עישון עם דלקת שקדים

שמות נוספים

דלקת שקדים, אנגינה שקדים

מבוא

המונח "דלקת שקדים”מתייחס להתפתחות תהליכים דלקתיים באזור השקדים הפלטין (מונח טכני: שקדים). זוהי אחת מ -20 הסיבות השכיחות לביקור אצל רופא. ברוב המקרים דלקת שקדים היא מחלה מאוד כואבת.

אם אתה מסתכל החיך וגרונו של המטופל המושפע עם פה פתוח, אתה יכול לראות את השקדים הפלטין בצד ימין ושמאל של הגרון. תהליכים דלקתיים באזור השקדים הפלטין מתבטאים בדרך כלל בנפיחות בולטת. טוניליטיס מועבר בדרך כלל על ידי זיהום בטיפותכלומר בשיעול, עיטוש או נשיקה.

מפעילים למחלה זו הם שניהם וירוסים ו בקטריה. אפשר גם זיהומים מעורבים (מה שנקרא superinfections). משמעות הדבר היא כי קיים זיהום ויראלי בתחילת דלקת שקדים, ואחריו זיהום חיידקי במהלך המחלה.

ברוב המקרים, הסיבתי בקטריה הם קבוצה א ' סטרפטוקוקים, שניתן לאתר תוך זמן קצר מאוד בעזרת ספוגית גרון (בדיקת דלקת). הטיפוסי תסמינים של דלקת שקדים כוללים חמור כאב גרון וקושי בבליעה. בנוסף, רוב החולים המושפעים מראים סימפטומים כלליים בולטים עם גבוה חום ועייפות.

במקרים בהם השקדים נפוחים קשות, עלולה להיות גם חסימה בתפקוד אוורור של האוזניים. כתוצאה מכך, החולים חווים אוזן קשה כְּאֵב, אשר עולה בעוצמה במהלך הבליעה. זיהומים חיידקיים, המובילים להתפתחות של דלקת שקדים, מתבטאים גם הם באופן בולט מוגלה פיקדונות באזור הגרון (מה שנקרא pustule).

אל האני טיפול בדלקת שקדים תלוי בעיקר בפתוגן הסיבתי. אם בדיקת הסטרפס שלילית, ההנחה העיקרית היא שהזיהום הוא ויראלי. במקרים כאלה הטיפול הוא סימפטומטי בלבד.

מעל הכל, כְּאֵב-תרופות מקלות, נוגדות חום כגון אקמול or איבופרופן מתאימים לטיפול בטיפוסי תסמינים של דלקת שקדים. דלקת שקדים חיידקית מטופלת בעזרת אנטיביוטיקה. רפואה לבחירה ראשונה בטיפול בדלקת שקדים מוגלתית בולטת היא מעל לכל דלקת שקדים מוגלתית היא מחלה זיהומית ביותר.

מטופלים מושפעים צריכים להגן על סביבתם מפני העברה אפשרית אפילו יום אחד לאחר תחילת הטיפול האנטיביוטי. דלקת שקדים המאובחנת במהירות שמטופלת כראוי בדרך כלל מרפאת לחלוטין תוך שבוע עד שבועיים. עם זאת, אין לזלזל בתמונה קלינית זו.

אם לא ניתן טיפול מתאים, דלקת שקדים עלולה לגרום לסיבוכים רציניים. כרוני הסימפטומים אפשריים גם אם הטיפול אינו מספק. דלקת שקדים היא דלקת הנגרמת בעיקר על ידי פתוגנים ויראליים ו/או חיידקיים.

לכן יש להניח שרק אותם אנשים שנחשפים לסיבתי חיידקים לחלות בדלקת שקדים. עם זאת, ישנם כמה גורמים המגבירים את הסיכון לפתח זיהומים שונים בכלל ודלקת שקדים בפרט. לעשן במיוחד נחשב לגורם סיכון רציני להתפתחות מחלות של פה, אף וגרון.

