Tinea corporis: תיאור
המונח tinea (או dermatophytosis) מתייחס בדרך כלל לזיהום של העור, השיער והציפורניים בפטריות חוטיות (דרמטופיטים). במקרה של tinea corporis (גזזת), פטריית העור פוגעת בגב, בבטן ובחזה, וכן בגפיים (למעט כפות הידיים והרגליים) - בעיקרון, בכל אזורי העור השעירים. הפנים עלולות להיות מושפעות גם (tinea faciei).
אופייני לגזזת הם אדמומיות עור קשקשיות ומגרדות. בדרך כלל הזיהום הוא שטחי בלבד. עם זאת, מדי פעם זה יכול להתפשט לשכבות עמוקות יותר של העור.
הפתוגנים של tinea corporis מועברים ישירות מאדם לאדם או דרך חפצים מזוהמים. הפתוגנים של גזזת יכולים להידבק גם מבעלי חיים נגועים.
גַזֶזֶת
תסמונת Trichophyton-rubrum
צורה נוספת של tinea corporis היא תסמונת Trichophyton-rubrum. זיהום כרוני נרחב זה משפיע לא רק על העור אלא גם על הציפורניים ולעיתים קרובות יכול להימשך עשרות שנים. זה חוזר על עצמו זמן קצר לאחר סיום הטיפול. מכיוון שתסמונת Trichophyton rubrum מופיעה במשפחות, כנראה שיש מאחוריה נטייה גנטית.
טוקלאו
צורה מיוחדת נוספת של פטרת עור היא Tinea imbricata, הנקראת גם טוקלאו (על שם איים בדרום האוקיינוס השקט), המופיעה רק באזורים הטרופיים. הוא נמצא כמעט אך ורק בקרב קבוצות אתניות של צבע, כמו תושבי אי הים הדרומי, סינים, הודים ואינדיאנים דרום אמריקאים, והוא מאוד מדבק אליהם. זה מרמז על נטייה גנטית מתאימה.
Tinea corporis: תסמינים
tinea corporis שטחי
אם הזיהום משפיע בעיקר על שכבות עור שטחיות, מתפתחים כתמי עור אדומים דלקתיים, מעט קשקשים ועגלגלים סביב זקיקי השיער המושפעים מהפטרייה. ככל שהזיהום מתקדם, כמה כתמי עור כאלה עלולים להתמזג יחד וליצור צורות בקנה מידה גדול של מפת קרקע. עלולות להתפתח פוסטולות, במיוחד בקצוות המדבקות. מהמרכז, כתמי העור חיוורים.
טינה קורביס עמוקה
Tinea corporis: סיבות וגורמי סיכון
Tinea corporis נגרמת על ידי פטריות חוטיות (דרמטופיטים). פטריות חוטיות אלו יכולות להיות מועברות ישירות מאדם לאדם, בעקיפין דרך חפצים ואדמה מזוהמים, ובאמצעות מגע עם בעלי חיים נגועים (כגון חתולים, בקר).
כמה מינים של פטריות חוטיות עלולות לגרום ל-tinea corporis. הגורם הסיבתי הנפוץ ביותר במרכז אירופה הוא Trichophyton rubrum. מבין הפטריות החוטים האחרות, T. mentagrophytes, Microsporum canis ו- Epidermophyton floccosum, למשל, הם גורמים אפשריים לגזזת.
ישנם כמה גורמים המעדיפים בדרך כלל זיהום בפטרת עור. אלה כוללים סביבה חמה ולחה, למשל עקב הזעה כבדה או שחייה. מערכת חיסונית מוחלשת גם מעדיפה זיהומים פטרייתיים כגון tinea corporis. היחלשות ההגנה של הגוף יכולה להיות תוצאה של מחלה חמורה (כגון HIV) או להיגרם על ידי תרופות (מתן תרופות מדכאות חיסון, למשל לאחר השתלת איברים).
Tinea corporis: בדיקות ואבחון
אם יש חשד ל-tinea corporis, רופא כללי או רופא עור הוא האדם הנכון לפנות אליו. הדבר הראשון שצריך לעשות הוא לדבר איתך כדי לקחת את ההיסטוריה הרפואית שלך (אנמנזה): הרופא ישאל אותך, למשל, כמה זמן התסמינים שלך קיימים, האם יש תלונות אחרות והאם יש לך מחלות בסיסיות כלשהן.
במקרים בודדים, נעשה שימוש בבדיקות נוספות, כגון בדיקת העור באמצעות אור UV (מנורת אור עץ). ניתן לזהות דרמטופיטים מסוימים תחת אור זה.
Tinea corporis: טיפול
הטיפול ב-tinea corporis תלוי במידת הזיהום. ברוב המקרים, הזיהום tinea corporis הוא שטחי בלבד ולא נרחב במיוחד, כך שמספיק טיפול חיצוני (אקטואלי). לדוגמה, נעשה שימוש בקרמים, תמיסות, ג'לים או אבקות עם חומרים פעילים אנטי פטרייתיים - כלומר חומרים פעילים יעילים נגד פטריות, כגון מיקונזול, קלוטרימאזול וטרבינאפין. התרופות מיושמות במשך מספר שבועות - תלוי בהיקף ה-tinea corporis.
בילדים ובנשים הרות ומניקות עם tinea corporis, הרופא יהיה זהיר במיוחד בבחירת הטיפול מכיוון שקבוצות חולים אלו עשויות שלא להשתמש בחומרים מסוימים.
Tinea corporis: מהלך המחלה ופרוגנוזה
Tinea corporis, כמו זיהומים פטרייתיים אחרים, דורשת סבלנות רבה במהלך הטיפול: פטריות הן עקשניות, ולכן יש להיות עקביים מאוד בשימוש בחומרים אנטי פטרייתיים. יש להקפיד על משך הטיפול המומלץ על ידי הרופא. אם הטיפול מופסק מוקדם מדי, ה-tinea corporis יחזור במקרים רבים.
