ברונכוסקופיה: סיבות, הליך

מהי ברונכוסקופיה?

המונח ברונכוסקופיה מורכב מהמילים היווניות לנתיב אוויר/צינור אוויר (ברונכוס) ולמראה (סקופין). בשפה הרווחת, הבדיקה מכונה גם אנדוסקופית ריאות, אם כי לא ניתן לבדוק את כל הריאה, אלא רק את דרכי הנשימה הגדולות יותר.

הברונכוסקופ הוא צינור דק וגמיש או צינור קשיח עם מצלמת וידאו זעירה בקצה הקדמי. הוא מוכנס לקנה הנשימה דרך הפה או האף. כדי לאפשר לרופא לראות את המבנים שם ללא הגבלה, מחוברים לברונכוסקופ גם מקור אור ולעיתים גם מכשיר שטיפה ויניקה. בנוסף, ניתן להחדיר מכשירים מיוחדים כגון מלקחיים או מספריים לדרכי הנשימה דרך תעלת עבודה של הברונכוסקופ, המאפשרים לבצע פרוצדורות כירורגיות קטנות במהלך הבדיקה (למשל לקיחת דגימת רקמה).

כאמור, ישנם שני סוגים של ברונכוסקופ. תלוי באיזו מהן משתמש הרופא, ישנם שני סוגים של ברונכוסקופיה:

  • ברונכוסקופיה גמישה: ברונכוסקופיה גמישה היא הצורה הנפוצה ביותר. הברונכוסקופ הגמיש הוא צינור רך בקוטר קטן של 2 עד 6 מ"מ, כך שהסיכון לפציעה נמוך מאוד. לרוב מספיקה הרדמה מקומית לבדיקה זו.

מתי מבצעים ברונכוסקופיה?

ברונכוסקופיה משמשת הן לאבחון והן לטיפול במחלות ריאה.

אינדיקציות אבחון

  • דלקת ריאות (דלקת ריאות)
  • שיעול כרוני שגורם לא ידוע
  • בירור ודגימה (ביופסיה) של גידולים שפירים וממאירים או שינויים אחרים בדרכי הנשימה
  • נטילת ספוגיות רקמות בעזרת מברשות קטנות
  • שיעול דם (המופטיזציה)
  • שינויים בריאותיים לא ברורים בצילום החזה

אינדיקציות טיפוליות

  • הסרת גופים זרים בשאיפה
  • שאיפה של ריר סמיך
  • שטיפת ריאות (שטיפה ברונכואלוואולרית, BAL) עם תמיסת מלח (לפעמים משמשת גם למטרות אבחון)
  • המוסטזיס
  • הרחבת היצרות הסימפונות עם צינורות מיוחדים (סטנטים)
  • החדרת אלמנטים מקרינים (רדיו-נוקלידים) להקרנות מקומיות לסרטן ריאות

מה נעשה במהלך ברונכוסקופיה?

לפני הבדיקה בפועל, הרופא שלך ישאל אותך על ההיסטוריה הרפואית שלך (אנמנזה) ויודיע לך על הסיבוכים האפשריים של ברונכוסקופיה. כמו כן, תיערך ספירת דם ותבוצע בדיקת תפקודי ריאות (בדיקת תפקודי ריאות). במקרים מסוימים, ייתכן שיהיה צורך גם בבדיקת רנטגן או טומוגרפיה ממוחשבת של הריאות ובדיקת א.ק.ג.

מכיוון שלדרכי הנשימה אין סיבי כאב, רק החדרת הברונכוסקופ דרך האף או הגרון אינה נעימה ועלולה לעורר שיעול. לברונכוסקופיה גמישה, מספיקים אפוא הרדמה מקומית ותרופות הרגעה קלות. לעומת זאת, תמיד נדרשת הרדמה כללית עבור ברונכוסקופיה קשיחה.

הרופא מחדיר בזהירות את הברונכוסקופ ובודק את הקרום הרירי בדרך לסימפונות. דרכי הנשימה של הריאות מתפצלות כמו עץ ​​מקנה הנשימה אל הסמפונות. ככלל, הרופא בודק את הענפים עד הענף השלישי או הרביעי. במידת הצורך, כעת ניתן להכניס מכשירים נוספים דרך ערוץ העבודה כדי לקחת דגימות ולבצע פעולות קלות. לאחר ההליך, שאריות הדם והפרשות הדם מוזלים בתמיסת מלח פיזיולוגית ונשאבים החוצה. לאחר מכן הרופא מסיר את הברונכוסקופ ואתה מועבר לחדר ההתאוששות למעקב נוסף.

מהם הסיכונים בברונכוסקופיה?

אין כמעט סיכונים הקשורים לברונכוסקופיה. עם זאת, הבדיקה אינה נטולת סיכונים לחלוטין - סיבוכים מתרחשים לעיתים רחוקות, לעיתים גם אם הבדיקה מתבצעת בקפידה:

  • פציעות בדרכי הנשימה עם חדירת דופן הסימפונות (ניקוב)
  • מדמם
  • קריסה של אחת הריאות או שתיהן (pneumothorax) עקב פגיעה ברקמת הריאה
  • מחסור בחמצן (היפוקסיה)
  • הפרעת קצב לב ולחץ דם נמוך (יתר לחץ דם)
  • נפיחות של הגרון (בצקת גרון) או פציעות באזור הגרון
  • דלקת (בשעות ובימים שלאחר ההליך)

מה אני צריך לקחת בחשבון לאחר ברונכוסקופיה?

אתה תישאר תחת השגחה רפואית למשך זמן מה לאחר הברונכוסקופיה. בשל חומרי ההרדמה או ההרדמה, אסור לאכול דבר לפחות שעה, מכיוון שאחרת עלולים להיחנק. בנוסף, אסור לנהוג או להשתמש בתחבורה ציבורית במשך 24 שעות, שכן תופעות הלוואי עלולות להגביל את יכולת התגובה שלך. לכן עליך לארגן שמישהו יאסוף אותך וייקח אותך הביתה.

הרופא שלך ידון איתך בממצאי הבדיקה ובכל הליכי מעקב. אם נלקחה דגימת רקמה במהלך הברונכוסקופיה (ביופסיה), לרוב תקבלו את תוצאות הבדיקה לאחר יומיים-שלושה.