מחלת גרייבס: גורמים, תסמינים, טיפול

מחלת גרייבס: סיבה וגורמי סיכון

מכיוון שהנוגדנים מכוונים נגד מבנים של הגוף עצמו, מחלת גרייבס היא אחת המחלות האוטואימוניות. היא נקראת גם מחלת גרייבס, מחלת גרייבס, יתר פעילות אימונוגני של בלוטת התריס או אימונוטירואידיזם מסוג גרייבס.

מחלת גרייבס פוגעת בעיקר בנשים בגילאי 20 עד 50. המחלה מתרחשת גם במשפחות. זה נובע ממוטציות גנטיות מסוימות שמעדיפות את מחלת גרייבס.

כמו Hashimoto's thyroiditis, מחלת גרייבס עלולה להופיע יחד עם מחלות אוטואימוניות אחרות כמו מחלת אדיסון (תפקוד נמוך של בלוטות יותרת הכליה), סוכרת מסוג 1 או אי סבילות לגלוטן (מחלת צליאק, sprue).

מחלת גרייבס: תסמינים

שלושת התסמינים המובילים של מחלת גרייבס הם:

• הגדלה של בלוטת התריס ("זפק", זפק)
• בליטה של ​​גלגלי העין (exophthalmos)
• דפיקות לב (טכיקרדיה)

בנוסף לגלגלי העיניים הבולטים עלולים להתרחש שינויים נוספים באזור העיניים, כגון נפיחות של העפעפיים ודלקת הלחמית. רופאים מדברים על אורביטופתיה אנדוקרינית. עיניים יבשות עם פוטופוביה, דמעות מוגברת, לחץ ו/או תחושת גוף זר אפשריים גם כן. במקרים חמורים עלולה להתרחש גם הידרדרות חזותית וראייה כפולה.

בתדירות נמוכה יותר, חולי מחלת גרייבס מפתחים נפיחות ברגליים התחתונות (מיקסדמה פרטיביאלית), בידיים וברגליים (אקרופאכיה).

חלק מהתסמינים לעיל עשויים להופיע גם במחלות אחרות של בלוטת התריס. אתה יכול לגלות מה הם בדף הסקירה שלנו על מחלות בלוטת התריס.

מחלת גרייבס: אבחנה

בדיקת הדם חשובה לאבחון: הרופא קובע את הורמון יותרת המוח TSH (ממריץ את ייצור ההורמונים בבלוטת התריס) ואת הורמוני בלוטת התריס T3 ו-T4.

בנוסף, דגימת הדם נבדקת לנוגדנים (נוגדנים עצמיים) האופייניים למחלת גרייבס: נוגדן קולטן TSH (TRAK, גם נוגדנים עצמיים לקולטן TSH) ונוגדן תירופרוקסידאז (TPO-Ak, anti-TPO).

מחלת גרייבס: טיפול

חולים במחלת גרייבס מקבלים בתחילה מה שנקרא תרופות תירוסטטיות, כלומר תרופות לעיכוב ייצור ההורמונים בבלוטת התריס (כגון תיאמזול או קרבימאזול), למשך כשנה. בהתחלה ניתנים גם חוסמי בטא כדי להקל על תסמיני יתר של בלוטת התריס (כגון דפיקות לב). תרופת הבחירה היא פרופרנולול, שגם מונעת את הפיכת T4 ל-T3 הפעיל הרבה יותר.

בכמחצית מהחולים המחלה נרפאת לאחר כשנה של מתן בלוטת התריס, כך שאין צורך בטיפול תרופתי נוסף.

אם, לעומת זאת, יתר פעילות בלוטת התריס עדיין נמשכת לאחר שנה עד 1 שנים של שימוש בבלוטת התריס או מתלקחת שוב לאחר שיפור ראשוני (עישון מגביר את הסיכון להישנות!), יש לכבות את תפקוד בלוטת התריס לצמיתות.

לפני הניתוח יש לנרמל את תפקוד בלוטת התריס באמצעות תרופות, כי אחרת עלול להתרחש משבר בלוטת התריס (thyrotoxicosis). תמונה קלינית מסכנת חיים זו עלולה להוביל בין היתר לחום גבוה, לב דוהר, הקאות ושלשולים, חולשת שרירים, אי שקט, פגיעה בהכרה וישנוניות, ואף תרדמת וכשל במחזור הדם, כמו גם חולשה תפקודית של יותרת הכליה. בְּלוּטוֹת הַרוֹק.

טיפול לנשים בהריון

טיפול בתסמיני עיניים

במחלת גרייבס עם אורביטופתיה אנדוקרינית ניתן לתת קורטיזון. זה עוזר נגד בולטות גלגלי העיניים והנפיחות הקשה באזור העיניים. במקרים קלים עד בינוניים, סלניום ניתן לעתים קרובות בנוסף. עיניים יבשות ניתן לטפל בטיפות עיניים לחות, משחות או ג'לים.

במקרים חמורים של אורביטופתיה אנדוקרינית תיתכן גם הקרנות או ניתוח.

מחלת גרייבס: פרוגנוזה

לאחר שנה עד שנה וחצי של טיפול בתרופות תירוסטטיות, מחלת גרייבס נרפאת במחצית טובה מכלל החולים. עם זאת, המחלה עלולה להתפרץ שוב, לרוב תוך שנה מסיום הטיפול. לאחר מכן יש לכבות את תפקוד בלוטת התריס לצמיתות.