רַעַד מתייחס לקצב לא רצוני מתעוותת של קבוצות שרירים. לעתים קרובות זה משפיע על הידיים, אבל זה יכול להשפיע גם על כל הגוף. רעד מסווג קלינית על ידי:
- הפעלה מצב (מנוחה, פעולה, החזקה, תנועה לא מכוונת, תנועת מטרה).
- תדר (תדר נמוך: 2-4 הרץ, תדר בינוני: 4-7 הרץ, תדר גבוה:> 7 הרץ).
- עוצמה או משרעת
- רעד טוב
- רעד פעימה בינונית
- רעד פעימה גסה
בהקשר לניתוח רעד, נבדלים צורות הרעידות הבאות:
- רעד אקשן
- החזקה רעד - רעד המתרחש במהלך עבודות החזקה המופעלות נגד כוח המשיכה; הגפיים העליונות מושפעות בדרך כלל; כאשר הזרוע מוחזקת החוצה, רעד בתדר בינוני (5-8 הרץ) נכנס ללא דיחוי; התקדמות המחלה לאורך שנים רבות אופיינית; ההיסטוריה המשפחתית חיובית בכ- 60%.
- מטרה רעד - רעד של הגפיים במהלך תנועה מכוונת; הסיבה השכיחה ביותר היא טרשת נפוצה (גברת).
- רעד איזומטרי - רעד המתרחש במהלך עבודת שרירים איזומטרית; מופעלת על ידי תנועה וולונטרית נוקשה.
- טרמינור קינטי (רעד בתנועה).
- רעד בתנועה
- רעד דיסטוני (רעידות עצירה בתנועה בינונית סביב 5-8 הרץ) - רעד בהקשר לדיסטוניה (נוכחות של מתח שרירים לא רצוני מתמשך או לסירוגין); רעד מאופיין בתפקוד לקוי בשליטה בתנועה
- רעד חיוני (רעידות עצירה בתנועה בינונית ופעולת / רעד בתנועה סביב 5-8 הרץ) - מתרחש ללא הפרעה נוירולוגית בסיסית הניתנת לזיהוי; נחשב לתסמונת רב-אטיולוגית שגורמיה, למעט כמה גני סיכון נלווים, טרם הובהרו; הצורה הנפוצה ביותר של רעד
- הערה: חלק מהחולים מציגים תסמינים נוספים בעלי משמעות לא ברורה, כמו אטקסיה (הפרעה בהליכה), דיסטוניה (הפרעה במצב מתח השרירים) או רעד במנוחה.
- רעד של הולמס (מילים נרדפות: רעד ברוברל, רעד במוח התיכון, מיוריתמיה, תסמונת בנדיקט) (תדירות נמוכה (2-5 הרץ) ומשרעת פעימה גסה) - לרוב רעידות מנוחה, אחיזה וכוונה חד צדדית.
- רעד נוירופתי (4-8 הרץ ומשרעת פעימה גסה).
- רעד אורתוסטטי (OT; רעד בעמידה; רעד לא נראה בתדירות גבוהה (12-20 הרץ) - מוביל לחוסר ביטחון ניכר בעמידה כאשר שרירי הרגליים מתוחים; חולים מתלוננים על תחושת חולשה ברגליים לאחר העמידה מעלה, רגלי גומי, חוסר ביטחון בבעיות עמידה ושיווי משקל; הליכה בדרך כלל כמעט ולא מושפעת מכך
- רעד פרקינסוני (תדר בינוני: 4 - 7 הרץ); מתרחשת בעיקר במנוחה (רעד במנוחה) והיא חד צדדית; דפוס תנועה אופייני ("רעד מושך גלולות") ורעד איטי יותר ממהותי; רעד ב- PD מחולק מבחינה היסטורית לשלושה סוגים:
- סוג I: רעידות מנוחה או מנוחה והחזקה / תזוזה של אותו תדר.
- סוג II: מנוחה והחזקה / רעד בתנועה בתדירות שונה.
- סוג III: רעידות אחיזה / תנועה טהורה.
- רעד פתולוגי
- רעד פיזיולוגי (ללא ערך פתולוגי) (פעימות עדינות, בתדירות גבוהה (7-12 הרץ) - רעד עם הפחתת תדרים בעומס משקל; אינו נראה או רק מינימלי נראה; בדרך כלל אינו נתפס כמטריד; יכול להיות מופעל על ידי פעיל מחזיקים את הגפיים.
- רעד פסיכוגני
- רעד לנוח
- רעד פיזיולוגי מוגבר (מוגבר) - בניגוד לרעד פיזיולוגי בדרך כלל גלוי ומטריד; רעד עדין עד בינוני.
- רעד מוחי (תדר איטי (2-5 הרץ) ומשרעת גדולה) - הוא רעד מוחי של תנועה וכוונה; מתבטא ברעד בגזע או בגפיים
שלטי אזהרה (דגלים אדומים)
- מידע אנמנטי:
- צריכת אלכוהול כרונית
- שימוש בסמים
- רעד בכוונה (רעד בגפיים במהלך תנועה מכוונת) + ניסטגמוס (תנועות בלתי נשלטות, קצביות של העיניים) או דיסארתריה (ליקוי בדיבור) → חשבו על: הפרעה מוחית
