אקסטרוצפציה: פונקציה, משימות, תפקיד ומחלות

אקסטרוצפציה, יחד עם אינטראקציה, מהווים את מכלול התפיסה האנושית. אקסטרוציה היא תפיסת גירויים חיצוניים על ידי תאי חישה מיוחדים הנקראים אקסטרוצפטורים. עיבוד הגירויים מתרחש במרכז מערכת העצבים ועלול להיפגע במחלות נוירולוגיות.

מהי השמדה?

אקסטרוציה היא תפיסת גירויים חיצוניים על ידי תאי חישה מיוחדים הנקראים אקסטרוצפטורים, כמו תאי החישה באוזן. התפיסה האנושית מאפשרת לאנשים ליצור תמונה שלהם ושל סביבתם. תפיסת הגירויים הפנימיים ותפיסת הגירויים החיצוניים לפצות יכולת התפיסה הכללית של בני האדם. גירויים פנימיים נתפסים מתוך הגוף ולכן הם מרכיב משמעותי בתפיסה העצמית. גירויים חיצוניים הם כולם גירויים סביבתיים חיצוניים המאפשרים לבני אדם לתפוס את העולם החיצון. תפיסה פנימית היא יירוט. תפיסה חיצונית נקראת באנלוגיה חיצונית. הוא מורכב מתפיסה חזותית, שמיעתית, גסטורית, הריח והוסטיבולרית. בנוסף, הרגישות נחשבת גם כן. כמו תפיסה פנימית, תפיסה חיצונית עובדת עם תאי חישה המתמחים בגירוי הנקראים קולטנים. הקולטנים של התפיסה החיצונית הם האקססטרוצפטורים. הם אחראים על קבלת גירויים חיצוניים, עיבוד גירויים והעברת מידע על גירויים בצורה הניתנת לעיבוד פיזיולוגי. הולכת גירוי מתרחשת במסלולים מוסכמים ומכוונת למרכז מערכת העצבים, שם משולבים גירויים מהסביבה ונכנסים לתודעה כתמונה מקיפה.

פונקציה ומשימה

מכשירי החוץ הם האתר הראשון שעוברים גירויים חיצוניים בדרכם לגוף האדם. קולטנים אלה מתמחים כל אחד לגירויים ספציפיים. גירוי מולקולות נקשר לאתרים המיועדים כדי לרגש את הקולטן, הממיר את הגירוי לצורה פיזיולוגית של עירור עצבים. לדוגמא, ישנם אקסצפטורים מיוחדים לחישת רטט, מגע, טמפרטורה וגירויים חיצוניים רבים אחרים. ההפך ממוחצנים הם אינטראוצפטורים המודדים גירויים פנימיים. מבנים תפיסתיים כמו רגישות העומק של מערכת השלד והשרירים רושמים גירויים חיצוניים ופנימיים כאחד וכך ניתן לתאר אותם כאמצעי קולטן ומחזירי חוץ בו זמנית. אקסטרוצפטורים כוללים קולטנים כמו גופי וטר-פאצ'יני לתפיסת רעידות או גופות מייזנר וגופי רופי לרישום הפרשי מגע, לחץ ולחץ. קולטני האור של העין קולטים לאור ול- שער תאים באוזן הפנימית מאפשרים תפיסות שמיעה. כל גורמי החוץ קשורים זה לזה באמצעות הנוירון הראשון לנוירון השני. גופי התאים של נוירונים חיצוניים ממוקמים בעמוד השדרה גנגליון. התחזיות המרכזיות שלהם חוצות את מסלולי החוט האחורי מבלי לעבור או לחצות ובכך מגיעים לגרעין הגרעין או לליבה גרעינית. רק כאן עובר המידע לנוירון השני. הסיבים שמקורם משם נקראים fibrae arcuatae internae ונמתחים לכיוון התלמוס. ב- decussatio lemnisci medialis הם מעורבים במעבר חצייה. בגרעין הגחון האחורי של התלמוס, הסיבים מסתיימים והמידע ממבחני החוץ מועבר לנוירון השלישי. נוירון שלישי זה עובר את ה- Radiatio Thalami Superior או Crus האחורי של הקפסולה אינטרנה ומשם מגיע לרגיש-סומטוס העיקרי. מוֹחַ מרכז בגירוס שלאחר המרכז. שם ממוקמים שטחי ברודמן 3,2 ו- 1. בתוך ה מוֹחַמלבד אחסון, סיווג ופרשנות של תפיסות חיצוניות, תגובה גירוי ראשונית מתרחשת במידת הצורך. האקסטרוצפציה מחולקת על ידי כמה מחברים לרגישות אפיקריטית ולתפיסה פרוטופתית. רגישות אפיקריטית מוגדרת כתפיסה של מגע עדין, תפיסת רטט ותפיסת לחץ ומבוצעת תוך שימוש באפליה דו-נקודתית. מידע שנאסף בדרך זו מגיע ל מוֹחַ דרך המסלולים האחוריים fasciculus gracilis ו- fasciculus cuneatus. לפי תפיסה פרוטופתית, הכותבים מתכוונים ל כְּאֵב ותפיסות טמפרטורה המועברות למוח דרך החוט הקדמי של הטרקטוס ספינותלמיצ'י anterior et laterales.

