כאב באשכים

הַגדָרָה

כְּאֵב ב אשכים הוא קודם כל סימפטום כללי מאוד שיכול להיות לו סיבות שונות. ה כְּאֵב יכולות להיות בעלות תווים שונים. הם יכולים לבוא לידי ביטוי כמושכים את ה אשכים, לחץ או עוקץ באשכים או בשק האשכים ויכולים להקרין לאזור המפשעה.

אל האני כְּאֵב יכול להשתנות משך, עוצמה וחומרה ויכול להיות שונה למדי, תלוי איך אתה מרגיש. עם זאת, לא ניתן להשתמש בעוצמת הכאב לקביעת חומרת המחלה או אופיה או הגורם לה. הגורמים ל כאבי אשכים יכול להיות מגוון מאוד ונע בין חוויות טראומטיות (כלומר תאונות או פציעות) לבין מחלות בדרכי האורוגניטל או אשכים עצמם.

כאב באשכים לאחר תאונות

אחד הגורמים השכיחים לאשך כואב הם תאונות קודמות. זה הוביל לפציעה ישירה כמו חבלה, שחיקה או ריסוק של האשך. פגיעה זו מכונה לעיתים קרובות "כאב של הרס", כלומר כאב חריף בדרגה הגבוהה ביותר.

זה יכול אפילו להוביל ל"אקסולציה של האשכים ", כלומר להעברת האשך מ שק האשכים לאזור המפשעה או האזור הפרינאלי. לצורך הבהרה יש לשחזר את סיבת התאונה ולבדוק את האשך. בנוסף, א אולטרסאונד של האשך ניתן לבצע לאיתור נוזלים באשך או לזיהוי המטומה in שק האשכים.

צורות הטיפול שונות בהתאם למידת הפגיעה. במקרה של פציעות קלות, יש להעלות את האשך ולקרר אותו. כדי להקל על הכאב, משככי כאבים יכול לקחת.

אם המטומה של האשך או א פיתול באשך התרחשה במהלך התאונה, זוהי אינדיקציה לטיפול כירורגי. במקרה של א המטומה, האשך משוחרר. במקרה של פיתול באשך, האשך ממקם מחדש ומוצמד מחדש.

אם רקמת האשך נמעכת ונהרסת לחלוטין, ניתן להסיר את האשך (orchiectomy).

• תרפים

דלקת האשכים (אורכיטיס) יכולה להיגרם על ידי פתוגנים שונים, שרובם גרמו לזיהום כללי בו גם האשכים מודלקים. דוגמאות לכך הן חזרת נגיף (דלקת במומפסוריטיס), אך גם מונונוקלאוזיס (נגיף אבשטיין-בר), קוקסאקי הדבקת וירוס, דליות ואחרים עלולות לגרום לדלקת באשכים.

כמו כן טראומה קודמת עלולה לגרום לדלקת. באופן דומה, היווצרות נוגדנים נגד זרע ורקמת האשך עלולה לגרום לדלקת ברקמת האשך. אלה נוגדנים מקרינים בעיקר לאזור המפשעה והגב.

בנוסף, האשך מתנפח ואודם מאוד (אדמומיות של עור האשכים) וא חום יכול להתרחש. במקרה המסוים של דלקת במומפסוריטיס, הסימפטום הראשון היה דלקת בפרוטיס (בלוטת הרוק) ועיכוב מעט (3-4 ימים). דלקת באשכים, המתרחש ב -10% מהמקרים משני הצדדים. האבחנה נעשית על ידי אנמנזה מפורטת ובדיקה אורולוגית.

בנוסף, א אולטרסאונד של האשכים ניתן לעשות זאת כדי לא לכלול אפשרות מורסה. ניתן לזהות מספר מוגבר של לויקוציטים דם (מה שנקרא לויקוציטוזיס, עלייה ב תאי דם לבנים) ובמקרה של דלקת במומפסוריטיס, נוגדנים נגד חזרת נגיף. כטיפול, מנוחה במיטה ו משככי כאבים מומלץ.

במקרה של דלקת במומפסורכיטיס אצל מבוגרים, אלפא-אינטרפרונים ו גלוקוקורטיקואידים יכול להינתן גם כנגד הדלקת והתגובה החיסונית. אם התרחשו מורסות במהלך הדלקת, ניתן לפתוח אותן ולנקז אותן בניתוח. סיבוכים יכולים להיות הפחתה ב זרע איכות.

במיוחד במקרה של הרס דלקתי של רקמת האשך, מתרחשת ניוון (אובדן רקמות) ופיברוזיס (הצטלקות) של האשך ובתהליך זה, אם שני האשכים מושפעים, סטריליות, כלומר אי פוריות, מתרחשת. מכיוון שזו אחת הסכנות של דלקת במומפסוריטיס, חיסון נגד חזרת וירוס בשילוב עם חַצֶבֶת ו אדמת (MMR) מומלץ כמניעה בילדים. זה מנוהל פעם אחת בגיל 12-15 חודשים ופעם שנייה בסוף השנה השנייה לחיים.

• אִבחוּן
• תרפים
• סיבוכים