הסיבות המדויקות לכך רבות ומגוונות. מצד אחד, עישון מפעיל השפעה מאומצת על ההגנה החיסונית של האורגניזם. הוכח כי ה דם של אנשים שמעשנים באופן קבוע מכילים פחות אימונוגלובולינים באופן משמעותי (חלבונים המשמשים להגנה על המערכת החיסונית נגד חומרים זרים).

לכן אנשים המעשנים רגישים לזיהומים חיידקיים ונגיפיים בהרבה מאשר לא מעשנים. מצד שני, ההתפתחות של תהליכים דלקתיים, הנמצאים גם בדלקת שקדים, מקודמת באופן משמעותי על ידי עישון. ה דם כלי באזור אף -גרון מושפעים גם הם באופן מופגן מעישון.

צריכה קבועה של מוצרי טבק גורמת לצמצום דם כלי ובכך להפחתת זרימת הדם ברקמות. כתוצאה מכך ניתן להעביר פחות תאים חיסוניים באופן משמעותי דרך זרם הדם לשקדים המודלקים. גורם סיכון נוסף להתפתחות שינויים דלקתיים בתוך חלל פה היא צריכת אלכוהול. ההנחה היא ש המערכת החיסונית מושבת כמעט לחלוטין לאחר ערב של אלכוהול ו ניקוטין צריכה לתקופה של כ 24 שעות.

אנשים שאינם רוצים לוותר על עישון צריכים לשקול לחזק את שלהם המערכת החיסונית בדרך אחרת. מעל הכל, מאוזן, עשיר בוויטמינים דיאטה ויש לקחת בחשבון הרבה פעילות גופנית. לעישון רגיל וגם לצריכה מדי פעם של מוצרי טבק יכולה להיות השפעה חזקה על הריריות בתוך חלל פה ובשטח של הגרון.

ברוב המקרים עישון גורם לבנייה מחדש של הארכיטקטורה של תאי הרירית הבודדים. כתוצאה מכך לא ניתן לשמור על תפקוד תקין של הריריות. בנוסף, גם חדירות התאים הרירית גדלה באופן משמעותי.

מסיבה זו, פתוגנים חיידקיים ונגיפיים יכולים בקלות רבה יותר למצוא דרך אל האורגניזם. מסיבה זו, אנשים המעשנים באופן קבוע נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח דלקת שקדים לאחר מגע עם אנשים נגועים. בנוסף, ניתן להבחין כי עישון פוגע קשות בתהליך ההחלמה כאשר דלקת שקדים כבר קיימת.

ברוב המקרים אנשים מעשנים מפתחים תסמינים בולטים הרבה יותר מאשר לא מעשנים. מעל לכל, ה כאב גרון וקושי בבליעה המתרחשים במהלך דלקת שקדים מתעצמים על ידי עישון. נראה כי מהלך דלקת השקדים בדרך כלל אגרסיבי הרבה יותר בקרב מעשנים.

עישון גורם לנפיחות חמורה יותר של השקדים הפלטין אצל רוב החולים שנפגעו. היווצרות הפרשות מוגלתיות ופיתוח תהליכים דלקתיים גוברת באופן מופגן גם בחולים המעשנים. הסיבה העיקרית לכך היא פגיעה מוקדמת בשקדים הלועיים הנגרמים מעישון.

בנוסף, להשפעה השלילית על מערכת החיסון הנגרמת מעישון יש השפעה מכרעת על חומרת מהלך המחלה. יתר על כן, אצל אנשים שאינם מפסיקים לעשן בזמן היווצרות דלקת שקדים, לוקח זמן רב יותר לטיפול אנטיביוטי להראות הצלחה ראשונית. הסיבה המדויקת לתופעה זו טרם הובהרה.

סיכון נוסף לעישון במהלך דלקת שקדים הוא ההסתברות להתפתחות מחלה כרונית הִתקַדְמוּת. חולים הסובלים דלקת שקדים חריפה לכן צריך להפסיק לעשן לחלוטין בינתיים. כבר שהייה בחדרים בהם מתרגלים עישון יכולה להשפיע לרעה על מהלך המחלה באמצעות חשיפה פסיבית.

