פטריית כף הרגל
כף הרגל של הספורטאי היא מחלת עור הפוגעת רק בכפות הרגליים ופוגעת באנשים רבים. היא נגרמת על ידי קולוניזציה של פטריות נימה, מה שמכונה דרמטופיטים, ומתרחשת ברוב המקרים באופן מועדף על כף הרגל ובמרווחים שבין אצבעות הרגליים. הפטריות נוטות להתיישב באזורים אלה של כף הרגל, מכיוון שהן מוצאות סביבה חמה ולחה בה הן יכולות לצמוח ולהתרבות היטב.
כף הרגל של הספורטאי מתפתחת באופן מועדף אצל אנשים שמזיעים הרבה או נועלים נעליים שלא מתאימות כראוי לאורך זמן. במיוחד נעלי ספורט ושימוש במקלחות ציבוריות ללא נעלי רחצה מעלים את הסיכון להתפתחות כף הרגל של הספורטאי. מחלות אחרות, כגון הפרעות במחזור הדם של הרגליים, סוכרת או היחלשות של המערכת החיסונית הם גם גורמי סיכון להופעת כף הרגל של הספורטאי.
הסימפטומים הראשוניים של כף הרגל של אתלט כוללים גירוד חמור, אדמומיות וקנה מידה בעור. במהלך המחלה העור מתחיל להתקלף עוד ועוד ונוצרות לוחות עור לבנבן, שהם רכים מאוד וגם יורדים. באזורים המגרדים והאדומים, עלולות להתפתח שלפוחיות אשר נרטבות וגורמות כְּאֵב בהליכה.
אזורי עור פתוחים שניזוקו מהתקף פטרייתי הם נקודת כניסה אפשרית לאחרים בקטריה ו חיידקים, שיכולים לקדם זיהומים נוספים. כף הרגל של האתלט יכולה להיות מועברת מאדם לאדם באמצעות מגע ישיר או באמצעות זיהום מריחה. המאזניים, היורדים ונופלים מסוליית כף הרגל, מכילים רכיבים של הפטרייה ועלולים להדביק את עורם של אנשים אחרים. לכן יש להימנע מהליכה יחפה וביקורים במרחצאות ציבוריים או בסאונה במקרה של כף רגל של אתלט.
לטיפול בכף הרגל של הספורטאי משחות וקרמים משמשים, אשר בשימוש נכון מובילים לריפוי מוחלט. לאחר טיפול בזיהום הפטרייתי עם משחה מקומית, יש להשתמש בו למשך 3 - 4 שבועות נוספים לאחר שהסימפטומים שככו. אם הפטרייה לא מטופלת כראוי או מספיק זמן, הזיהום יכול להתלקח שוב ולהיות כרוני. בנוסף, הפטרייה יכולה להתפשט עוד יותר ולהשפיע על סוליית כף הרגל ועל הרווחים בין האצבעות, כמו גם על ציפורניים. פתוגני הפטרייה ממשיכים להתרבות בעור הפגום ויכולים גם לגרום לדלקת קשה וזיהום ברקמות הרקמות הרקמות שמסביב.
