לסת עליונה (Maxilla): אנטומיה ותפקוד

מהי הלסת העליונה?

המקסילה, המורכבת משתי עצמות, היא חלק מגולגולת הפנים. הוא מורכב מגוף חסון (קורפוס maxillae) עם ארבעה משטחים (פנים קדמיות, אינפרמטפורליס, אורביטליס ו-nasalis) וארבעה תהליכים גרמיים (processus frontalis, zygomaticus, alveolaris ו-palatinus) המשתרעים מגוף זה.

הגוף המקסילרי מכיל את הסינוס המקסילרי המזווג, אשר מרופד באפיתל ריסי והוא אחד מהסינוסים הפרה-נאסאליים.

משטח קדמי של הגוף המקסילרי.

למשטח הקדמי (facies anterior) של הלסת העליונה, משטח הפנים, יש פתח בקצהו העליון (foramen infraorbitale) שדרכו עוברים העצב והכלים בעלי אותו השם אל המסלול. מעל הנקבה הזו, בקצה התחתון של המסלול, מתחבר השריר המרים את השפתיים והנחיריים העליונות.

בחלק התחתון של המשטח הקדמי ישנן מספר הגבהות גרמיות - המקומות שבהם נמצאים שורשי השיניים: באזור האמצעי, הפוסה החותכת, ובאזור הכלבים, הפוסה הכלבית. זה גם המקום שבו מתחברים שרירים שונים שמניעים את האף והפה.

משטח אחורי של גוף הלסת העליונה

המשטח האחורי (facies infratemporalis) של הלסת העליונה מופרד מהמשטח הקדמי בתהליך הזיגומטי (ראה להלן) ורכס גרמי המשתרע כלפי מעלה מהטוחנה הראשונה. ל-infratemporal facies יש בולטת דמוי-גבנון (Tuber maxillae) עם חורים קטנים, תעלות המכתשית (foramina alveolaria), שדרכן עוברים עצבי השיניים וכלי השיניים.

בחלק התחתון של המשטח האחורי של עצם הלסת, ישנה בולטת גרמית (שחפת מקסילרית) מעל האזור האחורי שבו בוקעות שיני הבינה. כאן, המקסילה צמודה לעצם הפלטין. בנוסף, מתחבר כאן שריר שחשוב לסגירת הלסת.

משטח עליון של הגוף המקסילרי

המשטח העליון (facies orbitalis) של עצם הלסת יוצר בחלקו את רצפת ארובת העין (מסלול). כאן יש תלם שמתמזג לתוך ה-canalis infraorbitalis ובו עוברים העצב והכלים באותו השם.

משטח פנימי של גוף הלסת העליונה.

המשטח הפנימי (facies nasalis) של הלסת המעלה יוצר חלקית את הקיר הצדי של חלל האף. כאן נמצא ה-hiatus maxillaris, הכניסה המרובעת הגדולה והבלתי סדירה אל הסינוס המקסילרי, התחום מאחור על ידי מחיצת האף הגרמית. האזור שמתחת לפתח זה יוצר את בשר האף התחתון, כאשר בשר האף נפתח בין הטורבינה לרצפת האף. הנה תעלה בה עוברים העצבים והכלים המספקים את החך.

החלק הקדמי של המשטח הפנימי של הלסת העליונה מהווה חלק מבשר האף האמצעי. כאן עובר רכס גרמי, שבו המקסילה מתחברת עם הטורבינה התחתונה.

תהליך פרונטלי (Processus frontalis).

התהליך הפרונטאלי (Processus frontalis) משתרע מגוף הלסת העליונה שליד האף. שרירי פנים שונים מתחברים כאן. בנוסף, התהליך הפרונטאלי מעורב בבניית הדופן הצדדית של האף.

תהליך זיגומטי (Processus zygomaticus)

התהליך הזיגומטי פונה לצד החיצוני של הפנים ומחבר בין הלסת העליונה לעצם הזיגומטית.

