערכת החיסון. דיתרנול הוא גורם גירוי בעור שעשוי לעורר צמיחת שיער חדש.

עבור קרחות גדולות יותר, ניתן להשתמש באימונותרפיה מקומית. כאן, דלקת עור מגע אלרגית מופעלת במיוחד באזורי העור הפגועים, מה שבמקרה הטוב "מסיח את הדעת" של המערכת החיסונית המוטעה מלתקוף את תאי שורש השערה.

סיכויי ההצלחה של אפשרויות הטיפול הפרטניות לנשירת שיער מעגלית בנשים (וגברים) צנועים למדי בסך הכל. בנוסף, הישנות מתרחשות לעתים קרובות יותר.

במקרים מסוימים, נשירת שיער מעגלית אצל נשים (כמו גם גברים וילדים) מחלימה מעצמה.

טיפול בנשירת שיער מפוזרת

לפעמים נשירת שיער מפוזרת נגרמת על ידי זיהומים או מחלות אחרות כגון הפרעות בבלוטת התריס. אם אלה מטופלים, נשירת השיער בדרך כלל משתפרת גם כן.

אם מחסור ברכיבים תזונתיים הוא הגורם לנשירת שיער, תזונה מאוזנת או תוספי תזונה מסוימים יכולים לעזור.

לטיפול התומך בנשירת שיער מפוזרת, מועילים גם תכשירים מבית המרקחת. ויטמינים מקבוצת B וחומצות אמינו מסוימות (L-ציסטאין) מחזקים את שורשי השיער וממריצים יצירת תאי שיער חדשים.

נשירת שיער אצל נשים: סיבות

ישנן צורות וגורמים שונים לנשירת שיער אצל נשים. כאן תמצאו את החשובים שבהם:

נשירת שיער תורשתית אצל נשים.

ברוב המקרים, נשירת שיער תורשתית אצל נשים (וגברים) היא הסיבה לכך שהשיער בראש מתדלדל. במשך זמן רב, האמינו שאצל נשים מושפעות, ייצור מוגזם של טסטוסטרון (הורמון המין הגברי החשוב ביותר) היה הסיבה לנשירת שיער מוגברת. זו הסיבה שהיא נקראת גם התקרחות אנדרוגנטית. עם זאת, זה קורה רק מדי פעם, למשל בתסמונת השחלות הפוליציסטיות (תסמונת PCO).

ארומטאז מבטיח שהורמוני המין הזכריים יומרו לנשים (אסטרוגנים) בזקיקי השיער הנשיים. בנשירת שיער תורשתית האנזים פחות פעיל, כך שריכוז הורמוני המין הזכריים בזקיקי השיער הרגישים גדל. מצד שני, פחות אסטרוגנים מיוצרים באופן מקומי, אשר אומרים שיש להם השפעה מקדמת על צמיחת השיער. בסך הכל, זה גורם לנשירת שיער.

אצל נשים מושפעות נשירת שיער מתבטאת בדילול כללי של שיער הקרקפת, בעיקר באזור הכתר. כתוצאה מכך, הקרקפת הופכת בולטת יותר ויותר. אצל חלק מהנשים נשירת שיער משפיעה עדיפות גם על החלק הקדמי של הראש, וגורמת להיווצרות מצח קירח (כמו אצל גברים עם סוג זה של נשירת שיער).

נשירת שיער מעגלית אצל נשים

יש נשים שמפתחות במקום כתמים קרחים עגולים על הראש או חלקים שעירים אחרים בגוף. זה נקרא נשירת שיער מעגלית (אלופציה אראטה). יש לזה סיבות אחרות. במקרים חמורים, כל שיער הגוף נושר לחלוטין (alopecia areata universalis).

נשירת שיער מעגלית באה לידי ביטוי במיוחד בעשור ה-2 וה-3 לחיים. גיל המעבר, בהתאמה, העשור החמישי לחיים באופן כללי, מלווה לעתים קרובות גם בצורה זו של נשירת שיער.

