מהו המניסקוס?
המניסקוס הוא סחוס שטוח במפרק הברך שמתעבה כלפי חוץ. כל ברך מכילה מניסקוס פנימי (meniscus medialis) ומניסקוס חיצוני קטן יותר (m. lateralis).
הדיסקים הבין-מפרקיים הדוקים למדי, עמידים ללחץ, העשויים מרקמת חיבור וסחוסי פיברו ניתנים להזזה בקלות. בשל צורת הסהר שלהם, עצם הירך והשוקה נפגשים רק באמצע המפרק.
התנועה מספקת את המניסקוס
עם השינויים הקטנים הללו במיקום, המניסקוסים גורמים לנוזל הסינוביאלי, שכל כך חשוב לאספקת הסחוס, להתפזר ולערבב. מכיוון שהמיניסקוס אצל מבוגרים מסופק בדם רק באזורים ההיקפיים שלו, ספיגה ישירה של חומרים מזינים או שחרור של פסולת מתאפשרת רק שם. בשאר המניסקוס, זה חייב להתרחש באמצעות לחץ והורדת לחץ (דיפוזיה).
מה תפקידו של המניסקוס?
פחות חיכוכים
בשל פני השטח החלקים שלו, הסחוס בעצם מפחית את החיכוך. המניסקוס עושה את אותו הדבר: הוא מבטיח פחות חיכוך בין ראש המפרק לשקע בברך. בדרך זו, תנועת ההחלקה של עצם הירך על עצם השוקה חלקה יותר.
חלוקת משקל ולחץ טובים יותר
הלם הקליטה
המניסקוסים לוקחים על עצמם כשליש מהעומס המועבר במפרק הברך. האופי ההדוק ועמיד בדחיסה (ויסקו-אלסטי) הופך אותם לבולמי זעזועים מתאימים אשר מרככים ביעילות זעזועים במהלך הליכה, ריצה וקפיצה.
היכן ממוקם המניסקוס?
שני דיסקי הסחוס ממוקמים במפרק הברך בין עצם הירך (עצם הירך) לבין עצם השוק (טיביה). הם שוכבים על רמת השוקה כאילו על משטח שולחן ומכסים כ-70 אחוז ממנו.
המניסקוסים מוקפים ברצועות וגידים. רק המניסקוס המדיאלי מתאחה לרצועה הצדדית. בחזית, שני המניסקוסים מחוברים על ידי רצועת חזקה (ligamentum transversum genus).
בעיות ברכיים שמקורן במניסקוס מתבטאות בצורה של כאב או חסם ברכיים. או שדיסק הסחוס נתקע, נקרע או מנוון. הסימנים הראשונים של שחיקה יכולים להתגלות בצורה של ציסטה של רקמת חיבור, גנגליון המניסקוס.
במקרים נדירים, ניאופלזמות שפירות או ממאירות מתרחשות על דיסקי הסחוס. ילדים יכולים לפעמים לסבול ממניסקוס (מיניסקוס דיסק).
הבעיה עם פציעה במניסקוס (כמו בכל סחוס) היא שבולמי הזעזועים יכולים לשקם את עצמם רק במידה מוגבלת.