ההשלכות של צריכה קבועה של טבק ניכרות במיוחד באזור המערכת החיסונית בריאות של פה, אף וריריות הגרון. עישון משפיע על מערכת החיסון בכך שהאימונוגלובולינים (חלבונים המגינים מפני פתוגנים) בדם מופחתים. בעקיפין, המערכת החיסונית נפגעת גם מהעובדה ש שאיפה של העשן משפיע באופן קבוע או מחמיר את זרימת הדם בריריות הריריות, כך שתאי ההגנה פחות מסוגלים להגיע לאתר ההדבקה.

בנוסף, הוכח כי מרכיבי עשן הסיגריות פוגעים בריריות הריריות, כך שמצד אחד, זיהום עם בקטריה or וירוסים הוא מועדף, מה שהופך את דלקת השקדים לקלה יותר. במקרה הגרוע ביותר, צריכת טבק כרונית ובכך גם גירוי קבוע של הריריות הריריות עלולות לגרום להתפתחות של גידול ממאיר באזור הפה והגרון (קרצינומה אורופרינגלית). גידולים אלה כוללים לא רק קרצינומה של שקדים אלא גם קרצינומה של רצפת הפה ו החיך.

מכיוון שעישון בהחלט יכול להחמיר את הסימפטומים של דלקת שקדים שכבר קיימת ולהאריך את מהלכו או אפילו להוביל להתקדמות כרונית, יש להפסיק את צריכת הטבק ולהפסיק לעשן. החומרים התוקפניים המתווספים לכל סיגריה בשאיפה גורמים לגירוי נוסף של הפה רירית ומשפיעים לרעה על המערכת החיסונית, כך שהם נוגדים תהליך ריפוי פיזיולוגי. לכן, אם העישון נמשך במהלך א דלקת שקדים חריפה, יתכן ונפיחות חזקה יותר של השקדים כמו גם הגדלה מוגלה היווצרות ו כְּאֵב בנוסף, חולים עם דלקת שקדים והמשך שימוש בטבק חווים לעיתים קרובות תגובה איטית יותר לטיפול אנטיביוטי שנקבע על ידי רופא.

אולם הסיבה לכך עדיין לא הובהרה סופית. לפיכך יש להמליץ ​​בדחיפות כי עם הסימנים הראשונים לדלקת שקדים יש לעצור או טוב יותר, כאמצעי מניעה, יש לוותר על העישון. עישון רגיל נחשב לאחד מגורמי הסיכון העיקריים להתפתחות דלקת שקדים.

הוכח כי העישון משפיע באופן משמעותי על המערכת החיסונית, כך שמעשנים בממוצע חולים וסובלים ממחלות זיהומיות חיידקיות או ויראליות בתדירות גבוהה יותר מאשר לא מעשנים. הסיבה לכך היא שתוצאה של עישון היא ירידה באימונוגלובולינים (נוגדנים/חלבונים להגנה מפני פתוגנים) בדם, כך שחיידקים ו וירוסים ניתן להילחם בצורה פחות יעילה. בנוסף, עשן טבק גם מגרה ואף פוגע בקרום הרירי של הפה, מה שהופך את רירית השקדים לרגישה יותר לקולוניזציה על ידי חיידקים/וירוסים.

בנוסף, הדם כלי באף הגרון מושפעים גם מהעשן שאיפה, כך שמחזור הדם של הריריות הריריות גרוע בהרבה מאשר אצל אנשים שאינם מעשנים. כתוצאה מכך פחות דם ובכך גם תאי חיסון יכולים להגיע לאתר האירוע וגם המערכת החיסונית מושפעת. לסיכום, מצד אחד הפיתוח של דלקת שקדים מועדף בעישון ומצד שני דלקת שהחלה מקודמת ונתמכת ממש.