ברזל: הכל על יסוד הקורט

מה זה ברזל?

ברזל הוא יסוד שאחראי על הובלת חמצן בגוף האדם. יש בין 2 ל-4 גרם ברזל בגוף האדם. שליש מהברזל מאוחסן בכבד, בטחול, ברירית המעי ובמח העצם. שני שליש מהברזל נמצא בדם, קשור לפיגמנט הדם האדום המוגלובין. החמצן הנשאף נקשר לברזל בדם ומועבר לאיברים.

דרישת ברזל

ברזל, פריטין וטרנספריטין

כאשר אדם סופג ברזל דרך המזון, רק כמות קטנה נכנסת לדם דרך תאי המעי. שאר הברזל מופרש. בדם, הברזל נקשר לחלבון הנקרא טרנספרין. הוא מעביר את יסוד הקורט לאיברים ורקמות שונות. אם יש לאחסן את הברזל, הוא נקשר לחלבון "פריטין" ומושקע בצורה זו באיברים.

מתי נקבעות רמות ברזל?

הרופא קובע את תכולת הברזל בדם על מנת לאבחן מחסור בברזל או עודף ברזל. מחסור בברזל מתבטא לעיתים קרובות בעייפות כרונית, סחרחורת, חיוורון, כאבי ראש והפחתת החוסן. יותר מדי ברזל בדם מתבטא גם בעייפות וריכוז ירוד. זה יכול גם להוביל לצבע ברונזה של העור ולבעיות מפרקים.

ברזל - ערכים תקינים

רמות הברזל בדם בנשים וגברים נמצאות בדרך כלל בטווחים הבאים:

גיל	ערכי תקן ברזל
נשים	18 ועד 39 שנים	37 - 165 מיקרוגרם/ד"ל
40 ועד 59 שנים	23 - 134 מיקרוגרם/ד"ל
מ 60 שנים	39 - 149 מיקרוגרם/ד"ל
בסביבות השבוע ה-12 להריון	42 - 177 מיקרוגרם/ד"ל
בתאריך הלידה	25 - 137 מיקרוגרם/ד"ל
6 שבועות לאחר הלידה	16 - 150 מיקרוגרם/ד"ל
אנשים	18 ועד 39 שנים	40 - 155 מיקרוגרם/ד"ל
40 ועד 59 שנים	35 - 168 מיקרוגרם/ד"ל
מ 60 שנים	40 - 120 מיקרוגרם/ד"ל

גיל	נְקֵבָה	זכר
עד 4 שבועות	29 - 112 מיקרוגרם/ד"ל	32 - 127 מיקרוגרם/ד"ל
1 חודשים 12	25 - 126 מיקרוגרם/ד"ל	27 - 109 מיקרוגרם/ד"ל
1 ועד 2 שנים	25 - 101 מיקרוגרם/ד"ל	29 - 91 מיקרוגרם/ד"ל
3 ועד 5 שנים	28 - 93 מיקרוגרם/ד"ל	25 - 115 מיקרוגרם/ד"ל
6 ועד 8 שנים	30 - 104 מיקרוגרם/ד"ל	27 - 96 מיקרוגרם/ד"ל
9 ועד 11 שנים	32 - 104 מיקרוגרם/ד"ל	28 - 112 מיקרוגרם/ד"ל
12 ועד 14 שנים	30 - 109 מיקרוגרם/ד"ל	26 - 110 מיקרוגרם/ד"ל
15 ועד 17 שנים	33 - 102 מיקרוגרם/ד"ל	27 - 138 מיקרוגרם/ד"ל

מתי רמות הברזל נמוכות?

יש מעט מדי ברזל בדם במחלות הבאות:

• זיהומים
• דלקות כרוניות
• גידולים

בנוסף לרמת הברזל בדם, יש לקבוע תמיד את רמות הטרנספרין והפריטין. זוהי הדרך היחידה לקבוע את הגורם להפרעת חילוף החומרים בברזל. במקרה של דלקת, למשל, רמות הברזל והפריטין בדם מופחתות. בהריון, לעומת זאת, תכולת הברזל בדם מוגברת ותכולת הפריטין מופחתת.

מתי רמות הברזל מוגברות?

• אנמיה הנגרמת מהרס של תאי דם אדומים (אנמיה המוליטית)
• אנמיה הנגרמת על ידי היווצרות תאים מופחתת במח העצם (אנמיה אפלסטית)
• זמן מה לאחר כמויות עירוי גדולות יותר
• מחלת אגירת ברזל (המוכרומטוזיס)
• צריכת ברזל מופרזת (למשל במהלך טיפול בברזל)
• סרטן הדם (לוקמיה)
• נזק חמור לכבד, למשל במקרה של הפטיטיס או צריכת אלכוהול מרובה

מה לעשות אם רמות הברזל משתנות?

אם יש יותר מדי ברזל בדם או שרמת הברזל יורדת, יש לקבוע גם את ריכוז הפריטין והטרנספרין וכן את מספר כדוריות הדם האדומות. רק כאשר ערכים אלו זמינים יכול הרופא להצהיר על הסיבה לשינוי ברמות הברזל.

אם יש עודף חמור של ברזל, לעיתים יש צורך לבצע כריתת פלבוטומיה. כאן מחדירים מחט לווריד באותו אופן כמו בנטילת דגימות דם. הרופא משתמש במחט כדי להסיר דם ובכך ברזל.