הַגדָרָה
אֶצבַּע ארתרוזיס היא מחלה לא דלקתית, הקשורה ללבוש של אצבע מפרק, המאופיין בפגיעה במפרק סָחוּס, היצרות של מרחב המפרק ושינויים גרמיים מתחת לשכבת הסחוס המשותפת המושפעת. זה בדרך כלל לא מתרחש עד זקנה, אבל תלוי במתח על אצבע מפרק, זה יכול להתרחש מוקדם יותר. אֶצבַּע ארתרוזיס מתבטא דרך קבוע כְּאֵב והגבלת תנועה, הנתפסת בעיני המושפעים כלא נעימה ולחוצה. כאופציה טיפולית, אמצעים חלופיים כמו תרופות ביתיות פשוטות מקבלים חשיבות בנוסף לאפשרויות הטיפול הקלאסיות כגון תרופות או ניתוחים.
שימוש בתרופות ביתיות
מכיוון שמחלת אצבעות היא מחלה ניוונית כרונית הדורשת טיפול סימפטומטי לכל החיים, אנשים רבים שנפגעו חפצים לעיתים קרובות בחלופה עדינה יותר, זולה יותר ועם זאת יעילה, כגון תרופות ביתיות פשוטות. תרופה ביתית לדלקת מפרקים ניוונית היא שימוש בעטיפות עם תוספים מסוימים, כגון מרפא אדמה או גבינת קורד. יש הרבה חלופות עבור תוספים אלה, אך לכולם העיקרון הבסיסי הוא העלייה של דם זרימה או קירור של האזור.
אלה יכולים לשמש לפי הצורך, מכיוון שיש להם מעט מאוד תופעות לוואי. ניתן להשאיר את העטיפות על המפרק עד לייבושן ואינן יעילות יותר. מומלץ להשתמש בקומפרסים קרים במקרה של התקפי אצבע חריפים ארתרוזיס ודחיסות חמות במקרה של תלונות כרוניות.
אלטרנטיבה מהירה היא החלפה בין מים חמים וקרים, אשר ניתן לאפשר לזרום מעל האצבע המושפעת המפרקים. עדיף להתחיל במים חמים ולסיים במים קרים, מכיוון שהדבר מקל על התלונות בצורה אופטימלית. כתרופה ביתית נוספת, תמיסות שונות עם תוספות שונות, כגון ערמונים או קומפרי, מתפרסמים, שנאמר כי הם משפיעים לטובה גם על ארתרוזיס באצבע.
באופן עקרוני, תרופות ביתיות נחשבות גם כמועילות, שהן למעשה איידס שנמנעים מנשיאת משאות כבדים בידיים, כמו למשל משיכת עגלות, כך שהעומס יופעל סָחוּס מצטמצם למינימום. ארתרוזיס באצבע הוא בדרך כלל תוצאה של עומס יתר במפרק, שלמעשה לא מיועד למידה. כתוצאה מכך, המפרק סָחוּס נשחק יותר ויותר, אך לא ניתן להעתיקו, ולכן זהו תהליך מתקדם.
גורם נוסף להתפתחות דלקת מפרקים באצבעות יכול להיות תקלות ציריות של הפלנגות והפריקה מכאנית הקשורה לסחוס המפרק. בנוסף, פגיעה באצבע, למשל א שֶׁבֶר, או התערבות כירורגית על אצבע משותפת יכול להגדיל את הסיכון לפתח ארתרוזיס. דלקת במפרק או הפרעה בחילוף החומרים יכולה להיות גם טריגר. הסיבה השכיחה ביותר, לעומת זאת, היא ללא ספק הבלאי הגובר והטבעי של סחוס המפרקים עם הגיל. הדבר המיוחד בארתרוזיס באצבע הוא שאם זה קורה באופן סימטרי ומשפיע רק על האמצע או על הסוף המפרקים של האצבעות, יש לכך נטייה גנטית.