נשירת שיער מפוזרת אצל נשים

בנשירת שיער מפוזרת, נשירת שיער מתרחשת באופן שווה על כל הראש. ישנן סיבות אפשריות רבות לכך. הנה החשובים שבהם:

לעתים קרובות, תרופות מסוימות הן הטריגר לנשירת שיער מוגזמת. אלה כוללים, למשל:

• ציטוסטטיקה (תרופות לסרטן)
• תרופות ליפרתירואידיזם (תרופות בלוטת התריס)
• חוסמי בטא (למחלות לב)
• חומרים להורדת שומנים בדם (נגד רמות שומנים גבוהות בדם)
• נוגדי קרישה (לקרישת דם)
• תכשירי ויטמין A
• תרופת הגאוט אלופורינול

חשוב במיוחד לנשים: במקרים רבים נשירת שיער מפוזרת מופעלת על ידי הגלולה (מעכבי ביוץ).

במקרים אחרים, נשירת שיער מפוזרת אצל נשים (וגברים) נובעת מהפרעה מטבולית. לפעמים הטריגר הוא מחסור בחלבון או ברזל, למשל בהקשר של תת תזונה. יתר פעילות בלוטת התריס והיפותירואידיזם הן גם סיבות אפשריות לנשירת שיער מוגזמת.

זיהומים עם מהלך כרוני (כגון שחפת) הם גם גורם אפשרי לנשירת שיער מפוזרת. גם לאחר זיהום חריף וחמור עם חום גבוה כמו שפעת, חלק מהאנשים מאבדים את שיערם באופן זמני. כך גם לאחר הניתוח.

נשים רבות מתלוננות על נשירת שיער מוגברת לאחר הלידה. תוכלי לקרוא עוד על כך במאמר נשירת שיער לאחר הריון.

נשירת שיער נגרמת מכנית אצל נשים

במקרים מסוימים, משיכה מתמשכת או תכופה בשורשי השיער גורמת לשיער הפגוע לנשור בטרם עת. זה נצפה, למשל, אצל נשים שלעיתים קרובות מאוד לובשות צ'יניון או קוקו הדוקים: כאן, נשירת השיער משפיעה בעיקר על אזור המצח והרקות. רופאים מתייחסים לזה כאלופציה מתיחה (משיכה = משיכה, כוח משיכה).

נשירת שיער צלקת אצל נשים

נשירת שיער אצל נשים: מתי לפנות לרופא?

אם אתה שם לב שכמות חריגה של שיער נושרת בעת צחצוח, מקלחת, לילה או בחיי היומיום, שים לב לכך תחילה. לכל שערה בגוף יש מחזור גדילה מסוים, ולפעמים קורה שמספר רב בולט של שערות נושר בבת אחת. גם במקרה של נשירת שיער עם סיבה ברורה (למשל לאחר הריון), לרוב אין צורך בביקור אצל הרופא.

עם זאת, אם נשירת השיער נמשכת או אם אתה מבחין שהשיער בראשך כבר מתדלדל במידה ניכרת באזורים מסוימים, מומלץ לפנות לרופא. כך הרופא יכול להבהיר כבר בשלב מוקדם האם ייתכן שיש מאחוריה מחלה. רוב צורות הטיפול גם יעילות יותר ככל שמתחילים מוקדם יותר.

איש הקשר הנכון לנשירת שיער אצל נשים הוא רופא העור. לחילופין, ניתן לפנות גם לרופא המשפחה או לרופא הנשים לצורך השגחה.

נשירת שיער בנשים: בדיקות ואבחון

לאחר מכן מתבצעת בדיקה גופנית המתמקדת בקרקפת. הרופא בוחן את האזורים המדללים או המקריחים ומעריך את דפוס נשירת השיער. באמצעות זכוכית מגדלת קטנה ומוארת (דרמטוסקופ), הוא בודק את שורשי השיער. הוא עשוי למשוך קלות את השערות כדי לבדוק באיזו קלות ניתן לנתק אותן (בדיקת אפילציה).

יתר על כן, הוא מסיר כמה שערות כדי לבחון אותן במיקרוסקופ (טריכוגרם). אבל חלקים אחרים בגוף (למשל, הידיים והציפורניים) גם נותנים לו רמזים לגבי כל מחלה בסיסית.

בנוסף, הרופא עשוי לבצע בדיקת דם כדי לשלול חוסרים או מחלות בסיס אחרות (למשל, של בלוטת התריס).