תהליך שיניים או מכתשית (Processus alveolaris)

מאחורי הטוחנת הראשונה, נצמד למשטח החיצוני של תהליך המכתשית שריר לחי, הדרוש למשיכת זוויות הפה הצידה ולחיצת השפתיים אל הלחיים והשיניים. שריר זה גם מקשה את הלחיים בזמן היניקה ודוחף מזון בין השיניים בזמן הלעיסה.

לתהליך המכתשית יש מבנה סלולרי (שכבת פקעות גרמיות) שהטרבקולות שלהן מסודרות כך שהלחץ המופעל על השיניים בזמן הלעיסה מועבר אל הלסת העליונה.

תהליך פלטלי (Processus palatinus)

תהליך הפלאטי (Processus palatinus) של עצם הלסת יורד אופקית מגופה ומחבר את הצד הנגדי בתפר (Sutura palatina mediana) ועצם הפלאטין בתפר אחר (Sutura palatina transversa). יחד, עצמות אלו מהוות את החלק הגדול ביותר של החך הקשה.

המשטח התחתון של תהליך החך מחוספס ויש לו מספר פתחים לכלי הדם והעצבים המספקים את רירית החך.

מאחורי החותכות העליונות, משני הצדדים, ישנן שתי תעלות קטנות בלסת העליונה, הנקראת בשלב זה os incisivum (בין-מכסית). העורק העובר דרך הפתח העליון והעצב עוברים בתעלות אלו. בשנים הראשונות לחיים, עצם זו עדיין מופרדת משתי עצמות הלסת העליונה באמצעות תפר.

מה תפקידה של הלסת העליונה?

הלסת העליונה והלסת התחתונה עם שורות השיניים שלהן חשובות לצריכת מזון - לעיסה ומחיצה של כל ביס. בנוסף, הלסת העליונה מעורבת בבניית ארובת העין, דופן האף והחך הקשה.

תפקידם של הסינוסים המקסילריים וסינוסים אחרים עדיין לא מובן במלואו. מומחים מציעים כי חללי העצם המלאים באוויר מפחיתים את משקל עצמות הגולגולת ומשמשים כתא תהודה לקול.

היכן ממוקמת הלסת העליונה?

לאילו בעיות הלסת העליונה יכולה לגרום?

שבר בלסת התחתונה קשור בדרך כלל לשבר באמצע הפנים.

ציסטות בלסת הן אחד המצבים השכיחים יותר בלסת. זה פוגע בעיקר בגברים בין הגילאים 20 עד 50. ציסטות מתפתחות מרקמות של מערכת השיניים שנשארות בעת יצירת השיניים. החללים המלאים בנוזל גדלים לאט ועוקרים את הרקמה הסובבת (שיניים, עצבים). לכן, יש להסיר אותם בניתוח.

ישירות מתחת לרצפת הסינוסים המקסילריים נמצאים שורשי השיניים האחוריות של הלסת העליונה. הסינוסים המקסילריים יכולים להיות דלקתיים דרך האף, אליו הם מחוברים בתעלה; במקרה של דלקת מוגלתית, זה נקרא אמפיאמה. יש כאב ותחושת לחץ בראש, בלסת העליונה ומתחת לעיניים. בשל למלת העצם הדקה היחידה בין תאי השיניים לסינוס המקסילרי, מתרחש אז גם כאב שיניים.

סינוסיטיס חריפה או כרונית נקראת סינוסיטיס מקסילרית. זה יכול להשפיע על אחד הסינוסים המקסילריים או שניהם.

סתימות בלסת יכולות להיות מולדות, אך הן נובעות גם מהשפעות מכניות ארוכות טווח כגון מציצת אגודל, מיקום לקוי של השיניים או שיניים חסרות. אם הלסת העליונה רחוקה מדי קדימה, היא נקראת antemaxillia; אם זה רחוק מדי אחורה, זה נקרא retromaxillia או maxillary hypoplasia. שתי הצורות מובילות לבעיות במפרק הלסת, למתח ולפגיעה בשיניים.