טראומה גולגולת-מוח: השלכות ותסמינים

סקירה קצרה

  • מהלך המחלה והפרוגנוזה: תלוי בחומרת ה-SHT, פרוגנוזה טובה בפגיעה מוחית טראומטית קלה, בתופעות קשות של SHT אפשריות, גם מהלכים קטלניים.
  • תסמינים: תלוי בחומרת ה-SHT, כאבי ראש, סחרחורת, בחילות, הפרעות ראייה, עצירות זיכרון, נמנום, חוסר הכרה,
  • גורמים וגורמי סיכון: פגיעה בגולגולת ובמוח; בעיקר תאונות, נפילות במהלך ספורט, רכיבה על אופניים ללא קסדה, תאונות בעבודה
  • טיפול: בהתאם לדרגת SHT, במקרים קלים מנוחה במיטה, משככי כאבים, תרופות נגד בחילות, במקרה של שברים בגולגולת ו/או דימומים במוח בדרך כלל ניתוח
  • בדיקה ואבחון: היסטוריה רפואית, משך חוסר הכרה, בדיקות נוירולוגיות, טכניקות הדמיה כגון טומוגרפיה ממוחשבת (CT), צילום רנטגן (פחות תדירות), הדמיית תהודה מגנטית (MRI) במידת הצורך

מהי פגיעה מוחית טראומטית?

אם כוח חיצוני - כמו נפילה או מכה בראש - מביא לפגיעה משולבת בעצמות הגולגולת והמוח, הדבר ידוע כפגיעה מוחית טראומטית.

פגיעה מוחית טראומטית היא פגיעה שכיחה יחסית. ההערכות מעמידות את השכיחות על 200 עד 350 מקרים לכל 100,000 תושבים בשנה. רופאים מבחינים בין דרגות חומרה שונות וכן צורות שונות של פגיעה מוחית טראומטית.

בכחמישה אחוזים מהנפגעים, הפגיעה המוחית הטראומטית היא חמורה. אצל חלק מהפצועים זה מוביל לצורך קבוע בטיפול או אפילו למוות. דוגמה לצורה קלה של פגיעה מוחית טראומטית היא זעזוע מוח.

רופאים מחלקים פגיעה מוחית טראומטית (SHT) לשלוש רמות חומרה. הם גם מבחינים בין SHT סגור לבין SHT פתוח. בפגיעה מוחית טראומטית סגורה, הגולגולת הגרמית והקרום הקשה הבסיסי אינם נפגעים.

זעזוע

כל המידע על הצורה הקלה הזו של פגיעה מוחית טראומטית ניתן למצוא במאמר זעזוע מוח.

מהן ההשלכות של פגיעה מוחית טראומטית?

לא ניתן לומר הצהרה גורפת לגבי ההשלכות של פגיעה מוחית טראומטית. משך ההחלמה והאם תופעות מאוחרות מפציעה מוחית טראומטית נמשכות תלוי בעיקר בהיקף הפציעה. עבור פגיעה מוחית טראומטית קלה (דרגה I), הפרוגנוזה היא בדרך כלל טובה ואין תופעות לוואי מהן.

בפגיעה מוחית טראומטית חמורה, לעומת זאת, צפויות מגבלות קבועות ונזק תוצאתי. כיצד מתבטאות ההשלכות של פגיעה קרניו-מוחית תלויה גם באזור המוח המושפע. לדוגמה, הפרעות מוטוריות כמו שיתוק רפוי או ספסטי אפשריות, אך תיתכן גם ליקויים נפשיים.

כשני שליש מהשורדים הבוגרים עם פגיעה מוחית טראומטית קשה הופכים לנכות תעסוקתית כתוצאה מכך. עבור מתבגרים, מדובר רק בכ-20 אחוז מהנפגעים.

מהי תוחלת החיים לאחר פגיעה מוחית טראומטית קשה?

לא ניתן לומר הצהרות כלליות לגבי תוחלת החיים לאחר פגיעה מוחית טראומטית קשה. עם זאת, ההנחה היא ש-40 עד 50 אחוז מהנפגעים מתים כתוצאה מ-SHT חמור.

