סקירה קצרה
- הגדרה: Hyperdontia מייצג עודף שיניים, hypodontia עבור תת-ספירת שיניים.
- טיפול: היפרדונטיה מטופלת בניתוח (אצל ילדים בכלל, במבוגרים רק במקרה של אי נוחות). בהיפודונטיה עוזרים גשרים, שתלים, פלטה או ניתוח (חשיפת שיניים עצורות, כלומר שיניים עצומות בלסת).
- סיבות: היפרדונטיה היא בעלת נטייה גנטית. היפודונטיה אמיתית היא גם תורשתית וקשורה גם למחלות שונות (כגון שפה וחך שסועים) או הפרעה כרומוזומלית של דאון. היפודונטיה נרכשת יכולה להיות תוצאה של תאונה, למשל.
- אבחון: הליכי הדמיה כגון צילומי רנטגן. במקרה של היפרדונטיה, רווח גדול יותר בין החותכות עשוי להצביע גם על שיניים פגועות.
מהי היפרדונטיה?
היפרדונטיה היא חריגה דנטלית: שיניים מיותרות קיימות בשיניים. באופן ספציפי, מומחים מדברים על היפרדונטיה כאשר יש יותר מ-20 שיני חלב בילד או יותר מ-32 שיניים קבועות במבוגר. השיניים העודפות עומדות בדרכן של השיניים הרגילות ועלולות להוביל לחסימות של המשנן.
ניתן להבחין בין צורות שונות של היפרדונטיה:
- Paramolar: כאן ישנן שיניים נוספות, גם הן בדרך כלל בצורת חרוט, בין הטוחנות הראשונה והשנייה או השנייה והשלישית (טוחנות), ובדרך כלל בלסת העליונה. השיניים העל-מספריות עלולות להתמזג עם שורשי השיניים הטוחנות.
- Distomolar: השיניים הנוספות כאן ממוקמות מאחורי הטוחנות העיקריות השלישיות. לעתים קרובות הם מתמזגים עם השורשים שלהם.
- היפרדונטיה מרובה / דיספלזיה קלידוקרניאלית: המונחים הטכניים משמשים מומחים כאשר בלסת נמצאים צמחים רבים (מרובים) של שיניים עליות.
מה הכוונה בהיפודונטיה?
היפודונטיה אמיתית היא כאשר שיניים חסרות מלידה. בהיפודונטיה בילדים, יש פחות מ-20 שיני חלב. למבוגרים שנפגעו יש פחות מ-32 שיניים.
להיעדר מולד של שיניים יכולה להיות השפעה משמעותית על התפתחות הילד: עצם הלסת אינה צומחת כראוי מכיוון שגירוי הלחץ באזור מרווח השיניים חסר במהלך הלעיסה. בנוסף, הדיבור והלעיסה עלולים להיפגע.
שיניים חסרות משפיעות לרוב על שיני הבינה, ובתדירות נמוכה יותר, למשל, הטוחנות הקדמיות או החותכות הצדדיות. בכמחצית מהנפגעים חסרה יותר משן אחת.
מומחים מבחינים בין מספר צורות של שיניים חסרות:
- היפודונטיה: חסרות שיניים בודדות או מעטות.
- אנודונטיה: אין שיניים בכלל בלסת. עם זאת, השכיחות של וריאנט היפודונטיה זו נמוכה מאוד, כלומר: אנודונטיה היא נדירה ביותר.
רופאים מדברים על היפודונטיה נרכשת כאשר שיניים נשרו, למשל לאחר תאונה או במהלך מחלה.
כיצד מטפלים בהיפרדונטיה?
השיניים העל-מספריות נמצאות בדרכן של השיניים הרגילות ועלולות להוביל לחסימות בשיניים. במיוחד בילדים, לכן יש לטפל בהיפרדונטיה בדרך כלל בניתוח. במקרה זה, מנתח פה מסיר את השיניים העודפות או הצמדות השיניים.
אצל מבוגרים, השיניים הנוספות יכולות להישאר במקומן כל עוד אין אי נוחות הקשורה אליהן. אולם לעיתים הם מהווים מטרד, למשל מסיבות אסתטיות במקרה של סתימות משמעותיות. במקרה זה, רצוי לטפל בהיפרדונטיה בניתוח גם בבגרות.
כיצד מטפלים בהיפודונטיה?
קיימות שיטות טיפול שונות בשיניים חסרות. לעתים קרובות השיניים נמצאות במקומן אך אינן יכולות לבקוע, למשל, מכיוון שהן חסומות על ידי שיניים אחרות. במקרה זה, ניתוח פה יכול לעזור לחשוף את השיניים המושפעות (שנשמרות).
הטיפול בהיפודונטיה תמיד שייך בידיו של אורתודנט מנוסה. בתכנית טיפול הוליסטית נלקחת בחשבון מצב הלסת והשיניים של האדם הפגוע.
מהם הגורמים להיפרדונטיה?
הסיבה להיפרדונטיה היא ככל הנראה חלוקה של נבט שן (הצמדת שן עוברית בלסת), שבהמשך מביאה לשתי שיניים. למה זה קורה לא ברור. מומחים חושדים בפעילות יתר שנקבעה גנטית של רכס השן בשלב היווצרות השן.
מהם הגורמים להיפודונטיה?
היפודונטיה מבוססת בעיקר על תורשה: ספירת חסר של שיניים היא בעלת סיבות גנטיות ומתרחשת במשפחות. בנוסף, הוא נצפה יותר ויותר במחלות מסוימות או הפרעות כרומוזומליות. אלה כוללים, למשל:
- שפה וחך שסועים: במום מולד זה, השפה העליונה אינה מתמזגת או שהחך מפוצל ומחובר ישירות לאף.
- אנמיה המוליטית: בצורת אנמיה מסוימת, תוחלת החיים של תאי הדם האדומים (אריתרוציטים) מתקצרת משמעותית.
- תסמונת דאון (טריזומיה 21): הפרעה כרומוזומלית זו מובילה לליקויים אינטלקטואליים ופיזיים בולטים יותר או פחות.
- תסמונת בלוך-סולצברגר: מחלה תורשתית נדירה זו מובילה בעיקר לשינויים בעור, בשיניים, בציפורניים ובשיער.
כיצד לזהות היפו- והיפרדונטיה?
היעדר שיניים (היפודונטיה) ניתן לזהות בצילום רנטגן.
הליכי הדמיה נחוצים גם לאבחון היפרדונטיה: מאחר שברוב המוחלט של המקרים השיניים העל-מספריות אינן בוקעות אלא נסתרות (נשמרות), ניתן לזהות אותן רק בהליכי הדמיה כגון צילומי רנטגן. עם זאת, אינדיקציה גלויה להיפרדונטיה יכולה להיות פער רחב בין החותכות. זה עשוי להוביל לבדיקה נוספת בטכניקות הדמיה.
