הומיאופתיה עומד ונופל עם כלל הדמיון. הנמן גיבש כלל זה בהקדמתו של האורגנון. שם כתוב בפירוש: "דרך הריפוי האמיתית, עליה אני נותן הוראות בעבודה זו: בחר, בכדי לרפא בעדינות, במהירות ובצמיתות, בכל מקרה של מחלה, תרופה שיכולה לגרום לסבל דומה לעצמה כמו זה אמור לרפא (similia similibus curentur)!
"דברים דומים יכולים להירפא על ידי דברים דומים". הדמיון הוזכר כבר על ידי היפוקרטס, גאלן ופרסלסוס, אך עד אז הוא לא השפיע על הרפואה. הנמן היה הראשון שהכיר בחשיבותו והפך אותו לבסיס תורתו אותה כינה הומיאופתיה.
כמונח נגדי כינה האנמן אלופתיה, לפיה הוא התכוון לכל דבר שאינו הומאופתי. יש להבין את עקרון הדמיון כעקרון ביולוגי, טיפול רגולטורי ספציפי לאיברים העובד עם גירויים סף ואפילו סאבלימינל. הומיאופתיה היא רפואה אמפירית של גירוי וגירוי נגד.
על פי חוקים פיזיקלים וכימיים גרידא, לא ניתן לסווג ולהסביר את כלל הדמיון ואת יעילות הטיפול ההומאופתי. מבדילים בין טיפול מלאכותי לטבעי. מדדי הטיפול המלאכותי מכוונים ישירות לביטול השינויים הפתולוגיים וגורמיהם.
תפקיד פסיבי מיוחס לאורגניזם. לעומת זאת, מדדי הטיפול הטבעי מכוונים להשתתפות פעילה של הגוף, ביכולות הטבעיות שלו להגיב ולווסת, להסתגל ולהגן מפני השפעות פתוגניות. הומאופתיה היא טיפול טבעי עם גבולות ואפשרי רק כאשר לאורגניזם יש עדיין יכולת תגובה. לצורך טיפול הומאופתי, יש לבחור בתכשיר שיכול לגרום לתהליכי ויסות באורגניזם הדומים ככל האפשר לאלה שכבר מתנהלים בהשפעת הנזק (Dahlke).
מחלת סמים
התרופה שנמצאה על פי כלל הדמיון אמורה לגרום למחלה רפואית הדומה למחלה הטבעית. יש לחזק ולהניע את תהליכי הריפוי באורגניזם על ידי הדמיה. יש להבין זאת כדחף כיווני והוא לתת דרגת סדר גבוהה יותר למבויעים פחות או יותר ריצה תהליכי מחלה.
תרופה הומאופתית אינה חזקה או חלשה, לא טובה או רעה, אך היא תלויה אך ורק ב"אורך הגל "הנכון ובמידע המועבר לגוף. טיפול עם מעט תופעות לוואי הומאופתיה הוא טיפול עם מעט תופעות לוואי, מכיוון שהוא אינו מתערב בתפקודים טבעיים, אלא מגרה את כוחות הריפוי העצמי. ההשפעה מבוססת על השתתפות פעילה של הגוף.