כמה זמן אדם חולה לאחר פגיעה מוחית טראומטית?

משך המחלה לאחר פגיעה מוחית טראומטית תלוי בהיקף הפגיעה. עבור SHT קל, כגון זעזוע מוח, הקורבנות בדרך כלל בריאים לאחר מספר ימים של התאוששות. לפגיעה מוחית טראומטית חמורה יותר, חולפים לפעמים שבועות וחודשים רבים.

לעתים קרובות, אשפוז בבית חולים מלווה בשיקום (גמילה) כדי לטפל בנזק המשני של הפגיעה המוחית הטראומטית. עבור אנשים מסוימים, השפעות הפציעה נמשכות כל החיים.

מהם התסמינים של פגיעה מוחית טראומטית?

  • כְּאֵב רֹאשׁ
  • סְחַרחוֹרֶת
  • בחילות, הקאות
  • חוסר הכרה
  • הפרעות ראייה
  • אִי הִתמַצְאוּת
  • פערי זיכרון (אמנזיה), במיוחד הקשורים לזמן סביב התאונה
  • תרדמת

ניתן לחלק פגיעה מוחית טראומטית לשלוש רמות חומרה:

  • פגיעה מוחית טראומטית קלה (דרגה I): אם מתרחשת חוסר הכרה, היא מוגבלת בזמן ל-15 דקות או פחות. בדרך כלל, לא מתרחשות השלכות נוירולוגיות.
  • פגיעה מוחית טראומטית בינונית (דרגה II): חוסר הכרה נמשך עד שעה אחת. תופעות מאוחרות אפשריות, אך לא סבירות במיוחד.
  • פגיעה מוחית טראומטית חמורה (דרגה III): חוסר הכרה נמשך יותר משעה אחת; סבירות להשלכות נוירולוגיות.

כדי להעריך את חומרת הפגיעה המוחית הטראומטית, רופאים משתמשים במה שידוע כ- Glasgow Coma Scale. נקודות מוקצות עבור הקריטריונים הבאים:

  • פתיחת עיניים: האם זה מתרחש באופן ספונטני, רק כשמדברים אליו, בתגובה לגירוי כואב, או בכלל לא (למשל, כאשר מחוסר הכרה)?
  • תפקוד מוטורי של הגוף: האם המטופל זז כאשר הוא מתבקש או שהיכולת לנוע מוגבלת?

ככל שהאדם המושפע מגיב בצורה טובה יותר וספונטנית יותר, ביחס לקריטריון המתאים, כך הציון המוענק גבוה יותר. לעומת זאת, ככל שהניקוד נמוך יותר, כך הפציעה חמורה יותר. רופאים משתמשים בסולם גלזגו תרדמת (ציון GCS) עם הכללת תסמינים כדי להקצות טראומה מוחית לרמת חומרה.

התסמינים הנובעים מפגיעה מוחית טראומטית תלויים גם בסוג הפציעה. ידועות הצורות הבאות של פגיעות ראש ומוח:

  • חבלה גולגולתית: יתכן כאב ראש או סחרחורת, לא מופיעות הפרעות בהכרה או תסמינים נוירולוגיים. במקרה של חבלה בגולגולת, המוח נשאר ללא פגיעה ואינו מפגין כל הפרעה תפקודית.

לכל המידע על הצורה הקלה הזו של פגיעה מוחית טראומטית, עיין במאמר זעזוע מוח.

  • חבלה מוחית (contusio cerebri): מתרחשת חוסר הכרה, הנמשכת בין יותר משעה למספר ימים. תסמינים נוירולוגיים המתרחשים תלויים באזור המוח שנפגע. אלה כוללים התקפי אפילפסיה, שיתוק, בעיות בדרכי הנשימה או במחזור הדם ותרדמת.
  • חבלה מוחית (Compressio cerebri): בפציעה מוחית טראומטית זו, המוח חבול או חיצונית או על ידי לחץ מוגבר מבפנים, כגון דימום או נפיחות של המוח. כאב ראש חמור, סחרחורת, בחילות, הפרעות נוירולוגיות נוספות או חוסר הכרה עמוק הם סימנים אפשריים.
  • שבר גולגולת גולגולת (שבר בגולגולת): פיצול בעצם הגולגולת עשוי להיות מוחשי או שחיטה עשויה להיות גלויה. אנשי מקצוע רפואיים מבחינים בין טראומת ראש פתוחה, שבה המוח חשוף חלקית, לבין פגיעת ראש מכוסה או סגורה (הגולגולת אינה נפתחת).

