סקירה קצרה
- מה זה גמגום? גמגום הוא הפרעה בזרימת דיבור שבה, למשל, חוזרים על צלילים בודדים או הברות (למשל ww-למה?) או צלילים נמשכים החוצה (למשל, תן לי להיות בשלום).
- מהם הגורמים לגמגום? ישנם גורמים שונים, למשל נטייה, חוויות טראומטיות או הפרעות בעיבוד של אותות עצביים מתאימים.
- מה ניתן לעשות נגד גמגום? בילדות, הגמגום לרוב נעלם מעצמו. אחרת, טיפול בגמגום יכול לעזור. אצל מבוגרים, הגמגום בדרך כלל אינו נעלם לחלוטין, ולכן מומלץ טיפול כדי להשתלט על ההפרעה - במיוחד אם הגמגום מהווה נטל כבד על האדם שנפגע.
מה זה גמגום?
גמגום יכול להתבטא במגוון דרכים:
- כמו חזרה על צלילים, הברות או מילים (למשל www-למה?)
- כלחיצה ללא קול של אותיות ראשוניות (למשל, שמי הוא B——-ernd.)
- כהארכה של צלילים בודדים (למשל Laaaaass mich doch iiiiiiin Ruhe.)
גמגום הוא תופעה אינדיבידואלית. כל מגמגם מגמגם בצורה שונה ובמצבים שונים. עוצמתו של מישהו מגמגם תלוי גם במצב הנפשי הנוכחי. עם זאת, גמגום אינו הפרעה נפשית, אלא פיזי.
הפרעה בדיבור יכולה להתרחש יחד עם חריגות אחרות שמפריעות בנוסף לתקשורת. אלה כוללים, למשל, תופעות לשוניות כמו שימוש במילות מילוי וכן תופעות לא לשוניות כמו מצמוץ, רעד בשפתיים, תנועה של שרירי הפנים והראש, הזעה או נשימה שונה.
גמגום אצל ילדים
כ-25 אחוז מהילדים הללו מפתחים גמגום "אמיתי", כלומר קבוע. זה מתיש ומתסכל. לכן אין זה פלא שילדים מושפעים אינם אוהבים לדבר או אפילו חוששים לעשות זאת - במיוחד אם הם מתגרים על ידי בני גילם בגלל הגמגום שלהם. מתפתח מעגל קסמים של פחד והימנעות. הגמגום נעשה יותר ויותר מושרש. ככל שזה נמשך זמן רב יותר, קשה יותר לחזור לדיבור שוטף.
גמגום אצל מבוגרים
אצל מבוגרים, הגמגום נעלם לחלוטין רק במקרים נדירים. לכן בדרך כלל כבר לא ניתן לריפוי. עם זאת, הטיפול יכול להצליח ולשפר משמעותית את איכות החיים. האדם המושפע יכול ללמוד לדבר בצורה שוטפת יותר ולהתמודד טוב יותר עם גמגום.
גמגום יכול להיות מלחיץ רגשית
גמגום יכול להיות נטל פסיכולוגי לא מבוטל. אנשים רבים שמגמגמים מנסים לחפות על הבעיה שלהם. הם נמנעים מאותיות ראשוניות מסוימות שקשה להם או מחליפים במהירות מונחים עדינים למילים אחרות כדי שהאדם השני לא יבחין בגמגום. עם הזמן, הפחד והמאמץ המוגבר הנדרש לדבר מובילים לאסטרטגיות הימנעות. לחלקם זה אפילו מגיע עד כדי כך שהם מדברים רק כשאי אפשר אחרת. הם נסוגים מחיי החברה.
גמגום: גורמים והפרעות אפשריות
דיבור הוא משחק גומלין מורכב של פעולות שונות הנשלטות על ידי המוח. יש צורך לתאם נשימה, קוליות וארטיקולציה בשברירי שנייה. אצל אנשים שמגמגמים, האינטראקציה הזו מופרעת.
- "הפרעות העברה". הגמגום נחשב כמבוסס על הפרעה באותות העצבים שיש לעבד לדיבור ו/או מבוסס על הפרעה מוטורית של האיברים המעורבים בדיבור.
- נטייה: מכיוון שגמגום מופיע לעיתים קרובות במשפחות, כנראה שיש לכך נטייה גנטית. מרכיב תורשתי נתמך גם על ידי העובדה שבנים וגברים מגמגמים בתדירות גבוהה הרבה יותר מבנות ונשים. עם זאת, הורים אינם מעבירים ישירות את הגמגום לילדיהם, אלא ככל הנראה רק נטייה מתאימה. אם זה עונה על טריגר לגמגום (למשל, מצב מלחיץ) ומתווספים תנאים שמנציחים את הגמגום, הפרעת הדיבור מתבצרת.
