ספירומטריה: מתי יש צורך?
הסיבות לבדיקות ספירומטריות כוללות:
- בירור הגורם לשיעול כרוני או קוצר נשימה (קוצר נשימה)
- חשד למחלות של דרכי הנשימה, הריאות או הלב
- חשד למחלות של שרירי הנשימה
- שימוש כרוני בטבק
- בדיקת תפקודי ריאות לפני ניתוח
- טיפול רפואי מונע כללי
- בדיקת בריאות תעסוקתית למניעה ואבחון מחלות מקצוע
ספירומטריה: ביצוע
במהלך הספירומטריה נותנים למטופל פיה, שהופכת למכשיר מדידה עבורו ואותו עליו להחזיק בחוזקה בשתי השפתיים. האף שלו נסגר עם אטב לאף. בהוראת הרופא, המטופל נושם כעת פנימה והחוצה דרך הפיה למשך כחמש עד עשר דקות: לאחר שאיפה עמוקה ככל האפשר, על המטופל לנשוף במהירות ובעוצמה ככל האפשר.
על מנת שהממצאים יהיו בעלי משמעות, חשוב מאוד שהמטופל ימלא אחר הוראות הרופא בדיוק במהלך הבדיקה וישתף פעולה היטב.
בדיקת ברונכוספסמוליזה
במקרים מסוימים (למשל לאבחון COPD או אסטמה) הרופא משלב ספירומטריה עם מדידה נוספת:
השוואת הקריאות לפני ואחרי מתן התרופה עוזרת לרופא לצמצם את האבחנה של הפרעה בדרכי הנשימה. אם קיבולת השניה השתפרה במידה מסוימת במדידה השנייה לעומת המדידה הראשונה, מרחיב הסימפונות הרחיב את דרכי הנשימה שהצטמצמו בעבר - החולה כנראה סובל מאסטמה.
ספירומטריה: הערכה
מחלות עם דרכי הנשימה היצרות, למשל, מראות נשיפה ממושכת ומופחתת. לאחר מכן מורידים את מדד Tiffeneau (= היחס בין קיבולת של שנייה אחת ליכולת חיונית).
אם הקיבולת החיונית מופחתת, ייתכן שהדבר נובע מירידה בפיגור הריאות (הגבלה) או היפר-אינפלציה ריאתית (אמפיזמה). לאחר מכן יש צורך במחקרים נוספים כדי להבחין בין שני הגורמים האפשריים הללו.
ספירומטריה: מהם הסיכונים?
ספירומטריה היא הליך פשוט ולמעשה ללא סיכונים. נשימה עמוקה יכולה לפעמים לגרום לשיעול מגורה ויובש בפה או לסחרחורת קלה. עם זאת, שני אלה נעלמים במהירות.