מהם הגורמים והסיכונים לפגיעה מוחית טראומטית?

עצם הגולגולת מקיפה את המוח להגנתו. מלפנים נמצאת גולגולת הפנים, המורכבת מעיני העין הגרומות והאף ומהלסת העליונה והתחתונה. רוב המוח מוקף בגולגולת האחורית. בסיס הגולגולת מקיף את המוח מלמטה. גם המעבר לחוט השדרה נמצא שם.

המוח וחוט השדרה יוצרים יחד את מערכת העצבים המרכזית (CNS).

ברוב המקרים, פגיעה מוחית טראומטית היא תוצאה של תאונה. הסיבות השכיחות הן נפילות בזמן ספורט ללא קסדה, כמו רכיבה על אופניים או סקי, או בעבודה. בנוסף לטראומה בכוח קהה (כגון מכה או פגיעה), תיתכן גם פציעות ניקוב (פירסינג).

ההערכה היא ששליש מהפגיעות הקרניו-מוחיות הן תוצאה של תאונות דרכים. אחד מכל שלושה מהנפגעים סובל גם מפציעות אחרות - רופאים מתייחסים לזה כאל פוליטראומה.

מהו הטיפול בפגיעה מוחית טראומטית?

אם התסמינים של פגיעה מוחית טראומטית מתגברים במהלך תקופה זו, ניתן לזהות ולטפל במהירות בהשלכות, כגון דימום מוחי. משככי כאבים, כגון אקמול, משמשים לטיפול בתסמינים כגון כאבי ראש. חומרים פעילים כגון metoclopramide עוזרים להילחם בבחילות.

אם יש פגיעה מוחית טראומטית חמורה יותר, אשפוז תמיד הכרחי. אם החולה מחוסר הכרה, אמצעי הטיפול הראשונים בזירת התאונה מכוונים לאבטחת תפקודים חיוניים (כגון זרימת דם ונשימה).

שלבי טיפול נוספים תלויים בסוג הפציעה. טראומה קרניו-מוחית פתוחה, אך במקרים מסוימים גם שברים מכוסים בגולגולת ודימומים מוחיים, חייבת בדרך כלל להיות מטופלת בניתוח.

להמשך טיפול בפציעות גולגולתיות קשות, מומלץ להגיע לבית חולים מיוחד או למתקן שיקום מוקדם. כאן זמין צוות מיוחד של מומחים רפואיים, פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק ומרפאי תקשורת. המטרה היא להתאמן ולהחזיר את היכולות הגופניות, הנפשיות והדיבוריות.

כיצד מאבחן הרופא פגיעה מוחית טראומטית?

אם יש חשד לטראומה קרניו-מוחית, יש לאשפז את האדם שנפגע בבית חולים. כאן, מנתחי טראומה, אורטופדים ונוירולוגים עובדים בדרך כלל יד ביד באבחון. במהלך בדיקה נוירולוגית, הרופא בודק בין היתר האם האדם הנוגע בדבר קשוב ומכוון.

במקביל, הוא בודק האם פגיעות חיצוניות מעידות על פגיעה מוחית טראומטית. בחולים מחוסרי הכרה, תגובת האישון לגירוי אור (המכונה גם תגובת האור או רפלקס האישון), בין היתר, מספקת מידע על היקף הפגיעה המוחית.

בעזרת הליכי הדמיה כגון בדיקת רנטגן או - כיום מועדפת בעיקר - טומוגרפיה ממוחשבת (CT), ניתן לזהות בקלות שברים בעצמות הגולגולת ובבסיס הגולגולת. נראות גם פציעות במוח כגון חבלות, חבורות או דימום.

אם לא ניתן לראות שינויים ברורים ב-CT למרות התלונות הקיימות, בדרך כלל מופיעה הדמיית תהודה מגנטית (MRI).