דבר אחד בטוח: גמגום אינו הפרעה נפשית, אלא הפרעה בדיבור הנגרמת על ידי מיומנויות מוטוריות. זה מתרחש ללא קשר לרקע חברתי ותרבותי, רמת השכלה ואינטראקציה בתוך המשפחה.
גמגום: טיפול
האבחון והטיפול המדויקים יותר בגמגום מתבצעים על ידי מטפלי תקשורת ושפה, לעיתים גם על ידי מורים למערכת הנשימה, הקול והדיבור וכן פדגוגים לריפוי תקשורת. במהלך הבדיקות, המטפל תלוי בחלקו בתצפיות של האדם המושפע או ההורים. ראשית, אופי הגמגום וההתנהגויות הנלוות נקבעים ביחד.
בטיפול בגמגום, קבוצות מקצועיות שונות מיישמות גישות שונות. במקרים בודדים, הטיפול תלוי גם בסוג ובחומרת הגמגום וכן בגילו של האדם שנפגע.
המטרות הכלליות של טיפול בגמגום הן בעיקר:
- להסיר את הפחד של המגמגם.
- @ לתרגל דיבור שוטף.
- לתת תחושה של קצב הדיבור והנשימה.
טיפול בגמגום למבוגרים
שיטה מיוחדת לטיפול בגמגום למבוגרים היא עיצוב שטף. הוא נועד לשנות את אופן הדיבור של האדם ולמנוע ממנו מלכתחילה להתחיל לגמגם. הטכניקות כוללות שימוש ברכות בקול בתחילת המילה ומתיחה של תנועות. בנוסף, הסובלים לומדים לשלוט בנשימה שלהם. עם זאת, יש לתרגל שיטה זו בצורה אינטנסיבית כך שתהפוך לטבע שני לאדם המושפע והדיבור שנשמע בהתחלה המוזר יהפוך לזרימה טבעית של דיבור.
טיפול בגמגום לילדים
טיפול בגמגום לילדים מבחין בין גישה ישירה לגישה עקיפה.
הגישה העקיפה אינה מתמקדת בבעיית הדיבור. במקום זאת, היא עוסקת בעיקר בהפחתת פחדים וקידום הרצון לדבר. בדרך זו, הגישה העקיפה שואפת להניח את היסודות לדיבור נטול חרדות ורגוע. משחקי דיבור ותנועה, כמו פסוקים ושירים קצביים, וכן תרגילי הרפיה ודיאלוג, נועדו לקדם את חדוות הדיבור של הילד. שיתוף פעולה הדוק עם ההורים יכול לשפר את הצלחת הטיפול.
הגישה הישירה מתייחסת ישירות לבעיית הדיבור. ילדים לומדים כיצד לשלוט בגמגום, להירגע כאשר הם חסומים ולנהל בשלווה מצבי שיחה. בנוסף, גישה זו מקדמת גישה פתוחה לבעיה ומחזקת את הביטחון העצמי של הילדים.
סיכויי הצלחה
אצל מבוגרים, לעומת זאת, הגמגום רק לעתים רחוקות נעלם לחלוטין. עם זאת, אימון מתמשך יכול לשפר משמעותית את השטף ולשמור על שליטה בגמגום.
גמגום: מתי צריך לראות רופא?
אם מישהו מגמגם צריך טיפול תלוי בחומרת הפרעת הדיבור. הקריטריונים לכך הם באיזו תדירות מתרחשים התקפי גמגום ועד כמה הם חמורים. אולם מעל לכל, יש לטפל בגמגום אם הוא מטיל עומס פסיכולוגי על האדם שנפגע.
התנהגות הימנעות במיוחד היא אינדיקציה ברורה שהגיע הזמן לפנות לעזרה - כלומר, כאשר האדם המגמגם נמנע ממצבי שיחה או נסוג מסביבתו החברתית.
גמגום: מה אתה יכול לעשות בעצמך
- קח אותו ברצינות כשותף לדיון.
- הקשיבו לו ברוגע ובסבלנות.
- תן לו לסיים.
- אל תפריע לאדם המגמגם ואל תמשיך לדבר בשמו מתוך חוסר סבלנות.
- סימן תשומת לב על ידי שמירה על קשר עין.
- עידוד עם כוונות טובות כמו "קח את זה בקלות" או "לך תמיד לאט" יכול לגרום לאדם המגמגם להרגיש עוד יותר חוסר ביטחון.
- מעל הכל, לעולם אל תצחקו על אדם שמגמגם. זה לא רק יכול להעצים את הגמגום, אלא גם פוגע במקביל שלך.
