קלואיד: היווצרות, תסמינים, טיפול

סקירה קצרה

  • מהו קלואיד (קלואיד צלקת)? קלואיד הוא צלקת שפירה מתרבה. הוא עולה כמו גידול מעל העור הבריא שמסביב וחופף לאזור הצלקת.
  • תסמינים: קלואידים עשויים לגרד ולהיות רגישים למגע וללחץ. לפעמים מתרחש כאב ספונטני. אפשריות גם מגבלות תפקודיות (למשל ניידות).
  • טיפול: שיטות שונות כגון טיפול בסיליקון, הזרקות קורטיזון, ציפוי, טיפול בלייזר, ניתוח.

מהו קלואיד צלקת?

קלואידים הם צלקות שהרקמות שלהן גדלות יתר על המידה ויכולות לעלות עד חצי סנטימטר (לפעמים אפילו יותר) מעל העור הבריא שמסביב. בניגוד לצלקות היפרטרופיות, שבהן צמיחת התאים המוגזמת נותרת מוגבלת לאזור הצלקת, קלואיד מתרבה מעבר לה. ריבוי צלקות זה יכול להמשיך ולגדול עם השנים. קלואיד אינו נסוג מעצמו.

קלואיד הוא גידול צלקת שפיר - בניגוד לקרצינומה של צלקת. זוהי צורה נדירה ואגרסיבית של סרטן עור שיכולה להתפתח כתוצאה מגירוי מתמיד בעור (למשל חיכוך) מצלקת שהחלימה לקויה (צלקת לא יציבה), פיסטולה או כיב.

קלואיד: גורמים וגורמי סיכון

קלואיד: תסמינים

קלואיד הוא בתחילה בצבע אדמדם או חום-אדום, מאוחר יותר לבן-אדום או ורוד. העור שמעליו חלק, והגידול משתנה בעובי והוא בצורת צלחת או גושים. הוא בולט בבירור מסביבתו הבריאה ויכול לגדול במהירות.

קלואידים צלקת מתפתחים לעתים קרובות באזור הכתפיים, על החזה, הגב או תנוכי האוזניים. אנשים מושפעים לרוב תופסים את גידולי הצלקת כלא אסתטיים ומלחיצים פסיכולוגית.

קלואיד: טיפול

הטיפול לא תמיד מצליח, לעתים קרובות קלואידים לא מגיבים אליו בצורה טובה וניתן רק לשטח אותם במידה מסוימת, אך אינם נעלמים לחלוטין. בנוסף, הטיפול יכול להיות ארוך מאוד.

ישנן מספר שיטות לטיפול בקלואידים. איזה מהם ניתן לשקול במקרים בודדים תלוי בגורמים שונים כגון:

  • גיל המטופל
  • סוג עור
  • החלק בגוף בו נמצא הקלואיד
  • מידת ההצטלקות

טיפול בסיליקון

הסיליקון נמרח על התפשטות הצלקת, למשל בצורת רפידות דקות, נייר כסף או ג'ל, בדרך כלל למשך 12 עד 24 שעות ביממה למשך שלושה עד שישה חודשים. איך בדיוק עובד הסיליקון טרם התברר. עם זאת, מומחים מניחים שתכולת הלחות של העור משתפרת מתחת לסיליקון. זה אמור להפחית את עובי הצלקת ואת הגירוד.

זריקות גלוקוקורטיקואידים

גלוקוקורטיקואידים סינתטיים (בלשון הרע "קורטיזון") מעכבים את היווצרות רקמת חיבור חדשה. לשם כך, הרופא מזריק אותם ישירות לרקמת הצלקת. במידת הצורך, ההזרקה חוזרת על עצמה במרווחים של שלושה עד ארבעה שבועות. הגלוקוקורטיקואיד טריאמצינולון (TAC) משמש לרוב להסרת קלואיד.

השיטה כואבת ואורכת מספר חודשים. עם זאת, זה יעיל יחסית.

ציפוי (קריוכירורגיה)

ניתן להשתמש בציפוי גם כדי להסיר קלואיד. לשם כך מחדירים חנקן נוזלי לרקמת הצלקת. זה גורם לרקמה לקפוא מבפנים החוצה ולצלקת להתכווץ. לתוצאה אופטימלית, לעומת זאת, יש לחזור על הציפוי בדרך כלל במרווחים של מספר שבועות.

טיפול בלחץ

לחץ מקומי על אזור הצלקת יכול להפחית את זרימת הדם ברקמת הצלקת, להאיץ את הבשלת הקולגן ובכך לשטח את הצלקת. לחץ מקומי על הצלקת. לטיפול בלחץ זה משתמשים בדרך כלל ברקמה אלסטית (למשל תחבושת דחיסה, גרב, חליפה), לעיתים מסכות פלסטיק שקופות או כפתורי לחץ מיוחדים. הטיפול נמשך בין חצי שנה לשנתיים.

טיפול בלייזר

בטיפול לייזר לא אבלטיבי, למשל, משתמשים בלייזר צבע כדי להפחית את זרימת הדם המוגברת מבחינה פתולוגית ברקמת הצלקת. זה יכול לשמש, למשל, כדי להפחית אדמומיות חמורה של הצלקת.

רדיותרפיה

תמצית בצל

5-Fluorouracil

5-Fluorouracil (5-FU) הוא חומר פעיל שכמו תמצית בצל, מעכב את הבשלת הפיברובלסטים. זה למעשה מאושר לטיפול בסרטן. עם זאת, מחוץ לאישור זה ("off label"), הוא משמש גם לטיפול בקלואידים עמידים לטיפול - גידולי צלקת ששיטות טיפול אחרות אינן יעילות עבורן. לשם כך, 5-FU מוזרק ישירות לרקמת הצלקת. ההליך כולו משולב בדרך כלל עם שיטות טיפול אחרות.

פעולה

בדרך כלל ניתן להשיג תוצאות טובות יותר אם הניתוח משולב עם שיטות טיפוליות אחרות (כגון טיפול בלחץ, הקרנות). לכן, ניתוח אינו מומלץ כסוג כלשהו של טיפול בקלואידים.

קלואיד: מניעה

יש להגן על צלקת טרייה מאור שמש ישיר וקור עז ולטפל כראוי. מי שידוע כנוטה להיווצרות קלואידים לא צריך לעשות פירסינג באוזניים וגם צריך להימנע מפירסינג.