כיצד מטפלים באינכרונדרום?
לאחר הניתוח, המטופל משותק לפרק זמן שתלוי במידת הניתוח אנכרונדרום. כלל האצבע הבא חל: ככל שנרחב יותר אנכרונדרום, ככל שתקופת האיחוי לאחר הניתוח ארוכה יותר. צלקות מופיעות באזור המנותח, אשר, לעומת זאת, כמעט לא נראה לאחר 1-2 שנים.
הצלקות עדיין רגישות מאוד, במיוחד בימים ובשבועות הראשונים שלאחר הניתוח. הפרעות תחושתיות יכולות להתרחש במיוחד באזור הידיים, בעל צפיפות גבוהה מאוד של תחושה עצבים. לאחר הניתוח, כְּאֵב ונפיחות יכולה להופיע במשך שבועות ומספר חודשים.
במיוחד זה המקרה כאשר משתמשים שוב ביד בחיי היומיום. את הצלקת בפרט ניתן אז גם לעבות ולהאדים. במהלך השנה הראשונה שלאחר הניתוח, תסמינים אלו היו צריכים להתפוגג לחלוטין.
הערה חשובה: בדרך כלל ניתן להשתמש ביד שוב בחיי היומיום לאחר כשישה שבועות לאחר הניתוח. עם זאת, יש לנקוט בזהירות כדי למנוע מאמץ יתר על היד. מסיבה זו יש עדיין להימנע מפעילות ספורטיבית מסוימת כארבעה עד חמישה חודשים לאחר הניתוח.
עם זאת, ניתן להאריך תקופה זו אם אנכרונדרום כבר פגע קשות בעצם (דילול קליפת המוח). במקרים כאלה ניתן לחשוב על חופשת ספורט של כ- 6 חודשים. גם אם ניתן להשתמש ביד שוב בחיי היומיום כשישה שבועות לאחר הניתוח, יש להחזיר את היד בהדרגה לפעילויות אלו.
מעבר מהיר מדי יכול להוביל ל כְּאֵב ומאמץ יתר, שבתורו יש השפעה שלילית על הריפוי. לאחר הוצאת התחבושות ניתן לרחוץ את היד המנותחת באופן קבוע כשלוש פעמים במשך חמש דקות במים פושרים לאורך תקופה של כחודשיים. יש לבצע תנועות קלות ללא מאמץ גדול ומתח באופן קבוע.
פיזיותרפיה: חולים שמסוגלים להזיז את היד באופן עצמאי ללא כל זן בדרך כלל אינם זקוקים לפיזיותרפיה. זה שמור לאותם חולים שבאזור הפעילות שלהם יש מעט מדי ניידות. באופן כללי, תנועות - בין אם הן מבוצעות באופן עצמאי ובין אם במסגרת פיזיותרפיה - לעולם אינן צריכות לגרום כְּאֵב או נפיחות.
כל המאמרים בסדרה זו:
