אובדן שמיעה (Hypacusis): בדיקה

בדיקה קלינית מקיפה היא הבסיס לבחירת שלבי אבחון נוספים:

• כללי בדיקה גופנית - כולל דם לחץ, דופק, משקל גוף, גובה וכו '.
• בדיקה רפואית אף אוזן גרון כולל אבחון מכשירים רפואיים (למשל, אודימטריה של סף צליל); יתר על כן.
  • בדיקות מזלג כוונון על פי וובר ורין כדי להבדיל בין: אובדן שמיעה סנסוריאלי של מוליכות הקשורות לאוזן התיכונה ואוזן פנימית:
    • על פי וובר (מבחן וובר): ביצוע: כף רגלו של מזלג כוונון רוטט מונחת על כתר המטופל. ראש. צליל מועבר בשלב לשתי האוזניים הפנימיות באמצעות הולכת עצם. שמיעה רגילה: צליל ממזלג הכוונון שנשמע באותה מידה בשתי האוזניים (במרכז ראש), הצליל אינו לרוחב. הפרעת שמיעה חד צדדית או א-סימטרית: טון מזלג הכוונון בצד אחד, זה נקרא "לטרליזציה" (lateralization).
      • הפרעת תפיסת קול חד צדדית: הצליל נתפס חזק יותר על ידי האוזן הפנימית השמיעה (הרגילה) הטובה יותר (המטופל לרוחב לאוזן הבריאה).
      • הפרעת הולכה קולית חד צדדית: הצליל נשמע חזק יותר באוזן החולה

      [התפשטות טימפנית: כאשר יש הפרעה מוליכת חד צדדית, הצליל נשמע חזק יותר באוזן הפגועה].

    • על פי Rinne (בדיקת Rinne): בדיקת Rinne מנצלת את התכונות הפיזיולוגיות של האוזן: כאשר למטופל יכולת שמיעה תקינה, הצליל נשמע חזק יותר באמצעות הולכת אוויר מאשר דרך הולכת עצם בגלל תכונות ההגברה של העצמות ו עור התוף. מזלג כוונון מתפורר (כף רגל מזלג על תהליך העצם שמאחורי האפרכסת), שאינו נשמע עוד באמצעות הולכת עצם, נשמע זמן רב יותר באמצעות הולכת אוויר (מזלג כוונון מול האפרכסת). מונח על המטופל כשרגל המזלג מכווננת על תהליך העצם מאחורי האפרכסת (Processus mastoideus). ברגע שהמטופל נותן סימן שהוא כבר לא שומע את מזלג הכוונון, הוא מוחזק ישירות מול האפרכסת שלו.
      • מבחן Rinne חיובי: המטופל עדיין יכול לשמוע את מזלג הכוונון → אין הפרעה בהולכת קול, אך הפרעת תחושת קול אינה נכללת באמצעותו.
      • מבחן Rinne שלילי: המטופל כבר לא שומע את מזלג הכוונון → מוליך אובדן שמיעה (= הפרעה חיצונית או האוזן התיכונה שטח).
      • אם המטופל קובע באמינות שהוא לא תופס בכלל צליל מזלג כוונון, סנסוריאלי מובהק אובדן שמיעה משתי האוזניים חייבות להיות נוכחות.
• בדיקת בריאות