מחלות ומחלות

אקסטרוצפציה יכולה להיפגע באופן בלתי הפיך ממחלות נוירולוגיות או נגעים טראומטיים של מבני העצבים המעורבים ובכך להיות מופרע לצמיתות. מחלות סיבתיות בהקשר זה כוללות מחלות עצבים מרכזיות כגון טרשת נפוצה או מחלות עצביות היקפיות כגון פולינופורופתיה. עם זאת, הפרעות תפיסתיות מוחצנות לא תמיד קדומות לנגעים עצביים ממשיים. במקרים מסוימים רק האינטגרציה החושית של מידע חיצוני מופרעת. שילוב זה מתרחש במוח ומתאים לשילוב של גירויים מרובים לתמונת גירוי כוללת. הדימוי הסביבתי הוא אפוא תוצר של האינטראקציה המדויקת של החושים האישיים. הפרעות אינטגרציה חושית מונעות אינטראקציה זו. הפרעות אינטגרציה חושית קשורות בדרך כלל לתשומת לב האדם ומתאימות לרגישות יתר חושית לגירויים חיצוניים מסוימים. על המוח לבחור גירויים חושיים כדי לא להעמיס על עצמו. תשומת הלב לגירויים חיצוניים מוגבלת בהתאם ולא תמיד מופצת כראוי. לדוגמא, שמירה על יציבה על בסיס גירויים חיצוניים מצריכה תשומת לב שפעילות אחרת עשויה לחסר בו זמנית. הפרעות אינטגרציה חושית עם חולשה יציבה מתבטאות לפיכך, למשל, בחוסר שקט כרוני. רגישות יתר של המנגנון המישוש והפרופריוספטיבי מתבטאת בתכנון תנועה בלתי מסופק ובמגושמות. רגישות יתר בתחום זה הינה הפרעות באופנון ואינן מאפשרות מערכת העצבים לסנן כראוי, וכתוצאה מכך להגנת המישוש. מגע בלתי צפוי נמנע אפוא וחרדה חברתית עלולה להיווצר. לרוב, אך לא באופן בלעדי, ילדים מושפעים מהפרעות אינטגרציה. לפעמים הפרעות חושיות-אינטגרטיביות מתפתחות מהפרעות נוירולוגיות כגון שבץ. במקרה כזה משתמשים במונח הפרעת SI. דוגמא מסוימת להפרעה עם הפרעה חושית אינטגרטיבית היא אוֹטִיזְם, שלרוב מאופיין גם בשינוי כְּאֵב תפיסה.